אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 38769-01-14 רטושניק ואח' נ' פולינסקי-רינצקי ואח'

ת"א 38769-01-14 רטושניק ואח' נ' פולינסקי-רינצקי ואח'

תאריך פרסום : 15/01/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
38769-01-14
04/01/2017
בפני השופט:
נצר סמארה

- נגד -
תובעים:
1. יוסף פסח רטושניק
2. חנה גרינולד רטושניק

עו"ד אילנה ליפשיץ
נתבעות:
1. מינה פולינסקי-רינצקי
2. כלל חברה לביטוח בע"מ

עו"ד רחל הראל מצלאוי
פסק דין
 

 לפני תביעת נזקי רכוש בגין נזק לדירה בבית משותף שנגרמה כתוצאה מנזילת מים מדירה הממוקמת מעליה.

עיקר העובדות ותמצית טענות הצדדים

 

  1. התובעים הם הבעלים של דירת מגורים בת 2.5 חדרים, בקומה הראשונה בבית משותף, ברחוב הרב זינגר 4 בראשון לציון (להלן: "דירת התובעים").

     

  2. הנתבעת 1 הינה הבעלים של דירת מגורים השוכנת במדויק מעל לדירת התובעים, בקומה השנייה בבית משותף, ורצפת דירתה ממוקמת מעל תקרת דירת התובעים (להלן: "דירת הנתבעת").

     

  3. הנתבעת 2 הינה מבטחת הנתבעת 1 בביטוח אחריות מבנה הכולל בתוכו ביטוח אחריות לנזקי צד ג'.

     

     

    טענות התובעים

  4. לטענת התובעים, בתחילת חודש אוקטובר 2013 פונתה דירת התובעים לצורך ביצוע עבודות הכנה לקליטת שוכרים פוטנציאליים. לאחר גמר העבודות, כשלטענתם, הדירה הייתה במצב תקין והקירות והתקרות יבשים, ביום ראשון ה- 13.10.2013 התגלתה על ידי התובע 1 כי דירתו מוצפת במים וכי הקירות רטובים וצהובים, הכל כתוצאה מנזילת מים מדירת הנתבעת שארעה במהלך סוף השבוע.

     

  5. עוד טוענים התובעים כי התברר להם כי שוכרי דירת הנתבעת יידעו את הנתבעת 1 בדבר הנזילה עוד ביום 12.10.2013, אולם לא טרחו לסגור את המים.

     

  6. לטענת התובעים, היו מספר פעמים שהגיע שרברב מטעם הנתבעת 2 כדי לבדוק ולתקן את הנזילה, אך למרות ביקוריו ולמרות התיקונים המינוריים שביצע השרברב, הנזילה לא פסקה כלל, והרטיבות הלכה והתרחבה.

     

  7. כמו כן, טוענים התובעים כי באותה העת הגיעו מספר שוכרים פוטנציאליים לבדוק אם הדירה מתאימה למגוריהם, אך כשראו את מצבה של דירת התובעים, כבר לא גילו בה כל עניין. לטענת התובעים, הם לא יכולים היו עוד להציע את דירתם להשכרה לאור מצבה, ובכלל זה, כתמי רטיבות על התקרה ועל קירות, עובש, ריח רע וכיו"ב, והם נאלצו להמתין שהנתבעות תתקנה את מקור הנזילה בדירת הנתבעת.

     

  8. עוד מוסיפים התובעים לטעון כי לאחר עיכוב בטיפול מצדן של הנתבעות, הזמינו התובעים מומחה מהנדס מטעמם, מר ארתור וייס, לבדיקת הנזקים וזיהוי מקורם, אשר קבע אילו פעולות נחוצות כדי לטפל בבעיה ואת עלותן המוערכת בסך של כ- 32,000 ₪. כמו כן הוא קבע כי את הנזק בגין היעדר יכולת להציע את הדירה להשכרה בסך של 10,650 ₪. בנוסף, הוכנה חוות דעת שמאית, על ידי השמאי מר מנחם גרוסמן, אשר העריך את נזקי התובעים בגין ירידת ערך הנכס בסך של 120,000 ₪.

