פלונית נ' נ.מ. דקל נכסים בע"מ ואח'

שבר שנגרם לאישה במהלך חתונת בתה, הוא העומד בבסיס תביעה זו.

כתב התביעה והצגת המחלוקת

1. התובעת, ילידת 1960, עותרת לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה ביום 25.7.13 במהלך חתונת בתה שנערכה באולמי הנתבעת 1. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת אכן נפלה ביום האירוע וכי נגרם לה שבר בידה. המחלוקת היא לגבי נסיבות הנפילה ובהתאם, אחריות הנתבעת לאירוע. כמו כן קיימת מחלוקת, מטבע הדברים, בדבר היקף הנזק שנגרם בתאונה.

    

2. הדיון להלן ייחל בשאלת נסיבות התאונה וככל שתתקבל גרסת התובעת, תידון שאלת האחריות על בסיס נסיבות אלו. ככל שתמצא אחריות, אפנה לשאלת הנזק.

    

   נסיבות התאונה – ראיות וממצאים

    

3. לגרסת התובעת, כאשר צעדה מרחבת הריקודים לעבר השולחן בו ישבה, היא החליקה "עקב הימצאות חומר רטוב" על הרצפה (סעיף 2 לתצהירה). התובעת הבהירה בחקירתה כי הייתה אותה עת במצב של הליכה רגילה לעבר שולחן המשפחה בו ישבו בין היתר אחיה, וכי לפתע החליקה ונפלה ארצה. התובעת הסבירה כי נעלה אותה עת נעליים נוחות ללא עקב גבוה, ואף הציגה תמונה מיום האירוע להוכחת טענה זו. התובעת מסרה עוד כי לאחר הנפילה הרגישה ששמלתה נרטבה. על בסיס עובדות אלו טוענת התובעת כי סיבת הנפילה היא המצאות חומר נוזלי על הרצפה (בעמ' 22-23).

4. התובעת העידה מספר עדים אשר נכחו בחתונה לשם חיזוק גרסתה בדבר נסיבות קרות התאונה. מטבע הדברים מדובר בבני משפחה וחברים קרובים, אך אציין כבר עתה כי העדים, ככלל, הותירו בי רושם אמין וזאת תוך שאינני מתעלם מהקשר המשפחתי (או החברי) שבינם לבין התובעת. לא התרשמתי מניסיון הגזמה של העדים או ממסירת עובדות בלתי נכונות. גרסאות העדים, בנקודות המחלוקות, היו סדורות, קוהרנטיות, ולא מצאתי בהן סתירות או אי התאמה מהותית כלשהי.