ת"א 5481-07-14 איפרגן נ' חברה לביטוח בע"מ

התובע, יליד 1943, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 20.11.2012, ע"פ חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה 1975.

פרופ' שי שבת, מומחה בתחום האורתופדי, בדק את התובע וקבע ממצאים באשר לנזק שנגרם לו. מחוות הדעת עולה כי התובע היה כבן 70 בעת התאונה. בדיקת צוואר, שכמות וברכיים נמצאה תקינה ללא מגבלה. בהדמייה נראים שינויים ניווניים שאינם קשורים לתאונה. בתשובה לשאלות הבהרה שהפנה התובע למומחה, חזר המומחה על חוות דעתו, וקבע כי עבר גם על ממצאי ההדמייה הנוספים, וניכרים רק שינויים ניווניים האופייניים לגילו. ככל שהיתה פגיעה עקב טראומה, היא מינימאלית ולא גרמה למגבלה תנועתית. בסיכומו של דבר, מצא המומחה כי לא נגרמה כל נכות צמיתה עקב התאונה. עם זאת, קבע המומחה נכות זמנית בשיעור של 100% לתקופה של חודש ימים.

עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, גם את השיקולים הבאים: מדובר בתאונה שלא הותירה נכות צמיתה ; התובע חלק על חוות דעת המומחה ואילו הנתבעת ביקשה לאמץ אותה ; התובע טען כי בעת התאונה חרף גילו עבד בשכר גבוה, וימשיך לעבוד מעבר לגיל הפרישה ; התובע טען לאישורי אי-כושר לתקופה של שלושה חודשים ; הנתבעת טענה כי הנטל על התובע להוכיח הפסדי שכר לעבר ולא הוגשו מלוא תלושי המשכורת לתקופה שבסמוך לתאונה ; הנתבעת טענה כי התובע שב לעבודה ללא כל מגבלה ; הנתבעת טענה כי התובע קיבל בגין התאונה תקבולים מהמוסד לביטוח לאומי בשיעור של 39,000 ₪.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:

• בגין נזק שאיננו נזק ממון – 6,000 ₪.

• בגין הפסדי שכר לעבר – 13,000 ₪ (השלמה מעבר לדמי פגיעה ששולמו ע"י מל"ל לפי 75% בלבד מהשכר).

• בגין עזרה והוצאות לעבר ולעתיד – 4,000 ₪.

בס"ה עומד גובה הפיצוי המוצע על סך של 23,000 ₪ בתוספת שכ"ט כחוק והשבת אגרה.

יודגש כי הצעת הפשרה היא רק מסד למשא ומתן בין הצדדים.