אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שובל נ' שלום

שובל נ' שלום

תאריך פרסום : 13/11/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
40264-01-14
05/11/2017
בפני השופט:
שלמה מיכאל ארדמן

- נגד -
תובע:
יאיר שובל
נתבע:
שוקי שלום
פסק דין
 

 

בפני תביעה לפיצויים בגין לשון הרע.

 

א. העובדות:

1.התובע עבד כמנהל בטיחות ואיכות סביבה במפעל פלקסטרוניקס (להלן: "המעסיק"). במסגרת עבודתו זו היה אחראי להתקשרות עם חברות מיחזור לפינוי פסולת המעסיק. בשלב מסוים התקשר המעסיק בחוזה מחזור עם קבוצת חברות בשם אולטרייד (להלן: "אולטרייד") בבעלותו של מר גדי רייכמן, אשר הנתבע היה מנכ"ל של אחת החברות בקבוצה. בשנת 2013 עקב סכסוך בין הנתבע למר גדי רייכמן, עזב הנתבע את אולטרייד והקים חברה עצמאית. בשלב זה ניסה הנתבע לשכנע את התובע להפסיק את התקשרות המעסיק עם אולטרייד ולגרום לכך שהמעסיק יתקשר עם חברתו החדשה של הנתבע, אך התובע לא השתכנע.

2.בשלב זה אין חולק כי הנתבע העביר ביום 2.6.13 (אם כי לטענתו הדבר נעשה ביוזמת המעסיק) תכתובת אי-מייל אותה שלח לתובע, לקצין הבטחון של המעסיק. במסמך זה נכתבו בין היתר הדברים הבאים:

 

"...אתה ידעת שלאולטרייד אין רשיון עסק וגם לא היתר רעלים מזה מספר חודשים ועד היום ולמרות זאת שלחת גם פסולות שונות פסולת אלקטרונית וגם פסולת רעילה לאולטרייד"

 

ובהמשך:

 

"בקיצור מעניין כמה קיבלת הפעם מגדי רייכמן ואל תספר לי שאתה מחפש חברה חדשה עכשיו "זו בדיחה פשוט הפלת את עצמך"

"מאוד קשה לי להאמין שיאיר שובל יפזול שמאלה לכיוון הכסף לא כשר. הית לי כחבר אין לך לאן להסתיר זאת יש לי את כל המידע כולל מה שגדי שלח אותי לתת לך פעמיים"

(ההדגשות במקור – ש.א.).

 

3.אין חולק כי בעקבות העברת הודעת אי-מייל זו למעסיק, עומת התובע על ידי המעסיק עם הטענות שהועלו באותה הודעה, הכחיש, הוצע לו לעבור בדיקת פוליגרף והוא סירב. בסופו של דבר עזב התובע את עבודתו אצל המעסיק. התובע טוען כי פוטר.

 

ב. טענות הצדדים:

4.התובע טוען כי פוטר עקב משלוח הודעת האי-מייל האמורה ושיחה של הנתבע עם הקב"ט של המעסיק, בהם האשים את התובע בקבלת מעטפות כסף מגדי רייכמן והעברת פסולת בניגוד לדין. לטענת התובע יש לראות הן במשלוח הודעת האימייל והן בשיחה עם הקב"ט כפרסום לשון הרע. לטענת התובע יש גם לדחות את טענת המעסיק כי לא פוטר אלא התפטר מיוזמתו שכן המעסיק חושש מטענה של פיטורים שלא כדין, וכי טענה נוגדת אינה נכונה והינה טענה בעל פה נגד מסמך בכתב בניגוד לקבוע בסעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני. עוד טוען התובע כי גם אם עסקינן בהתפטרות יש לראותה כפיטורין מאחר ומדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה, מה גם שרואים את התיק המשפטי באינטרנט.

 

5.הנתבע, לעומת זאת, טוען כי אין לשון הרע או פרסום לשון הרע, כי האימייל נשלח למעסיק, לאחר שהמעסיק פנה לנתבע לאחר שמצא את המסמך תוך כדי ניטור מחשבו של התובע. הנתבע מוסיף וטוען כי עניין מעטפות הכסף כלל אינו מופיע בהודעת האימייל. לטענת הנתבע, עניין מעטפות הכסף והעבודה מול גדי רייכמן, עלו עקב חקירה פנימית של המעסיק ולא עקב פנייתו של הנתבע. הנתבע מוסיף כי פנייתו לקב"ט המעסיק נעשתה כפנייה לבעל סמכות ועל כן מוגנת ואינה לשון הרע. הנתבע מכחיש כי התובע פוטר, אלא טוען כי התובע התפטר מיוזמתו, וכי טענת ההרעה המוחשית ביחסי עבודה הינה הרחבת חזית. עוד טוען הנתבע כי לא נגרמו לתובע נזקים כנטען על ידו.