     

  9. לקראת סוף חודש נובמבר 2013, ולאחר חודש וחצי שקיימת נזילה פעילה מדירת הנתבעת, ציין בעלה של הנתבעת 1, כי הנתבעת 1 מתכוונת לפרק את המרצפות בחדר האמבטיה בדירת הנתבעת, להחליף את החול הרטוב בחול יבש ואת צנרת בצנרת חדשה.

     

  10. לטענת התובעים, הצנרת הוחלפה אך החול לאו, ולמעשה הוחלפה הצנרת בצנרת חדשה אך הונחה על תשתית וחול רטוב, משכך הנזקים לדירת התובעים לא פסקו.

     

  11. התובעים טוענים כי הנתבעת 2 הציעה להם הצעה כספית נמוכה ביותר לסיום המחלוקות ביניהם.

     

  12. לאור זאת, מבקשים התובעים מבית המשפט לחייב את הנתבעות בראשי הנזק הבאים: צו עשה שיורה לנתבעות להחליף את כל צנרת הדירה באופן מידי ולבצע איתור מקצועי של נזילות, ייבוש תשתית על ידי תנורים ויבשנים, בדיקת איטום בדירה; עלויות תיקון (לאחר ביצוע עבודות תיקון על ידי הנתבעות בדירת הנתבעת) על פי חוות דעת מהנדס מטעם התובעים בסך של 38,936 ₪; הפסד דמי שכירות ממועד תחילת הנזילה ועד למועד הגשת התביעה בסך של 10,650 ₪; ירידת ערך לנכס בסך של 120,000 ₪; הוצאות שונות כגון: דלק ונסיעות בסך של 2,000 ₪, עגמת נפש, טרדה ומטרד בסך של 20,000 ₪; ושכ"ט מומחים בסך של 4,720 ₪ אשר במועד הגשת הראיות הועמד על סך של 16,414 ₪.

    כמו כן, מבקשים התובעים לאפשר להם לפצל סעדים בגין נזקים שיתגלו בעתיד, ובכלל זה, בגין הפסד דמי שכירות שממשיך להיגרם להם מאחר שדירת התובעים עודנה אינה ראויה למגורים ומשום כך אינה מוצעת להשכרה על ידם.

     

    טענות הנתבעות

  13. הנתבעות טוענות כי מדובר בתביעת סרק, וניסיון להיבנות מאירוע מים נקודתי האופייני לדירות ישנות.

     

  14. לטענת הנתבעות, הנזק תוקן מידית וכדבעי וכל הצנרת הוחלפה והמצב שב לקדמותו.

     

  15. עוד טוענות הנתבעות כי בהתאם לבדיקת מהנדס מטעמן שבוצעה לאחר התיקון, אין בדירה נזילת מים והחול התייבש, ובהתאם לבדיקת מכון התקנים שיעור הרטיבות מתאים לתקן. לאור זאת, טוענות הנתבעות כי אין מקום לצו עשה המבוקש על ידי התובעים.

     

  16. לטענת הנתבעות, כל הנזקים הנטענים אינם קשורים לאירוע המים הנקודתי, והינם תוצאה של בלאי, אירועי דליפת מים ישנים, בעיית איטום ותחזוקה ירודה בדירת התובעים.

     

  17. בנוסף, טוענות הנתבעות כי התובעים לא הקטינו את נזקם, אם בכלל, בכך שלא פעלו לתיקון דירתם ולאוורורה.

     

  18. כמו כן, מכחישות הנתבעות את הערכת הנזק מטעמם של התובעים. לטענת הנתבעות, לא הייתה כל הצדקה שלא להציע את דירת התובעים לשכירות וככל שהדירה לא הושכרה, הדבר נובע עקב מחדלי התובעים שלא פעלו ולא הסכימו לתיקונו של הנזק בדירתם.

     

  19. הנתבעות מתנגדות לפיצול סעדים המבוקש על ידי התובעים.

     

    פרוצדוראלי

  20. יש לציין כי תיק זה הועבר לטיפולו של מותב זה רק בראשית שנת 2016. המותב הקודם שטיפל בתיק מינה מומחה מהנדס, מר צבי רון, מטעם בית המשפט, כאמור בהחלטתו מיום 04.11.2014 שם צוינו הסוגיות שהמומחה מתבקש לחוות דעתו. ויודגש, כי בהחלטתו זו נקבע כי המומחה מטעם אינו מכריע, קרי שחוות דעתו תיבחן יחד עם חוות דעת מטעם הצדדים.

