ת"א 54964-02-16

1. לפני כתב תביעה שהוגש על ידי הורים לקטין, יליד 2/3/09, אשר נולד עם מום מוחי קשה שלא אובחן במהלך ההריון.

2. התובעים צירפו את חוות דעתו של המומחה בתחום רפואת נשים ומיילדות – דר' מריוס ברגר – הקובע, כי חרף אבחון האטה בגדילה התוך רחמית (UGAR) וחרף אבחון היקף ראש קטן יחסית לגיל ההריון, ברמת שתי סטיות תקן לפחות, דבר המהווה אינדיקציה לחשד למיקרוצפלוס, ולמרות שהיולדת אושפזה לבדיקות בבית החולים בשל ממצאים אלו, וחרף מתן הנחיות מפורשות לביצוע בירור מלא של בדיקות ההריון לצורך קביעת מצבו של העובר, לא בוצעה סקירת מערכות מורחבת ומוכוונת למוח העובר, ודוק: לדברי התובעים, בשבוע 34 להריון כבא אובחן המיקרוצפלוס והועלה חשד ל – UGAR.

היולדת ילדה בתאריך 2/3/09 תינוק קטן לגיל ההריון. בהיות התינוק כבן 6 חודשים הוא החל לסבול מפרכוסים קשים, מפיגור התפתחותי והיקף הראש היה קטן לגילו.

בהיות התינוק כבן 7 חודשים אובחן כבעל תבנית גולגלתית מעט פתולוגית והיה רושם למיקרוצפליה משמעותית; קורפוס קולוסום קצר, מקושת וחסר ספלניום; הייתה התעבות של החומר האפור, ובתום בדיקות נקבע, כי התינוק סובל ממלפורמציה מסוג הפרעה במיגרציה מסוג ליזאנצפלי, טייפ A, וקורפוס קולוסום קצר.

3. התובעים צירפו את חוות דעתו של המומחה ברפואת נשים ומיילדות – דר' מריוס ברגר – הקובע, כי המעקב אחר ההריון נשוא כתב התביעה היה בלתי תקין, וחרף סימנים ברורים למיקרוצפליה ופיגור בגדילה התוך רחמית, ולמרות שהיולדת אושפזה לצורך ביצוע בדיקות לתקינות ההריון, ולרמות התוויה מפורשת להרחיב את מנעד הבדיקות ולבצע בירור מקיף, לא נעשתה סקירת מערכות מורחבת ומוכוונת למוח הועבר, שאילו הייתה נעשית, היו מתגלים המומחים המוחיים, אשר בצירוף הסימנים הנוספים לאי תקינות ההריון (האטה בגדילה התוך רחמית, מיקרוצפלוס) היו גורמים לצוות הרפואי להמליץ על הפסקת ההריון, בקשה שהוועדה להפסקת הריון הייתה נענית לה.

4. התובעים טוענים כי הקטין סובל מפיגור התפתחותי ושכלי, והוא מוגבל מאד וזקוק לעזרה קבועה, אולם לא צירפו חוות דעת בתחום הנוירולוגי/שיקומי להערכת נכותו, תפקודו וצרכיו.

5. נוכח האמור הנני קובעת כדלקמן:

א. התובעים יצרפו חוות דעת בתחום הנוירולוגי/ שיקומי בתוך 45 ימים מתאריך היום.

ב. הנתבעת תגיש כתב הגנה בצירוף חוות דעת נגדיות בתוך 5 חודשים מתאריך היום.