ת"א 5437-08-13 אבני ואח' נ' דז'לדטי

התובעים הגישו תביעה כספית כנגד הנתבעת בעתירה לפיצוי בסכום של 200,000 ₪, בהתבסס על שלוש אמירות נטענות שהשמיעה בעל-פה. התובעים טוענים כי הנתבעת פרסמה אמירות אלו בקרב זכיינים, ספקים וגורמים מסחריים המצויים עמם בקשרים עסקיים, בכוונה לפגוע בשמם הטוב ובפרנסתם ובניגוד להוראות חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). הנתבעת הכחישה את טענות התובעים והפנתה להגנות המנויות בחוק. במוקד הדיון ניצבת השאלה, האם זכאים התובעים לפיצוי כעתירתם.

רקע 

1. התובעת 2 (להלן: "התובעת"), הנה בעלים של רשת חנויות "אפרודיטה" ו- "ויוה-אפרודיטה", בהן נמכרים מוצרי הלבשה תחתונה, בגדי ים והלבשת שינה ופנאי (להלן: "הרשת"). התובע 1 (להלן: "התובע"), משמש כדירקטור בתובעת.

    

   הנתבעת הנה בעלים של חברת מירה מ.ש.י. ניהול בע"מ שנקשרה בהסכם זיכיון עם התובעת, במסגרתו הפעילה שתי חנויות בקניון הזהב שבעיר ראשון-לציון (להלן: "החנויות").

    

2. בין הצדדים קיים סכסוך רב שנים ורווי הליכים משפטיים, כשתחילתו זמן קצר לאחר התקשרותם החוזית ועיקרו בטענות מכוח המוסכם ביניהם (ר', בין היתר, ת"א 40494/08; ת"א 53006/08; ת"א 48622/08; תא"ק 13163-12-12 ו – ת"א 34271-06-13).

    

3. לצד הסכסוך החוזי העיקרי בין הצדדים, הוגשו בשנת 2008 תביעות הדדיות בעילות על-פי החוק. האחת, הוגשה על ידי התובעים ואשת התובע בבית המשפט השלום בת"א (ר' ת"א 54457/08; נספח 1 לתצהיר של הנתבעת, להלן: "התביעה המקבילה של התובעים") והשנייה, הוגשה על ידי הנתבעת, בבית המשפט זה (ר' 3051/08; להלן: "התביעה המקבילה של הנתבעת"). עיון במערכת נט המשפט מעלה כי ההליכים בשתי התובענות המקבילות עוכבו, לנוכח פנייתם המוסכמת של הצדדים להליך בוררות.

    

   טענות הצדדים