ת"א 55948-06-14 ה' נ' ב.פ.א.

1.יחסי עבודה בין בעלי הדין הגיעו בסיומם לתביעה שבפניי לסעד כספי, בעילה של לשון הרע בגין פרסום של הנתבע ברשת החברתית.

רקע:

2.בעלי הדין, הועסקו באותה יחידה בביקורת הגבולות במסוף טאבה (להלן-"המסוף") ואף חלקו בעבר דירה למגוריהם עם שוכרים אחרים. הנתבע, פרסם ביום 18.4.14 פוסט ברשת החברתית facebook (להלן –"הרשת") זאת בתגובה לפוסט שפרסם מורה דרך, א', ברשת (להלן-"הפוסט של א'") שנכח באירוע במסוף ולאחריו העלה דברי ביקורת על עבודת המסוף. בפוסט של א', הוזכר גם שמו של התובע שהיה לכאורה המנהל התורן במסוף במועד האירוע.

הפרסום:

3. הפרסום של הנתבע ברשת כלל בין היתר אמירות על התובע: "מדובר באדם רע ומרושע שגרם לפיטוריי ממסוף טאבה מכיוון שהיה לנו סכסוך במסגרת השותפות בדירה שלא קשורה בכלל לעבודה". בנוסף נאמר כי התובע "אינו בוחל בשום אמצעים לא מול המדריכים ולא מול "אויביו" שכנראה הוא רואה בהם כאלה" וכי " הוא כוחני , מגעיל, גס ויחסי אנוש שלו , למדריכים ועובדים שלא נמנים בחבריו בפרט מתחת לכל ביקורת". בנוסף נאמר כי התובע ובת זוגתו "תפרו לו תיק" לנתבע, וכי "לא פעם התלוננו עליו מדריכים, תיירים ולא מעט מעובדי מסוף טאבה" (להלן-"הפרסום" , נספח א' לכתב התביעה).

4.המחלוקת היא בעיקרה בנוגע להיקף הפרסום ושיעור הפיצוי בגינו. התובע טען, כי עסקינן בפרסום רחב ובהתבטאויות קיצוניות שפגעו בשמו הטוב ואילו הנתבע, שהודה כי כלל בפרסום כינויי גנאי הכחיש את הפגיעה בתובע בהתחשב במספר קטן של משתמשים בעמוד ברשת. בנוסף, קיימת מחלוקת בנוגע להגנות שהנתבע טוען שעומדות לו מכוח סעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965(להלן-"החוק").

טענות הצדדים:

5. התובע טוען כי הפרסום ברשת מיום 18/04/14 כלל דברי גידופים, שמות גנאי וקללות כנגדו שהגיעה לתפוצה בפני אלפי משתמשים ברשת. בכך, היה משום פגיעה בשמו הטוב וכן במשלח ידו הואיל והמשתמשים הם גם ובפרט עובדי המסוף. הפרסום השקרי, נעשה במזיד ובכוונה לפגוע בו וגרם לו לאות קלון. בנסבות אלו נטען, כי לא תקום לנתבע הגנת תום הלב בפרסום. התנהלותו של הנתבע, בסירובו להתנצל על תוכנו של הפרסום שהכפיש את שמו, יש בה כדי להביא לחיובו בכפל פיצוי בהתאם לסעיף סעיף 7.א. (ג) לחוק ובצירוף ריבית בשיעור הקבוע בסעיף 7.א. (ה) לחוק ובסך כולל של 142,623 ₪.

6.הנתבע, הכחיש כי גידף או קלל את התובע בפרסום אף שהודה כי כינה אותו בכינויי גנאי (סעיפים 20 ו-22 לכתב ההנה). התובע, הביא לפיטוריו מעבודתו במסוף על רקע סכסוך שהיה ביניהם שלא במסגרת העבודה, כי אם בגין יחסיהם כשותפים בדירה ובקשר לאירוע בין הכלבה שבבעלותו ובין התובע. התביעה הוגשה לדידו, על מנת להוציא את תסכולו של התובע בגין תביעה שהגיש הנתבע לבית הדין לעבודה כנגד פיטוריו מעבודתו במסוף.