חיימי נ' מסלוב

בפני תביעה לפיצוי כספי מכוח חוק איסור לשון הרע התשכ"ה -1965, בה דורש התובע פיצוי של 150,000 ₪ בגין פגיעה בשמו הטוב.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1. התובע הוא עורך דין שעוסק בדיני משפחה והוא מייצג את גרושתו של הנתבע בהליכים משפטיים שונים. עניינה של התובענה בשלושה פרסומים שהנתבע העלה לדף שהוא מנהל באתר באינטרנט . הפרסום הראשון עלה ביום 19.1.23: בפרסום זה יש תמונה של גבר קרח ושמן, לובש מכנסי ברמודה ומטאטא לכלוך או בוץ מתחת לשטיח. מעל התמונה הוסיף הנתבע את הכותרת הבאה: Yogev Haimi uses intimidation tactics and former police connections to cover up corrupt practices.

2. מתחת לתמונה פירסם הנתבע באנגלית את הדברים שלהלן עיקרם, ככל שהם נוגעים לתיק זה. יצויין כי הפרסום נכתב לכאורה על ידי צד שלישי, אך הנתבע מודה כי הוא המפרסם: "אשתו של יעקב מסלוב לקחה את ילדיהם המשותפים תוך הפרה של הסכם המשמורת, ויעקב התלונן במשטרה אך לא זכה לעזרה מהרשויות. יעקב קורא לחקירה של יוגב חיימי, עורך דין ישראלי, שיש להניח, שעשה מניפולציות למערכת עם הקשרים שיש לו כשוטר לשעבר ועל ידי שיטות הפחדה.... אשתו לשעבר של יעקב מיוצגת על ידי יוגב חיימי, עורך דין מאוד מקושר, שבעבר עזר ליעקב עם ענייניו ומצוי בניגוד עניינים ברור. יוגב חיימי עושה מניפולציות למערכת עם הקשרים שיש לו במשטרה ובבית המשפט, תוך שימוש בהפחדה.

3. בהמשך הפרסום הנתבע מציין שגב' קים רוצ'רדסון מגייסת לקוחות עבור עו"ד חיימי וכותבת שהוא מכיר את כל הרבנים וכולם אוהבים אותו והוא יודע איך "לעבוד על המערכת" כי מה שחשוב זה "את מי הוא מכיר". ועוד בהמשך טוען הנתבע כי יוגב עומת עם הודעות ישנות שחשפו את דרכיו המושחתות ואז מחק אותם ואיים שישתמש בקשריו במשטרה.

4. הפרסום ממשיך בחזרה על טענות אלו, והנתבע שב וטוען שיוגב ייעץ לו בעבר ולכן הטענות שהעלה כנגדו בהליך המשמורת מול גרושתו הם שקריות.

5. בפרסום הנתבע גם מייחס למערכת המשפט שיתוף פעולה עם יוגב וטוען כי מעשים אלו מעידים על שחיתות במערכת המשפט ושימוש בהשפעה בלתי הוגנת.

6. הפרסום השני עלה לאינטרנט באותו יום, באתר אחר, ובו תמונה של גבר בחליפה מכניס חבילה של שטרות לכיסו, וכותרת המאמר היא Yogev Haimi: Conflict of Interest and Fraudulent Lawsuit. הנתבע מאשר כי גם פרסום זה הוא פרסום שלו. גם במסמך זה הנתבע מייחס לתובע שידול של לקוחות באמצעות אישה בפייסבוק, שימוש בקשרים ומניפולציות כדי לעבוד על המערכת וכן הוא חוזר על הטענה שהוא קיבל ייעוץ משפטי מהתובע לפני שהתובע ייצג את גרושתו. בהמשך הדברים הוא חוזר על הטענה שהתובע העלה טענות שקריות בהליך המשמורת מול גרושתו, שכן לתובע היה מידע על הנתבע משיחת הייעוץ שקיים איתו. הנתבע גם הפנה לפרסומים אחרים שלו בפייסבוק שבו טען כי יוגב פנה נגדו, לאחר שסירב לשלם לו 70,000 ₪ שכר טרחה.

7. יש לציין כי שני הפרסומים ארוכים, חוזרים כל אחד מספר פעמים על הטענות של יוגב, וגם מתיימרים לתת ייעוץ למי שרוצה להתמודד עם תביעת משמורת על ילדיו ולמנוע את חטיפתם.

8. בעקבות פרסומים אלו התובע הגיש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד הנתבע. בית המשפט נתן צו ביום 8.2.23 בנוכחות שני הצדדים וקבע כי נאסר על הנתבע להטריד את התובע בכל דרך ובכל מקום, ליצור עמו קשר בטלפון או בכל מדיה חברתית. באותו יום הנתבע צילם את התובע במסדרון בית המשפט והעלה לקבוצת פייסבוק את הצילום. אין חולק כי קבוצת הפייסבוק נפתחה על ידי הנתבע ושמה באנגלית "קורבנות של יוגב חיימי".