     

  21. ביום 18.11.2015 הוגשה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

     

  22. ביום 25.05.2016 התקיימה ישיבת קד"מ שלישית במספר בפני מותב זה, שבה נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים ומועד לשמיעת ראיות.

     

  23. ביום 07.11.2016 התקיימה ישיבת ההוכחות במסגרתה העידו ונחקרו בחקירה נגדית: המומחה מטעם בית המשפט, שלושת המומחים מטעם התובעים (מהנדס, שמאי ומנכ"ל חברת אינפרטק שביצעה את בדיקות הרטיבות בדירת התובעים), התובע 1 והנתבעת 1. יש לציין כי הנתבעות ויתרו על העדת המומחים מטעמן.

     

  24. בתום שמיעת העדויות, נקבעו מועדים להגשת סיכומי טענות הצדדים בכתב.

     

  25. סיכומי טענות הצדדים התקבלו, ועתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

     

    דיון והכרעה

     

  26. לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, לרבות חוות דעת המומחים השונים, והעדויות, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, הכל כפי המפורט להלן:

     

    עיקר חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט

  27. המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי לא קיימת נזילה פעילה בדירת הנתבעת הגורמת לרטיבות בדירת התובעים (פרק ו' 1 לחוות הדעת).

     

  28. המומחה קבע כי מקור הנזילה הוא כשל בצנרת מים/דלוחין בדירת הנתבעת, אשר גרמה לנזילת מים פעילה בסוף שנת 2013. אולם, נזילה זו תוקנה בתחילה על ידי הנתבעת 2 ולאחר מכן על ידי החלפת כל צנרת דירת הנתבעת על ידי הנתבעת 1.

     

  29. עוד קבע המומחה כי דירת התובעים ראויה למגורים לאור ביצוע תיקוני האינסטלציה והנזקים שנגרמו.

     

  30. כמו כן, ציין המומחה כי תיקון מקור הנזילה בדירת הנתבעת בוצע באופן תקין, אלא שמאחר שהנתבעת 1 לא הציגה בפניו תיעוד או קבלה בעניין איטום חדר הרחצה באופן תקין, בהתאם לדרישות תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970, לא ניתן לקבוע אם קיים איטום תקין, הגם שלאור העובדה כי במהלך ביקורו בדירת הנתבעת לא אותרו סימני רטיבות בהיקף חדר הרחצה, קיימת סבירות גבוהה בעיניו לאיטום. לפיכך, הוא אומד את עלות ביצוע האיטום הכולל פירוק כלים סניטריים ויישום איטום תקין על פי התקינה, בסך של 9,000 ₪ בתוספת מע"מ (פרק ז' לחוות דעתו).

     

  31. באשר לעבודות שיפוץ בגין הרטיבות שנגרמה בדירת התובעים, מנה המומחה את העבודות כדלקמן:

     

    • הסרת קילופי הצבע והטיח והבטון הרופף בתקרה וייבוש פני הקירות והתקרה.

    • הסרת הקורוזיה ממוטות הברזל באמצעות מברשת פלדה.

    • הגנה על מוטות הזיון באמצעות צבע פריימר ממיר חלודה וצביעה בצבע עשיר אבץ.

    • שיקום הבטון באמצעות צבע פריימר בשתי שכבות ושיקום תקרת הבטון באמצעות "סיקה ראפ" של חברת סיקה, או שווה ערך.

    • תיקוני טיח וביצוע צביעה אנטי בקטריאלית מסוג פונגיצ'ק, או שווה ערך, באזורים הפגומים והשלמת צביעת הדירה לקבלת מרקם אחיד.

    • בדק מערכת החשמל באמצעות חשמלאי מוסמך.

       

      המומחה העריך את עלות העבודות בסך של 10,000 ₪ ואת עלות פיקוח ההנדסי בסך של 1,500 ₪, הכל בתוספת מע"מ.

