פלוני ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

התביעה והמחלוקת

1. עסקינן בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") המוגשת בגין תאונת דרכים שארעה ביום 4.8.2015.
2. התובעים מס' 1 ו-2, הם הוריהם של התובעים הקטינים 3,4 ו-5. הנתבעת היא מי שביטחה את השימוש ברכב בו נסעו התובעים בזמנים הרלוונטיים לתאונה.
3. התאונה אירעה בשל התנגשות בין רכב מסוג יונדאי i-40, בו נהג התובע מס' 1 לבין רכב מסוג שברולט מליבו בו נהגה גב' אמאל נזאל. (להלן: " הנהגת ברכב הפוגע" או "גב' נזאל").
4. שתי מחלוקות עיקריות נתגלעו בין הצדדים, בצד המחלוקת בשאלת הנזק; מחלוקת עובדתית שעניינה בשאלה אם שלושת התובעים הקטינים היו ברכב עם הוריהם בזמן התאונה או שמא כלל לא היו מעורבים בה, כפי שטוענת הנתבעת, ומחלוקת משפטית, אליה אדרש אך אם אקבע כי הקטינים לא היו מעורבים בתאונה, נוגעת לתחולת סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), שעניינו מתן פטור מחבות ביטוחית של מבטח לפי פוליסה במקרה של מסירת מידע כוזב בכוונת מרמה, על חוק הפיצויים.

פסק דין חלקי זה יעסוק בשאלות אלה בלבד.

5. להכרעה במחלוקת העובדתית בין הצדדים, נשמעו עדויותיהם של התובעים 1,2 ו- 3 ומנגד את עדותם של הנהגת ברכב הפוגע ושל חוקר מטעם הנתבעת.

עדויות הצדדים

6. בטרם ייבחנו עדויות הצדדים אקדים ואציין כי התיעוד הרפואי שהוגש בעניינם של הקטינים, אינו יכול לסייע בידינו בהכרעה בשאלת מעורבותם בתאונה, שכן על אף ששלושת הקטינים ניגשו לקבלת טיפול רפואי, יחד עם הוריהם, במרכז רפואי "טרם", אין בתיעוד הרפואי מיום התאונה, וגם לא בכלל, כל ממצא אובייקטיבי היכול ללמד על חבלה, כגון פצע, חתך, המטומה, סימני שפשוף, שבר וכד'; ביחס לשניים מתוך שלושת הקטינים נרשם בתיעוד "כאבי ראש ע"ש צווארי ללא קשיי נשימה ללא בחילות או הקאות" וביחס לשלישי "כאבי ראש ע"ש ללא קשיי נשימה", כך שמדובר בתלונות סובייקטיביות דומות שאין בהן כדי לתמוך בטענה בדבר מעורבותם בתאונה ומנגד גם לא לשלול אותה. מכאן לעדויות;
7. התובעים 1 ו-2 טענו, הן בתצהירים שהגישו והן בעדותם בביהמ"ש, כי בעת התאונה הם ישבו ברכב במושבים הקדמיים ושלושת ילדיהם ישבו מאחור. לאחר התאונה, כך העידו, יצא התובע מהרכב ונהגת הרכב הפוגע ראתה את התובעת ואת הילדים , שהיו נסערים, ואף הציעה להם מים כדי להרגיע אותם.

מנגד העידה הנהגת ברכב הפוגע כי לאחר התאונה יצאה מרכבה והחליפה פרטים עם התובע, בזמן שעמדה מול רכב התובע שדלתו היתה פתוחה וראתה כי ברכב ישבו התובע ואשתו בלבד ולא היו ילדים מאחור.

8. התובעים ביקשו לא ליתן אמון בעדות הנהגת כי הילדים לא היו עמם ברכב וטענו, בין היתר, כי גרסתה של זו בדבר נסיבות אירוע התאונה, נדחתה ע"י ביהמ"ש במסגרת ההליך בו התבררה תביעתם לפיצויים בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב בתאונה (להלן: "ההליך הראשון").
9. לעניין נסיבות התרחשות התאונה, העידו התובעים כי התאונה אירעה עת עמד רכבם לפני רמזור אדום והרכב שהיה נהוג ע"י גב' נזאל פגע בו מאחור. גב' נזאל לא הכחישה כי פגעה ברכבם של התובעים מאחור, אם כי טענה כי עובר לתאונה התובע עקף את רכבה מימין ונעצר לפני רכבה.
10. בעדותה בהליך הראשון, גב' נזאל מסרה כי התאונה ארעה בעת שהייתה במרחק מסוים מהרמזור, שעה שלפניה לא נסעו רכבים, אז ראתה את רכב התובעים נכנס מצד ימין לנתיב הנסיעה שלה, ניסתה לעצור, נלחצה ופגעה ברכב.