9. התובע טוען כי שלושת הפרסומים הם בגדר לשון הרע ודורש פיצויי בסכום של 150,000 ₪.

10. הנתבע טוען כי כל טענותיו הן אמת, וכי הוא מפרסם אותן בהיותו עיתונאי ומכוח חופש הביטוי, וכביקורת בונה על מערכת המשפט בישראל ובארצות הברית.

11. נוכח טענות ההגנה של הנתבע קבעתי כי נטל הראיה התהפך והוריתי כי הנתבע יגיש את תצהיריו ראשון.

12. הנתבע הצהיר כי הוא עיתונאי משפטי בעל ניסיון רב בארצות הברית בעיקר בדיני משפחה, משמורת ואתיקה. בכל הנוגע לפרסום הראשון הרי שהנתבע טען כי זה הסתמך על מסמכים של בית המשפט והיה בגדר הבעת דעה על בסיס הנתונים הקיימים. הנתבע לא צירף מסמכים אלו לתמיכה בטענתו. עוד טען הנתבע כי הפרסום הראשון היה באתר כלכלי ולכן לא היתה לו תפוצה כלל ואיש לא צפה בו. הנתבע צירף לתמיכה זו דף מאתר אינטרנט וטען כי אתר זה נותן אינדיקציה לכניסות וחיפושים של המסמך. לבסוף טען הנתבע כי האתר הוא אמריקאי ולא מיועד לקהל הישראלי, ולכן לא יכול לפגוע במוניטין או בפרנסה של התובע.

13. הנתבע חזר על טענתו כי נפגש לייעוץ מקצועי עם התובע והתובע פעל בניגוד לכללי האתיקה כאשר בחר לייצג את גרושתו בהליך נגדו. בנוסף הליך הנתבע על התנהלות התובע בהליכי המשמורת, וטען כי התובע העלה כנגדו טענות שקריות וסותרות.

14. הנתבע לא התייחס ליתר הפירסומים.

15. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ובו חזר על טענותיו בדבר פרסומים פוגעים, פגיעה במוניטין שלו ובפרנסתו. התובע גם צירף לתצהיר את התלונה שהנתבע הגיש ללשכת עורכי הדין והחלטה של וועדת האתיקה לסגור את התלונה מהטעם שאין די ראיות לדין משמעתי.

    דיון והכרעה:

16. על פי הגישה המקובלת בפסיקה, מטרתם המרכזית של הפיצויים בדיני נזיקין ככלל היא השבת המצב לקדמותו. בהקשר זה הפיצוי בגין לשון הרע נועד להשיג שלושה יעדים: לעודד את רוחו של הניזוק, לתקן את הנזק לשמו הטוב ולמרק את זכותו לשם הטוב בגין לשון הרע. לצורך השגת יעדים אלה, אין די בפיצוי סמלי, אך הפיצוי לא נועד להעשיר את הנפגע אלא לפצות על הנזק שנגרם לו (רע"א 4740/00 לימור אמר נ' אורנה יוסף [פורסם בנבו] 14.8.2001)). בנוסף, פסיקת פיצויים עשויה לשרת תכליות נוספות בעלות היבטים ציבוריים החורגים מיחסי הפוגע והנפגע כגון: ענישת מעוולים על התנהגותם הפסולה והרתעתם של מעוולים פוטנציאליים מביצוע עוולות בעתיד. בהקשר של פסיקת פיצויים בגין לשון הרע נקבע, כי יש בפסיקתם משום מגמה עונשית ומגמה מחנכת ומרתיעה כאחד (רע"א 1700-10 אבי רועי דוביצקי נ' ליאב שפירא [פורסם בנבו] (20.5.10)) רע"א 10520-03 איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר [פורסם בנבו] (12.6.06)).

    הפסיקה גם קבעה לא פעם כי יש להגן על שמם הטוב של עורכי דין, ולאפשר להם לבצע את עבודתם ולהתפרנס ללא סכנה לשמם הטוב. (ראה למשל, רע"א 2902/23נתן וסר נ' עובדיה דוד‏(‏נבו 23.4.2023‏)‏‏)

    טענות ההגנה של הנתבע:

    17.כאמור אין מחלוקת כי הדברים פורסמו על ידי הנתבע וכי הם יכולים לפגוע בשמו הטוב של התובע. הנתבע טען למעשה כי עומדות לו הגנות אמת דיברתי, הבעת דעה וכן מכוח חובה מוסרית או חוקית בהיות עיתונאי. יש לציין כי טענות אלו של הנתבע נטענו בערבוביה וחוסר סדר, ואקדים את המאוחר ואציין כי הן לא נתמכו בכל בסיס עובדתי.