 

ג. דיון והכרעה שאלת האחריות:

6.אין ספק, כי ייחוס עבירות פליליות או מעין פליליות לאדם הינו לשון הרע (ראה: ע"א 184/89 טריגמן נ' טיולי הגליל (רכב) 1966 בע"מ [ניתן ביום 3.5.1992]; ע"א 2654/04 וילדר נ' ניסנקורן [ניתן ביום 19.7.2006]). ברור הוא, כי משלוח מכתב ובו האשמות כי עובד בכיר מקבל כספים מחברה העובדת עם המעסיק כדי שיגרום למעסיק לעבוד איתה, או טענה כי הוא מפר את כללי הבטיחות, עלולים "לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו", כהגדרת לשון הרע בסעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

על פי סעיף 2(א) לחוק, פרסום לשון הרע יכול להעשות הן בעל פה והן בכתב.

 

7.עוד יש לציין כי השאלה האם קיים לשון הרע נבחנת בראי האדם הסביר (ראה למשל: ע"א 6903/12 Canwest Global Comunications נ' עזור [ניתן ביום 22.7.2015] (להלן: "עניין עזור"). במקרה דנן, ברור כי האדם הסביר הקורא את הודעת האימייל ומקל וחומר אם אכן הדברים נאמרו גם בעל פה, מסיק שהתובע קיבל כספים מגדי רייכמן והפר את הוראות הבטיחות.

 

8.הנתבע בכתב הגנתו לא טען הגנת "אמת דיברתי" או טענה כי האמין באמיתות המידע המופיע באימייל. טענתו הינה כי הפנייה נעשתה אליו ביוזמת המעסיק אשר איתר את המסמך או את החשדות קודם לכן, אם בניטור מחשבו של התובע ואם בדרך אחרת, הופרכה בחקירתם של קצין הבטחון מר בועז הקסטר, המנהל מר בוריס קורודונסקי ומנהלת כוח האדם הגב' רווית לב. עדים אלה גם אישרו כי אכן נעשתה גם פנייה בעל פה של הנתבע למעסיק בה טען כי התובע קיבל מעטפות כסף ממר גדי רייכמן. עדותם של עובדי המעסיק נשמעה בעיני אמינה.

 

9.לעומת זאת, עדותו בפני של הנתבע היתה לא אמינה. די אם אציין כי בחקירתו העלה גרסאות שאין להן זכר בתצהירו, כגון שהוא כן התקשר לקב"ט, או שלא טען כי התובע קיבל מעטפות כסף מגדי רייכמן אלא כי קיבל מתנות לחג (ראה: עמ' 43-45 לפרוטוקול). גרסתו של הנתבע כי הודעת האימייל היתה מלכתחילה בידי המעסיק, גם אינה מתקבלת על הדעת, שכן במקרה כזה גם לא היה הקב"ט מבקש מהנתבע לשולחה לו שוב.

 

10.סעיף 15(8) לחוק מקנה הגנה לפרסום כאשר:

"הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה; ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה".

 

עם זאת, תנאי להגנה הוא כאמור ברישא לסעיף, כי התלונה הוגשה בתום לב. אמנם יכול והמניע יהא לפגוע בנפגע, אך לכל הפחות צריכה להיות אמונה בתלונה, ולא הגשת תלונה ביודעין שהינה שקרית (ראה: ע"א 7426/14 פלונית נ' עו"ד אורי דניאל [ניתן ביום 14.3.2016] (להלן: "פסק דין דניאל"), בסעיפים 69-70 לפסק דינו של השופט עמית; ע"א 788/79 רימר נ' עזבון רייבר, פ"ד לו (2) 141 (1981)).