       

  32. לגבי ירידת הערך הנטענת לדירת התובעים, קבע המומחה מטעם בית המשפט כי מאחר והנזקים בדירת התובעים הינם נזקים תפקודיים ואסתטיים בלבד הניתנים לתיקון באופן מוחלט וסופי תחת פיקוח הנדסי מתאים, וללא כל מפגע קונסטרוקטיבי, ומאחר שמספר ניסיונות התיקון שנעשו לתיקון מקור הנזק מסתכם בניסיון אחד בלבד אשר לאחריו לא אותרה על ידי המומחה, בעת ביקורו בדירת הנתבעת, רטיבות פעילה (דבר המעיד על תיקון מקור הנזילה באופן תקין), ומאחר שפרק הזמן בו קיימת נזילה פעילה הינו מוגבל, מספר חודשים, לכל היותר, ועל פי בדיקת מכון התקנים עולה כי מצע החול בדירת הנתבעת נמצא יבש, ולא אותרו סימני רטיבות פעילה בדירת התובעים, הרי שלא נגרמה כל ירידת ערך לדירת התובעים (פרק ח', עמ' 14-12 לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט).

     

    משקלה של חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט

  33. התובעים טוענים לכשלים שנפלו בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. בסיכומיהם טוענים התובעים כי המומחה מטעם בית המשפט לא ביצע את מלאכתו עד תום, התעלם ביודעין מחוות הדעת של חברת אינפרטק מתאריכים 19.08.2015 ו- 27.04.2016 (בדיקות עדכניות שהדגימו את מצב הרטיבות בתקרת דירת התובעים), ומשכך טענו כי מדובר בחוות דעת חסרה, וביקשו שלא לקבלה, ותחת זאת לאמץ את מסקנות חוות הדעת של המומחים מטעמם שהינן מלאות ומקצועיות.

     

  34. מנגד, טענו הנתבעות בסיכומיהן כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט הינה מבוססת, ניטרלית ונכונה ויש לקבלה.

     

  35. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין זה, לצד בחינת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט 'עקב לצד אגודל', נחה דעתי כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט הינה חוות דעת בעלת משקל ראייתי גבוה.

     

  36. לב לבה של טרוניית התובעים כנגד חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מתמקדת בקביעתו, לפיה אין נזילה פעילה מדירת הנתבעת, בין היתר, על בסיס תוצאות בדיקת תשתית החול שתחת רצפת דירת הנתבעת שנערכה על ידי מכון התקנים הישראלי, בעוד שלטענתם מבדיקות שבוצעו על ידי חברת אינפרטק, המתמחה באיתור נזילות ורטיבות, שנערכו לאחר ביקורו של מומחה מטעם בית המשפט בדירת הנתבעת ולאחר קבלת תוצאות הבדיקה ממכון התקנים הישראלי, ואף בסמוך למועד ישיבת ההוכחות, מצאו כי קיימת גם קיימת רטיבות בתקרת דירת התובעים באחוזים החורגים משמעותית מהתקינה.

     

  37. הבדיקות שנערכו על ידי חברת אינפרטק אינן יכולות להחליף את הבדיקות שנערכו על ידי מכון התקנים הישראלי.

     

    המומחה מטעם בית המשפט הסביר בצורה בהירה ונהירה הן במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה שנשלחו לו על ידי ב"כ התובעים (סעיף 1.2 לתשובות ההבהרה) והן בעדותו בבית המשפט (עמ' 12, שורות 2-1 לפרוטוקול) כי בדיקות הרטיבות שהתבצעו על ידי חברת אינפרטק בתקרת דירת התובעים, נעשו באמצעות מכשיר פורטימטר, הנותנות אינדיקציה בלבד לרטיבות. אולם, בדיקה זו אינה יכולה לשמש תחליף לבדיקת תכולת הרטיבות במצע החול שתחת הרצפה הנעשית על ידי הוצאת דגימות חול ממספר נקודות מרצפת הבית (ובנסיבות העניין מרצפת דירת הנתבעת), שליחתן למעבדת מכון התקנים, שקילתו, ולאחר מכן הכנסתו לתנור לצורך ייבושו ושקילה נוספת לאחר הייבוש, והשוואת ההפרש המתקבל בין משקל החול לפני הייבוש ולאחריו הנותנת את התוצאה של תכולת הרטיבות בחול שהודגם. לצורך כך, נקבעה תקינה ישראלית 1629 או 1555, שעל פיה נמצא כי החול שהודגם מרצפת דירת הנתבעת ונבדק במכון התקנים, הינו נמוך משמעותית משיעור של 6% (פרק ה' בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט), ולכן עומד בתקן הישראלי.

