ת"א 5176-06-13 אפריקה ישראל להשקעות בע,מ ואח' נ' י.ג.ד. נופש וספורט בע"מ ואח'

בפניי בקשה של המבקשים (להלן: "הנתבעים") לחיוב המשיבה (להלן: "התובעת") בערובה להוצאותיהם על פי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק"), וכן בקשה נגדית של התובעת לחיוב הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") בערובה להוצאותיה, בגין התביעה נגדית שהוגשה על ידה.

1. התובעת הגישה התביעה העיקרית במסגרתה עתרה לחיוב הנתבעים בסך של כ- 3,200,000 ₪. על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעת הפרה הסכם שכירות שנכרת עם התובעת, לצורך הפעלתו וניהולו של קאנטרי קלאב ומועדון הנופש "מועדון סביון". לטענת התובעת במשך שנתיים וחצי לא שולמו דמי השכירות העומדים על הסך של שני מיליון ₪. לטענת התובעת הנתבעים 2-3 עשו שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה בבעלותם המצדיקה הרמת מסך נגדם. בכתב התביעה עתרה התובעת לחייב הנתבעים בתשלום דמי השכירות וכן בתשלום בגין נזקים ואובדן דמי שכירות עבור הנכס מושא התביעה.

2. במסגרת התביעה הנגדית שהוגשה על ידי הנתבעת נתבעה התובעת לשלם את הסך של 9,500,000 ₪. במסגרת התביעה נטען, בין היתר, כי התובעת הפרה את הסכם השכירות עם הנתבעת עת השכירה לה מבנים בלתי חוקיים ללא היתר בניה, וגרמה לה לצאת מהקאנטרי תוך גרימת נזקים כספיים כמפורט בכתב התביעה.

   הבקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה

3. הנתבעים טוענים כי יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה בסך של 250,000 ₪ להוצאותיהם, שכן מדובר בתביעה אשר הוגשה כהליך מנע מקדים וחסר שחר שלה כנגד הנתבעים לאחר שהנתבעת הודיעה לתובעת כי היא מסיימת החוזה עמה עקב הפרתו על ידי התובעת. לטענת הנתבעים מצבה הכלכלי של התובעת התדרדר עד שבשנת 2014 הפסידה כ- 1.1 מיליארד ₪ לפי הדוחות הכספיים אותם הגישה לבורסה. לטענת הנתבעים מצבה הפיננסי של התובעת בשפל חסר תקדים עד כדי סיכון יכולתם להיפרע בהוצאותיהם כאשר יינתן פסק דין. לטענתם במהלך שנת 2015 הוצאה התובעת ממדדי האג"ח המובילים של הבורסה בתל אביב, ומנייתה נמצאת בשפל הגרוע ביותר שהייתה בו מאז הגישה התביעה בתיק בשנת 2013. עוד טוענים הנתבעים כי היות והתובעת חברה בע"מ, ממילא ישנה חזקה לפיה ראוי לחייבה בערובה להוצאות.

4. התובעת הגישה תגובתה, וטענה ,בין היתר, כי בהתאם לדוח הכספי לרבעון הראשון של שנת 2015 הונה העצמי נאמד בכ- 2.9 מיליארד ₪ וכן יתרת מזומנים של 466 מיליון ₪. וכי על פי דוח תזרים מזומנים חזוי הרי שבשנתיים הקרובות לאחר פירעון התחייבויותיה הצפויות בתקופה שבין 1.4.15 ועד ליום 31.3.17 יתרת המזומנים בקופתה תעמוד על סך של 367 מיליון ₪. עוד טענה התובעת כי במסגרת ההליך שנוהל בין הצדדים בבית משפט השלום, אשר נמחק בהסכמת הצדדים, נותר סך של 75,000 ₪ אשר הופקד על ידה במסגרת בקשתה, אשר התקבלה, לצו מניעה. על כן היא טוענת כי משהופקד סכום זה בקופת בית משפט אין להורות לה להפקיד ערובה נוספת.

5. הנתבעים הגישו תשובתם וטענו כי נכון למועד הגשת התשובה מחירי אגרות החוב של התובעת סדרות כ"ו-כ"ח ירדו באופן חד ומשקפות כעת תשואות שנתיות ברוטו לפדיון אסטרונומיות של 21.42%- 23.66%. לטענתם המדובר בתשואות לפדיון המבטאות פניקה של ממש בקרב משקיעי התובעת ומורידה את אגרות החוב לסטאטוס של אג"ח "זבל". עוד טוענים הנתבעים כי חברת מדרוג האשראי הורידה את דירוג אגרות החוב של התובעת וכי בהתאם לדוח ישנו חשש כי התובעת לא תוכל לשלם את החוב שלה בעתיד.

6. עוד טענו הנתבעים כי אין בתצהירו של מר רונן ברנר, גזבר התובעת, אשר צורף לתגובת התובעת, כדי ליתן מענה לטענות הנתבעים. באשר לפיקדון שהופקד במסגרת ההליך בבית משפט השלום טענו הנתבעים כי עניינו בעיקול על ציוד במחסן המשותף בתל עריף, עוד נטען כי אין בסכום זה כדי להוות כיסוי להוצאות הנתבעים בגין ההליך.

   בקשת התובעת לחיוב הנתבעת בערובה

7. התובעת אף היא הגישה בקשה לחיוב הנתבעת בהפקדת ערובה. לטענתה יש לחייב הנתבעת בהפקדת ערובה וזאת בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות. לטענתה תביעתה של הנתבעת הוגשה כתביעת נגד לתביעת התובעת תוך שהנתבעת הודתה כי היא מצויה בקשיים כלכליים ואין ביכולתה לשלם את דמי השכירות.