פלונית ואח' נ' עיריית עפולה ואח'

א.המחלוקת 

1. עניינה של תביעה זו הוא נזק גוף שנגרם לתובעת 1 (להלן: "התובעת") ביום 11.12.17, לטענתה, כתוצאה מכך שבעת שצעדה ברחוב השוק בעפולה מעדה והחליקה על כתם שמן שהיה אותה עת על המדרכה (להלן: "התאונה"); התובעת מציגה מספר תמונות 'מזמן אמת', שלעדותה צולמה בטלפון שלה על ידי עובר אורח לאחר שנפלה, כאמור. באחת התמונות נראית התובעת שכובה על המדרכה, כשסביבה כתמי שמן רבים, ובאחרת – מצולמת מי שנחזית כפקחית עירייה במדים, כשבתמונה ניתן לראות בבירור את שמה של הפקחית על התג שמוצמד לחזית חולצת המדים (להלן: "הפקחית"). לעמדת התובעת – כתם השמן שבגינו מעדה והחליקה הוא בבחינת מפגע המהווה סיכון בלתי סביר לנפילה, שהיה על העירייה לאתרו ולסלקו עוד טרם התאונה (להלן: "הכתם"). התובעת טוענת כי במהלך נפילתה נחבלה קשות בקרסולה הימני בפגיעה שהותירה בה נכות צמיתה.

2. התובעת, מעצבת פנים בהכשרתה ועצמאית בעיסוקה, מעידה שהתאונה ארעה בדרכה למכוניתה לצורך פגישה עם לקוח. המוסד לביטוח לאומי, התובע 2 (להלן גם: "המל"ל"), הכיר בתאונה כתאונת עבודה וייחס לתובעת, לאחר תקופה של נכויות זמניות - נכות צמיתה בשיעור של 24% החל מיום 1.9.19 (10% - אורתופדית, 5% - צלקתית, ו-10% נפשית; 23.05% בעיגול כלפי מעלה), ותובע מהנתבעת שיפוי מכוח הדין בגין תשלום דמי פגיעה ותקבולים שונים, לרבות - תשלומי קצבה חודשית בגין נכות מעבודה שהתובעת קיבלה, מקבלת ותקבל בעתיד מאת המל"ל. תביעת המל"ל הועמדה בכתב התביעה מטעמו על סך כולל של 247,460 ש"ח נכון למועד הגשת תביעתו (3.10.22).

3. עיריית עפולה, הנתבעת 1 (להלן: "העירייה"), מכחישה את הנסיבות הנטענות מטעם התובעת לגבי אירוע התאונה, ולחילופין - את אחריותה לתאונה; וטוענת לחילופין, כי, בכל מקרה, לתובעת אשם מכריע או, לפחות, אשם תורם בשיעור של 50% - לקרות התאונה. הנתבעת 2 היא מבטחת אחריות העירייה במועדים הרלוונטיים בגין נזק גוף שנגרם במעשה או מחדל רשלניים על ידי העירייה או מי מטעמה.

4. הצדדים חלוקים בענין המענה לשאלות הבאות: מה היו נסיבות פגיעתה של התובעת (הנתבעת איננה מביאה ראיות מטעמה לנסיבות החבלה שעברה התובעת, אך היא כופרת בגרסת התובעת לתאונה); מתי וכיצד נוצר/נגרם הכתם; האם לפי הדין, בנסיבות ענייננו, הכתם מהווה מפגע היוצר סיכון בלתי סביר לנפילה, שהיה על העירייה לאתרו ולתקנו טרם התאונה הנטענת; האם, בנסיבות של טיב האירוע ומקום האירוע - העירייה פועלת באורח סביר לפקח, לנקות, להזהיר את העוברים והשבים בכל הקשור למפגע מסוג זה; האם יש לייחס אחריות לנתבעת, אם בגין הפרת חובה חקוקה שחלה על רשות מקומית ואם בגין התרשלות - שגרמו או לא מנעו את נזק הגוף שנטען כי נגרם בענייננו; האם התובעת יכולה היתה למנוע את התאונה הנטענת, וכיצד; האם יש לייחס לתובעת אשם תורם, ומה שיעורו; מה הנכות הרפואית שיש לייחס לתובעת בגין התאונה הנטענת; מה היו הדרישות התפקודיות לצורך ביצוע עבודתה של התובעת בשנים שקדמו לתאונה הנטענת; מהי נכותה התפקודית של התובעת בגין התאונה הנטענת, ככל שקיימת ושנגרמה; מה הם נזקיה של התובעת (לעבר ולעתיד) - הממוניים והלא ממוניים, ומה שיעור הפיצוי לו היא זכאית בגין כל ראש נזק.

5. אקדים ואציין, כי לאחר שעיינתי בראיות, שמעתי את העדויות בנדון, ובחנתי את מלוא טענות הצדדים, באתי לידי מסקנה שבנסיבות ענייננו דינה של התביעה נגד הנתבעות להתקבל, בכפוף לקיומו של אשם תורם מצד התובעת; הכל כמפורט להלן.

   ב.סוגיית האחריות

   הממצאים בענין נסיבות התאונה

   1. העדויות הראשיות הוגשו בנדון בתצהירים. מטעם התובעת העידו לפניי בנדון: התובעת, ובעלה. מטעם הנתבעת לא הובאו עדים. הצדדים הציגו בנדון תיקי מוצגים מטעמם (חלקם -כנספחים לתצהיר התובעת), וגם ניתנה להם, בעקבות שמיעת ההוכחות, אפשרות להשלים מוצגים מסוימים. העיד לפניי גם המומחה שמונה מטעם בית המשפט - בחקירה על חוות הדעת הרפואית שנתן בנדון.

   2. אקדים ואומר, כי מצאתי שהתובעת נפגעה בתאונת נפילה בגין כתם שמן על המדרכה ליד פחי האשפה הגדולים שממוקמים בסמיכות לסביח ולדוכני הפלפל ברח' השוק בעפולה, כמפורט להלן.

   3. התובעת העידה לפניי שחצתה את הכביש, ובעת העלייה למדרכה עשתה צעד וחצי קדימה ואז החליקה כשהיא מסובבת את הקרסול [עמ' 22-23 לפרו'].