     

    באשר לנקודה בסלון דירת הנתבעת שנעשה ניסיון להוצאת החול ממנה אך נרשם לגביה כי "לא יצא חול – מעיד על חול יבש", איני יכול לקבל את טענת התובעים, לפיה אם לא יצא חול הרי שהדבר מעיד כי מדובר בחול ספוג במים, וכי כל מהנדס מתחיל יודע זאת (סעיף 14 לסיכומי טענות התובעים). טענה זו אינה נתמכת בכל חוות דעת מטעם התובעים וככזאת הינה טענה בלתי מבוססת אשר נדחית מפני קביעה מפורשת בבדיקת מכון התקנים הישראלי אשר נכללה בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

     

  38. יש לציין כי אף המומחה המהנדס מטעם התובעים העיד בחקירתו הנגדית כי מכשיר הפורטימטר אינו בודק תכולת הרטיבות במצע החול, אלא רק נותן מדד כללי (עמ' 17, שורות 27-25 לפרוטוקול). לא זאת אף זאת, מנכ"ל חברת אינפרטק אשר בדקה במספר מועדים את הרטיבות בתקרת דירת התובעים, באמצעות מכשיר פורטימטר, ומצאה בכל הבדיקות כי קיימת רטיבות בשיעורים גבוהים, העיד אודות מכשיר הפורטימטר ובלשונו: "הוא לא כלי חד משמעי, זה בגדר הדמיה עם שילובים של ידע וניסיון" (עמ' 20, שורות 25-24 לפרוטוקול). כאשר נשאל מנכ"ל חברת אינפרטק על ידי בית המשפט האם ניתן להסתמך על בדיקה של מכון התקנים הישראלי יותר מאשר הבדיקה באמצעות מכשיר הפורטימטר, השיב: "אני לא רוצה להשוות בין זה או אחר. כל אחד מכובד בפני עצמו" (עמ' 20, שורות 28-27 לפרוטוקול). בהמשך, השיב באופן מתחמק על השאלה האם נכון שאמר שהבדיקות שלכם לא חד משמעיות: "יש משהו חד משמעי?" (עמ' 21, שורה 1 לפרוטוקול). ואם לא די בכך, אז בהמשך עדותו אף מאשר כי המשקל המכריע לבדיקת רטיבות בחול הוא באמצעות בדיקת משקל החול באופן יחסי וכי אם יש חשש לאירוע מים שקשור למערכת הביוב בוודאי שחייבים לעשות את זה (הכוונה לשליחת דגימות חול למעבדה – נ.ס.) (עמ' 21, שורות 16-11 לפרוטוקול).

     

    תשובות אלו של מומחי התובעים עולים בקנה אחד עם קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט לעניין בדיקת הרטיבות באמצעות מכשיר הפורטימטר.

     

  39. גם בנוגע לטענה לעניין תאימות התקינה הישראלית, כאשר התובעים טוענים כי התקינה הישראלית שצוינה בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מתאימה לדירה חדשה ולא לדירה ישנה, כמו דירת הנתבעת, אני מעדיף את קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט אשר בחקירתו הנגדית הסביר כי תקינה זו מתייחסת למצע חול באשר הוא ללא קשר לגיל המבנה (עמ' 12, שורות 10-8 לפרוטוקול), על פני גרסתו של מנכ"ל חברת אינפרטק שהעיד כי התקינה אינה רלוונטית בבית ישן (עמ' 21, שורות 20-19 לפרוטוקול).

     

    סבורני, כי המומחה מטעם בית המשפט הינו בר סמכא בענף הנדסת הבנייה. דבר שלא ניתן לומר על מנכ"ל חברה העוסקת באיתור רטיבות ונזילות במבנים, עם כל הכבוד לניסיונו העשיר והלא מבוטל.

