ר.ש נ׳ ת.ב ואח׳

1. כללי

פסק דין בתובענה שהוגשה על ידי מי שלטענתו, אמור היה, על פי צוואה שבוטלה, לרשת את דירת אמו. זאת, בטענה לרשלנות מקצועית כלפי עו"ד, ובנסיבותיו של הליך זה כלפי יורשיו. על פי הנטען, רשלנות עורך הדין גרמה לבטלות הצוואה, ובעקבות זאת אבדה לו ירושתו. בתמצית הדברים, כך פורטה טענתו בסעיף 3 לתצהירו, בלשונו הוא:

"זוהי תביעת נזק, שהגשתי נגד יורשו של המנוח עו"ד י.ב ז"ל (להלן: "עו"ד ב. ז"ל"), בעילה של רשלנות מקצועית וייצוג כושל שאנו מייחסים לו בייצוג המשפטי שמנתן לאמי המנוחה י.ש ז"ל (להלן: "אמי המנוחה") בקשר עם עריכת צוואתה האחרונה, שבעטיים נגרם לי, כצד שלישי (הנהנה העיקרי עפ"י הצוואה) נזק כספי בסכום התביעה.

2.מסגרת הדיון

העובדות הצריכות לעניין, למעשה כולן, אינן שנויות במחלוקת, והגם שאיפשרתי דיון ראייתי (חקירת מצהירים), לא היה בכך כדי לשנות. להלן עובדות המסגרת להליך זה.

א. ביום 2.8.08 ערך עו"ד ב. ז"ל את צוואתה האחרונה של אמו של התובע. על פי צוואה זו, ככל שניתן היה צו לקיומה, צפוי היה התובע לרשת את דירתה (ואת יתר הכספים והזכויות המצויות בעיזבונה, הורישה המנוחה לכל ילדיה בחלקים שווים). בתוך כך יצוין, אם גם במאמר מוסגר, על רקע טענות רבות שהופנו כלפי צוואה זו מצד מי מבין אחיו של התובע, שעל פי צוואה קודמת (משנת 2003) הורישה האם את עיזבונה לעשרת ילדיה בחלקים שווים, ולא זכה התובע בדירה עליה נסבה המחלוקת בעקבות הצוואה שבמוקד הליך זה.

ב.כלפי הצוואה הוגשו הן בקשה לקיימה והן התנגדות. אלה נדונו והוכרעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה (להלן – "בית המשפט"). לאחר דיון ראייתי מלא, ניתן ביום 9.1.18 פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בהליכים המאוחדים (ת"ע 37881-01-15 על ידי כב' סגן הנשיא מ' הכהן). לאמור בפסק דין זה אתייחס בהיבטים הרלוונטיים במעלה הדרך, ולשלב זה די בכך שאקבע שצוואת אמו של התובע משנת 2008 נפסלה. צו לקיומה – לא ניתן. התובע דנן אף חויב בהוצאות.

ג.על פסק דין זה הוגש ערעור למותב תלתא של בית משפט זה – עמ"ש 51411-02-18. הערעור נדחה ביום 29.4.2008, תוך שחויב התובע בהוצאות, בשנית.

ד.לאחר זאת הוגשה התביעה דנן כלפי יורשיו של עורך הצוואה, כשבבסיסה, כאמור, טענת התובע שבשל רשלנותו של עו"ד ב. המנוח, בוטלה הצוואה, ואיבד הוא את הדירה שקיווה לרשת מאמו.