    18.ראשית, הנתבע טען כי התובע ייצג את גרושתו תוך ניגוד עניינים, וטען הן בפני בית המשפט בהליך של ההטרדה המאיימת והן בקדם המשפט בפני כי יש לו מסמכים המעידים על כך שהתובע נפגש עימו ונתן לו ייעוץ משפטי. מסמכים אלו לא הוצגו, וכל שהוצג הן מסרונים שבהם הנתבע מתאם עם התובע פגישה ומודיע שהוא בדרך למשרדו. למסרונים אלו אין כל המשכיות, והנתבע טוען כי התקיימה פגישה והוא לא שילם דבר ולא חתם על הסכם שכר טרחה ואילו התובע טוען כי לא היתה פגישה כלל.

    19.בחקירה הנגדית טען הנתבע כי רצה לעשות כמו בסדרה "הסופרנוס" כאשר לא ברור אם התכוון שעורכי דין יחששו לייצג את אשתו או שהתכוון להיפגש עם כמות גדולה של עורכי דין כדי למנוע מאשתו להשיג ייצוג. בחקירה הנגדית גם התברר כי לפני שהנתבע וגרושתו הגיעו לבית המשפט התנהל ביניהם הליך גישור, הנתבע והתובע ניפגשו, ואז הנתבע לא ציין בפני המגשרת כי התובע מנוע מלייצג אותו. עוד התברר כי הנתבע כלל לא טען בפני המגשרת שהוא מכיר את התובע.

    20.על כן הטענות בדבר ניגוד עניינים ופעולה בניגוד לכללי האתיקה לא הוכחו ומכאן שאינן אמת.

    21.הנתבע כאמור טען שהוא מנהל אתרים שעוסקים בפרסום מאמרים על התנהלות משפטית בארץ ובארצות הברית, והציג עצמו כעיתונאי. מחקירתו הנגדית התברר כי לנתבע אין השכלה משפטית, אין תעודת עורך דין, וגם אין לו השכלה כעיתונאי ומעולם לא עבד כעיתונאי. עוד התברר כי הוא יושב וכותב מדי יום עשרות או מאות עמודים באינטרנט ומפרסם באתרים על דעת עצמו, כאשר הוא מציג את עצמו כבר סמכא בתחומים שונים. למשל הנתבע העיד על עצמו שהוא מציג את עצמו כרופא לשעבר, אף שלא היה רופא מעולם, שכן מותר לעשות זאת. לפיכך טענות הנתבע בדבר חובה מוסרית או מקצועית לפרסם את הפרסומים נדחית.

    22.בניגוד לכל טענות הנתבע, הרי שהוא לא צירף מסמכים שמבססים את טענותיו כנגד התובע. לא את הפרסומים בפייסבוק של מי שלטענתו נשלחה על ידי התובע לשדל ולגייס לקוחות ולא הוצג ולו בדל ראיה לאף אחד מהמעשים הקשים שהוא ייחס לתובע.

     

    לפיכך כל טענות ההגנה של הנתבע נדחות.

    מה היה היקף הפרסום?

    23. הנתבע טען כי אף אחד לא קרא את המאמר הראשון שפרסם וצירף מסמכים שנחזו להיות נתונים מאתר של גוגל. כזכור הנתבע לא התייחס לשני הפרסומים המאוחרים יותר. הנתבע הסביר כי הנתונים הללו הם הנתונים המקצועיים הנכונים והמדויקים אך הנתבע אינו איש מקצוע בתחום זה, ובוודאי שאין יכול לתת חוות דעת לעצמו. יתר על כן, ברור שנתונים אלו שגויים שכן התובע עצמו עיין במאמרים, ויש להניח שעשה זאת לא פעם ולא פעמיים, עד שהחליט להגיש תביעה.

    24.על כן אני דוחה את טענות הנתבע כי מדובר בפרסום ללא קוראים.

    25. מנגד, בבואי לשקול את גובה הפיצוי הרי שאני קובעת כי אני לא מתרשמת שמדובר בפרסום שתפוצתו רבה, שכן לא נטען ולא הוכח שהייתה לו תהודה באתרים אחרים או במדיה החברתית.

     

    גובה הפיצוי הראוי:

    עניין לנו בשלושה פרסומים באנגלית שעוסקים בעורך דין ישראלי ומייחסים לו עבירה אתית שחיתות, ניצול קשרים במשטרה ובמערכת המשפט וכן ניצול כוח לרעה. המעשים שהנתבע ייחס לתובע הם חמורים ואין להקל ראש בהם. מנגד לא התרשמתי כי לפרסומים היו הדים כלל, ואף כי אני דוחה את הטענה של הנתבע שאיש לא קרא אותם, הרי שהתרשמותי היא שלא היתה להם תפוצה ניכרת.

     

    בשים לב לכל האמור, ובמיוחד כדי להרתיע את הנתבע ומעוולים פוטנציאלים נוספים, וכדי להבהיר כי שמו הטוב של אדם אינו הפקר, הרי שאני קובעת כי הנתבע יפצה את התובע בסכום של 75,000 ₪. בנוסף ישא הנתבע בשכר טרחת התובע בסך 8,000 ₪ כולל מע"מ.

     

     

    ניתן היום, ז' שבט תשפ"ו, 25 ינואר 2026, בהעדר הצדדים.