     

  40. מכאן, שאני מעדיף את ממצאיו ומסקנתו של המומחה מטעם בית המשפט לעניין הרטיבות במצע החול שתחת רצפת דירת הנתבעת על פני הממצאים והמסקנות של דוחות חברת אינפרטק.

     

  41. איני מקבל את טענתם של התובעים, לפיה אין לקבל את תוצאות הבדיקה של מכון התקנים מאחר שדוח הבדיקה לא הוגש בידי עורכו. מדובר בבדיקה שהמומחה מטעם בית המשפט ביקש ממכון התקנים הישראלי לבצע על מנת שיסתייע בידו לחוות דעתו בשאלות אליהן הוא נדרש על ידי בית המשפט.

     

  42. אני סבור כי יש לייחס לחוות דעת המהנדס והשמאי מטעם התובעים משקל ראייתי קל ביותר בשל היותן בלתי מעודכנות וחסרות כל רלוונטיות.

     

    חוות דעתו של המהנדס מטעם התובעים נערכה על יסוד ביקורו בדירת התובעים עוד ביום 06.11.2013, כשלושה שבועות לאחר איתור הרטיבות, וחוות דעתו של השמאי מטעם התובעים נערכה על יסוד ביקורו בדירת התובעים ביום 25.12.2013. לא מן הנמנע, כי באת ביקורו של המומחה המהנדס מטעם התובעים תקרת דירת התובעים טרם התייבשה שהרי, התיקון שבוצע על ידי שרברב מטעם הנתבעת 2 נעשה ביום 13.10.2013 (עוד ביום איתור הרטיבות) וביום 22.10.2013 וביום 12.11.2013 כך המים שהיו לכודים ברצפת דירת הנתבעת טרם התייבשו. כמו כן, ביקורם של המומחים לעיל מטעם התובעים נערכו הרבה לפני בדיקת הרטיבות התת רצפתית שנעשתה על ידי חברת טורבוטק מיום 04.03.2014, והרבה לפני מועד ביקורו של המומחה מטעם בית המשפט שחל ביום 15.12.2014.

     

    לא זאת אף זאת, המומחה המהנדס מטעם התובעים מאשר כי הוא מעולם לא ביקר בדירת הנתבעת (עמ' 17, שורות 20-17 לפרוטוקול), הגם שהיה זה אך מתבקש כי מומחה שהתבקש ממנו לחוות דעתו, בין היתר, בשאלת מקור הנזילה והעבודות הדרושות לתיקונה, יבקש לבדוק את מיקום מקור הנזילה.

     

  43. באשר לחוות הדעת מטעם חברת אינפרטק, הרי הגם שחלקן נערכו לאחר מועד ביקורו של המומחה מטעם בית המשפט בדירת התובעים ואף בסמוך לישיבת ההוכחות, מדובר בבדיקות כלליות בלבד ובלתי מבוססות שנידחות מפני הבדיקות המדויקות שנערכו על ידי המומחה מטעם בית המשפט באמצעות מכון התקנים הישראלי.

     

    ביצוע עבודות איטום כדבעי בחדר האמבטיה בדירת הנתבעת

  44. אני מקבל את גרסתה של הנתבעת 1 כי ביצעה תיקוני אינסטלציה בדירתה לרבות החלפת כל צנרת חדר האמבטיה, וכי בעקבות זאת, בעיית הנזילה טופלה כיאות והנזילה חדלה.

     

  45. אמנם, צודקים התובעים כי הנתבעת 1 לא הציגה קבלות המעידות על החלפת כל צנרת חדר האמבטיה. ברם, אני מקבל את גרסתה של הנתבעת 1, לפיה חלק מהעבודות היו "ללא קבלות" (עמ' 24, שורות 30-25 לפרוטוקול), דהיינו כי הנתבעת 1 שילמה לקבלן העבודות סכום כסף תמורת עבודתו, ובין היתר עבור החלפת צנרת. אולם, הוסכם ביניהם כי לא תונפק לנתבעת 1 קבלה, כך ששני הצדדים לעסקה יצאו נשכרים, הנתבעת 1 תשלם סכום מופחת ללא מע"מ המחויב על פי דין, והקבלן יקבל סכום כסף מבלי לדווח לשלטונות המס, על כל המשתמע מכך. על אף הפסול ואי החוקיות שבתשלום 'מתחת לשולחן', הרי שלצורך בירור התובענה, ובנסיבות העניין, אני סבור כי אכן צנרת חדר האמבטיה בדירת הנתבעת הוחלפה, לרבות החלפת מצע החול, ולרבות החלפת מרצפות בחדר האמבטיה.

