ת"א 54204-11-12 אחמד צלאח נ' עדוי ואח'

רקע

התובע יליד 06/09/91, רווק בן 18.5 במועד התאונה. תושב כפר בורקא, נפת שכם (להלן: "התובע").

התביעה היא לנזקי גוף עקב תאונה שאירעה לתובע ביום 31/03/10, כתוצאה מנפילה מבניין .

טענות התובע

הנתבע 1 (ייקרא להלן לשם הקיצור:- "הנתבע") , היה מעבידו של התובע עובר לתאונה.

במועד הרלוונטי לתאונה, הנתבע ביצע, כקבלן בניה, עבודות שלד בנייה בבניין (להלן:-"הבניין") בכפר טורעאן שבבעלות נתבע 2 (שייקרא להלן :- "המזמין").

ביום התאונה, בעת שעבד עבור הנתבע ושהה בחדר המדרגות בבניין הנ"ל, נפל התובע מגובה על ראשו לקרקע. מעוצמת הנפילה שבר את גולגולתו, תוך שנגרמות לו פגיעות רב מערכתיות רבות.

לטענת התובע, הוא לא יכול היה לדעת את הנסיבות הממשיות שגרמו לתאונה בעת התרחשותה מאחר שהתאונה נגרמה באתר או בסביבת עבודה לא מאובטחים מפני נפילה ועל כן עצם האירוע מתיישב היטב עם ההנחה שהנתבעים או מי מהם לא שמרו על מידת זהירות סבירה וראויה ויש להחיל על התביעה את הכלל הראייתי הדבר מדבר בעדו ולהעביר את נטל הראיה ההוכחה והשכנוע על כתפי הנתבעים, להראות שלא הייתה כל התרשלות מצדם כלפי התובע.

כן טען התובע כי נפגע על ידי דבר מסוכן כמשמעו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) התשל"ח - 1968 (להלן: "פקודת הנזיקין") הוא פיר מדרגות פנימי וגבוה חסר מעקות. מאחר שהנתבעים היו הבעלים או הממונים ו/או בעלי השליטה והפיקוח על זירת התאונה ועל מתחם המדרגות יש להעביר את נטל הראיה ההוכחה והשכנוע על כתפי הנתבעים להראות שלא הייתה כל התרשלות מצדם.

לחלופין, נטען כי התאונה נגרמה בשל רשלנותם ו/או חוסר מיומנתם ו/או חוסר זהירותם של הנתבעים האחראים על מעשיהם באופן ישיר כמעוולים במשותף ביחד לחוד מאחר שעשו ו/או חדלו מלעשות את המעשים הבאים:

לא דאגו להתקנת מעקי בטיחות ו/או אמצעי גידור מונעי נפילה מגובה, במדרגות בבנייה אשר היה בהתקנתם כדי למנוע נפילתו של התובע מהם.

הורו ואפשרו לתובע לעבוד ולשהות בסביבת עבודה בלתי מאובטחת, בלתי תקינה ובלתי יציבה ומסוכנת להליכה.

לא דאגו לאמצעי אזהרה ו/או שילוט מתריע בגרם המדרגות ולא פיקחו ולא דאגו בשום דרך לגידורו ו/או למניעת נפילה ממנו.