 

11.בענייננו, כאמור לעיל, הנתבע אינו טוען אמת דיברתי. גם ברור מעצם הטענות כי עסקינן בטענות שאילו היו נכונות, היה מדובר בטענות מידיעה אישית. ממילא, כאשר הנתבע אינו טוען אמת דיברתי, ברור כי גם אינו מאמין באמיתות המידע. כאמור גם מצאתי את עדות הנתבע בלתי מהימנה בעליל. בנסיבות אלה, מעבר לעובדה כי על פי סעיף 16(ב)(1) לחוק, נטל הראיה עובר לנתבע להוכיח תום לב, אני קובע כי הוכח שתום לב לא היה כאן. הנתבע פעל ביודעין ומתוך כוונה לפגוע בתובע, אם מתוך רצון להתנקם בתובע על שלא הסכים לעבור לעבוד עם חברתו, ואם מתוך מחשבה כי אם יפוטר התובע יהא לו קל יותר לשכנע את המעסיק להתקשר עם חברתו. לטעמי הוכחו בענייננו נסיבות העומדות אפילו במבחן "כוונה לפגוע" כמשמעותו בחוק (השווה: רע"פ 9818/01 ביטון נ' סולטן, פ"ד נט (6) 554 (2005)).

 

12.האם התובע פוטר או התפטר? לעניין זה אני מקבל את עדות עובדי המעסיק כי התובע לא פוטר, אלא התפטר מיוזמתו. אינני סבור כי קביעה מעין זו סותרת את סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העות'מאני. ראשית, גם אילו היה מדובר בטענה נגד מסמך כנטען, קיים בענייננו מסמך - הוא הסכם הפסקת העבודה – ת/1 עליו חתם התובע ובו מצוין במפורש: "בנסיבות שנוצרו לאחרונה ואשר עליהם שוחחה נציגת פלקסטרוניקס עם יאיר סוכם כי יאיר יסיים את העסקתו בחברה ביום 31.7.2013. הפסקת עבודתו תיחשב כפיטורים לצורך קבלת זכויותיו". במילים אחרות, מאושרת כאן בכתב כנדרש בסיפא לסעיף 80, גרסת המעסיק כי אכן הפרישה היתה בהסכמת הצדדים, ולא פיטורים שרירותיים ביוזמה חד צדדית של המעסיק, אם כי סוכם כי הפרישה תחשב כפיטורים, כדי שהתובע יקבל את מלוא זכויותיו לרבות פיצויי פיטורים.

 

13.על האמור יש להוסיף, כי גם המסמך מיום 18.6.13 שכותרתו "הפסקת עבודה" אינו מציין את המילה פיטורים, וממילא, העדות כי עסקינן בפרישה בהסכמה שנחשבה כפיטורים לצורך קבלת הזכויות בלבד, אינה סותרת כלל את המסמך, אלא מהווה עובדות מחוץ למסמך, או לכל היותר עובדות המפרשות את המסמך, דבר שאינו נוגד את סעיף 80 הנ"ל (ראה למשל: רע"א 5438/09 גרוסמן נ' אסלן [ניתן ביום 19.11.2009]).

 

14.עם זאת, אני מקבל את טענת התובע כי עסקינן למעשה בהתפטרות הנחשבת כפיטורים בשל הרעה מוחשית ביחסי העבודה או נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו , כמשמעותם בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. אין לצפות כי מי שמואשם במעשים פליליים ימשיך לעסוק בעבודתו כאילו לא קרה דבר, והדבר נחשב כפיטורים במקרה בו לא הוכח כי נעשו אותם מעשים פליליים נטענים (ראה למשל: דב"ע נז/3-6 הגביע מוצרי ופלים בע"מ נ' גבאי [ניתן ביום 27.1.1997]), וזאת להבדיל ממקרה בו הוכח כי אכן נעשו אותם מעשים פליליים (ראה: ע"א 85/71 פרשקובסקי נ' בר שירה, פ"ד כה (2) 715 (1971)).

 

15.אינני מקבל לעניין זה את טענת הנתבע כי עסקינן בהרחבת חזית. מדובר בטענה משפטית, העולה מטענות התובע באשר לנסיבות עזיבתו את המעסיק (השווה: ע"א 682/82 בן אריה נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לז (3) 589 (1983)).

 

16.לעניין זה אציין כי על פי עדות עובדי המעסיק עצמו, מעבר לעצם העלאת הטענות בפני התובע, והדרישה ממנו להיבדק בפוליגרף, דרישה לה סירב, עובדי המעסיק אמנם לא דרשו מהתובע להתפטר, אך העידו כי במפורש נוצר משבר אמון, וכאשר המעסיק טרם החליט לפטר את התובע, אך עקב הסירוב העניין הועבר להנהלה הגבוהה וטרם הוכרע, ויתכן גם שבסופו של דבר היה התובע מפוטר (עדות רוית לב בעמ' 28 שורות 7-9 לפרוטוקול, עדות בוריס קורדונסקי בעמ' 17 שורה 4, ובעמ' 21-22).

