פלוני נ' חורי ואח'

1. תביעת נזקי גוף בעילה שלפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן "החוק"). התובע יליד מאי 1975, כבן 46 כיום, ולפניו עוד 21 שנה עד גיל הפרישה. תאונת הדרכים הנה מיום 22.10.15, והתובע נפגע כנוסע ברכב בו נהג נתבע 1. נתבעת 2 הנה מבטחת החובה החבה בפיצויו של התובע. החבות והכיסוי אינם שנויים במחלוקת.

2. הפגיעה הגופנית הייתה משמעותית. התובע אושפז עד 15.12.15 במחלקה האורטופדית של בי"ח נהריה שם עבר ארבעה ניתוחים, ומשם הועבר לאשפוז שיקומי במחלקת שיקום של בית החולים שם שהה עד 3.1.16. סה"כ 71 ימי אשפוז.

פגיעות עיקריות (לא כולן) שאובחנו בשלבים שונים של המהלך הרפואי והותירו נכות צמיתה, היו שברים באגן, בקע בטני עם פיתולי מעיים בתוכו, שבר טיביה תוך מפרקי בברך שמאל. פגיעות נוספות (בגינן לא נפסקה נכות ) היו שבר בצלע , שברים בזיזים רוחביים בחוליות L4-L5 ושברים בעצם הזנב מימין.

3. בהתאמה לחומרת הפגיעה הראשונית, הטיפולים הרפואיים לרבות הפיזיותרפיה והשיקום היו ממושכים.

4. קביעות הביטוח הלאומי לעניין נכות רפואית ותקנה 15:

א. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי אשר קבע בוועדות הרפואיות כדלקמן:

תקופת אי כושר מלאה ונכות רפואית זמנית (100%) עד 31.8.16 (10 חודש מאז התאונה).

60% נכות רפואית זמנית (שהוארכה פעמיים) עד 31.3.18 (19 חודש).

ב. לאחר מכן מ 1.5.18 – נקבעה נכותו הרפואית הצמיתה , על פי פירוט כדלקמן: