פלונים נ' המרכז הרפואי ע"ש "שיבא" תל השומר ואח'

ש' א', בן 72, שהיה מאושפז בשיקום גריאטרי במרכז הרפואי שיבא בתל השומר לאחר אירוע מוחי, נפל במחלקה ונגרם לו דימום מוחי. מצבו הרפואי התדרדר וכעבור יומיים וחצי נפטר. יורשי המנוח תובעים את נזקיו בשם העיזבון.

האם הפר בית החולים את חובת הזהירות שהוא חב כלפי המטופל, והתרשל בהשגחה עליו? – שאלה זו היא שעומדת במוקד הדיון בתיק זה. שאלה נוספת היא כיצד יש לשום את הנזק.

רקע עובדתי

המנוח היה יליד שנת 1945, בן 72 במועדים הרלוונטיים לאירועים מושא התביעה, צלול ועצמאי, ועבד בסופרמרקט עובר לפטירתו.

ביום 28/10/2017 פנה המנוח למרכז הרפואי שיבא לאחר שהופיעו אצלו כאבי ראש, בחילות והקאות, שאליהם נלוותה הפרעה בדיבור. המנוח אושפז תחילה במחלקה פנימית ט' ואובחן כמי שעבר שבץ (עמ' 9 למוצגי התובעים). ביום 1/11/2017 הועבר המנוח למחלקה הנוירולוגית יחידת שבץ. בבדיקות CT וMRI הודגמו אוטמים חריפים וליקויים נוספים אך לא הודגם דימום ברקמת המוח. (עמ' 14 למוצגי התובעים).

ביום 9/11/2017 הועבר המנוח מהמחלקה הנוירולוגית למחלקה לגריאטריה שיקומית ב'. במכתב השחרור הסיעודי נרשם, בין היתר: "סיכון לנפילה באשפוז: סיכון גבוה לנפילה". (עמ' 21 למוצגי התובעים). ברישום נוסף מיום 9/11/2017 נמצא כתוב: "סיכון גבוה לנפילה – יש לוודא צמיד זיהוי צהוב למטופל ולהפעיל תכנית התערבות למניעת נפילות". (עמ' 44 למוצגי התובעים).

עוד נרשם שבמועד השחרור מהמחלקה הנוירולוגית למחלקה השיקומית היה המנוח "בהכרה מלאה, ערני... הבנה שמורה לחלוטין... כוח תקין... ירידה קלה בזריזות ביד שמאל... לא נבדקה הליכה". (עמ' 41 למוצגי התובעים).

ביום 11/11/2017 בסמוך לשעה 22:30 נפל המנוח במחלקה ונמצא כשהוא שרוע על הרצפה במרפסת שליד חדרו. המנוח היה בהכרה אך מבולבל ולא ידע להסביר מה קרה לו. בבדיקת CT משעה 01:25 נמצא דימום מוחי סב דורלי משמאל. המנוח הועבר להמשך טיפול והערכה נוירוכירורגית במיון הכללי (עמ' 41 למוצגי התובעים) ובבוקר יום 12/11/2017 אושפז במחלקת נוירוכירורגיה. (עמ' 54 למוצגי התובעים). בטופס הבדיקה של הCT נרשם שהחולה מטופל בקלקסן (תרופה לדילול דם) במינון מלא. (עמ' 64 למוצגי התובעים).