 

18.המסקנה מכל האמור הינו כי הוכחה עוולת לשון הרע, ויש על כן לדון בשאלת נזקו של התובע.

 

ד. שאלת הנזק:

19.כפש שהוסבר בהלכת עזור ובפסיקה נוספת, לפסיקת פיצויים בגין לשון הרע קיימות 3 מטרות; מטרה אחת הינה מטרה תרופתית, היינו השבת מצב לקדמותו מבחינת שמו הטוב של הנפגע; מטרה שניה הינה מטרה חינוכית הרתעתית, והיא לחנך כי שמו הטוב של האדם אינו הפקר; מטרה שלישית הינה עונשית, במסגרתה נבחנת השאלה האם המזיק פעל בכוונה לפגוע.

לעניין זה קיימות שתי דרכים לפסיקת הפיצוי: האחת פסיקה ללא הוכחת נזק על פי סעיף 7א לחוק, כאשר על פי הפסיקה, סעיף 7א אינו מגביל פסיקת נזק לא ממוני אלא נזק ממוני בלבד (ראה למשל: רע"א 1476/17 קורן הראל נ' ועד מקומי עלי [ניתן ביום 17.5.2017]) והשניה, מסלול פסיקתי בו פוסקים פיצוי הן בגין נזק לא ממוני, והן בגין נזק ממוני, כאשר בודקים הן את מידת הפגיעה, ההשפלה שהאדם חש, תפוצת הפרסום, טיבו ואמינותו הנחזית ומידת הפגיעה בו, והן את התנהגות הצדדים לפני ואחרי הפרסום.

כאשר ננקט המסלול הפסיקתי, אין מגבלות על סכומי הפיצוי אם כי לא ניתן לתבוע במקרה כזה גם פיצויים ללא הוכחת נזק על פי סעיף 7א לחוק, מאחר וזהו מסלול חילופי (ראה: עניין דניאל, בסעיפים 79-81 לפסק דינו של השופט עמית).

 

20.במקרה דנן, אני סבור כי יש לבחור את המסלול הפסיקתי, מאחר והובאו לבית המשפט נתונים מספיקים על מנת לפסוק במסלול זה.

21.בעת פסיקת הפיצוי לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים: מצד אחד, עסקינן בלשון הרע חמור שגרם לתובע לעזוב את עבודתו. הנתבע לא התנצל על לשון הרע, לא לפני הגשת התביעה, ולא אחריה, לרבות לא בחקירתו בבית המשפט. מדובר בלשון הרע בו הואשם התובע במעשים פליליים ממש, כאשר הנתבע יודע היטב כי אין בדברים אמת, והדברים נכתבים ונאמרים בכוונת זדון כדי לגרום לפיטוריו של התובע מתוך שיקולים כלכליים ונקמניים של הנתבע. מצד שני, עסקינן בלשון הרע חד פעמי, וכאשר אין טענה כי לשון הרע הופץ לגורמים נוספים מחוץ למעסיק. המעסיק גם מסר בידי התובע מכתב המלצה, כך שאינני מקבל את טענת התובע כי נפגע בירידה בשכרו אצל מעסיקים אחרים. לא היתה כל סיבה לירידה בשכרו של התובע בשל עזיבתו את מעסיקו.

 

22.עוד אני סבור כי התובע יכול היה להמתין עם הודעת ההתפטרות עד אשר ימצא עבודה חדשה. לעניין זה התובע לא פעל דיו להקטנת נזקיו. על כן לא אפסוק לתובע את מלוא השכר אותו הוא תובע בתקופה בה ישב בביתו.

 

23.אינני מקבל את טענת התובע כי יש לקחת בחשבון גם את עובדת פרסום ההליך הנוכחי באינטרנט. דברים הנאמרים בהליך משפטי אינם לשון הרע. הם מוגנים מכוח סעיף 13(5) לחוק. על כך יש להוסיף שעסקינן בהליך שננקט על ידי התובע ולא על ידי הנתבע, וכי הנתבע גם לא טען בו אמת דיברתי. ככל והתובע גם סבר שיש בהליך כדי להמשיך לפגוע בשמו יכול היה גם לפנות ולבקש למנוע את פרסומו מכוח סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אך הוא לא עשה כן.

 

24.לאחר שקלול השיקולים השונים אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: בגין נזק לא ממוני, סך של 60,000 ₪. בגין נזק ממוני, סכום גלובלי של 10,000 ₪. עוד ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו על ידי הנתבע לתובע בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

 

ניתן היום, ט"ז חשוון תשע"ח, 05 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