     

  46. חיזוק לכך, אני מוצא הן בדוח חברת טורבוטק שלקחה דגימות מצע חול בהזמנתה של הנתבעת 1 אשר מצא שיעורי רטיבות נמוכים ואף נכתב בו: "נראה כי בדירה הוחלפה צנרת לחדשה, ונעשה שיפוץ כללי בכל האמבטיה באופן יסודי" (צורף לכתב ההגנה). חיזוק נוסף, אני מוצא בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט שציין כי במהלך ביקורו לא אותרו סימני רטיבות בהיקף חדר הרחצה בדירת הנתבעת וקיימת סבירות גבוהה לאיטום רצפת חדר הרחצה. נכון, המומחה מטעם בית המשפט ציין כי לא הוצגו לו קבלות מאת הנתבעת 1 ולכן לא ניתן לקבוע כי קיים איטום תקין ובשל כך, סבר שיש לבצע איטום תקין שעלותו מוערכת בסך של 9,000 ₪ בתוספת מע"מ. עם זאת, על יסוד בחינת עדותה של הנתבעת 1 ולאור ממצאי דוח חברת טורבוטק וממצאי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, סבורני כי בוצע איטום מספק ברצפת חדר האמבטיה בדירת הנתבעת.

     

    אני מאמין לנתבעת 1 כי במסגרת עבודות החלפת הצנרת הוחלף גם מצע החול והוחלפו גם המרצפות בחדר האמבטיה לרבות איטום (עמ' 24, שורה 29 ועד עמ' 25, שורה 5 לפרוטוקול).

     

  47. לאור מסקנתי לעניין משקל חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולאור קביעתי כי יש לראות בעבודות האיטום בחדר האמבטיה שבוצעו על ידי הנתבעת 1 כמספקות, אני קובע כממצא פוזיטיבי כי בעיית הנזילה בדירת הנתבעת באה על פתרונה וכי אין כל נזילה פעילה מדירתה אל דירת התובעים.

     

  48. לפיכך, ברור כי הסעד של צו עשה, שמבקשים התובעים בתביעתם, אשר יורה לנתבעות להחליף את כל צנרת דירת הנתבעת ולבצע איתור מקצועי של נזילות, ייבוש התשתית ובדיקת איטום בדירה, דינו להידחות.

     

    תיקון הנזקים בדירת התובעים

  49. מאחר שקבעתי כממצא פוזיטיבי כי בעיית הנזילה בדירת הנתבעת באה על פתרונה וכי אין כל נזילה פעילה מדירתה אל דירת התובעים, הרי שעתה יש להידרש לעבודות התיקון שיש לבצען בדירת התובעים ועלותן.

     

  50. בסיכומיהם, מעריכים התובעים את עלות העבודות בסך של 38,936 ₪, זאת על יסוד חוות דעתו של המומחה המהנדס מטעמם.

     

  51. המומחה מטעם בית המשפט מעריך את עלות העבודות בסך של 11,500 ₪ בתוספת מע"מ.

     

  52. חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט עדיפה בעיניי הן מאחר שהינה אובייקטיבית יותר מחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים. בעוד שהראשונה נערכה על בסיס מינוי של בית המשפט, כאשר המומחה שהתמנה מהווה את זרועו הארוכה של בית המשפט, האחרונה בחלקה היא תוצאה של שמירת האינטרסים של המזמין, ובמקרה זה של התובעים.

     

  53. יחד עם זאת, בשל חלוף הזמן, ומאחר שבטוחני כי העלויות היום גבוהות יותר מאשר העלויות ביום עריכת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, אני קובע את עלות תיקון הנזקים בדירת התובעים, בהתאם לממצאיו של המומחה מטעם בית המשפט (פרק ז'2 לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט), ובכלל זה עלות פיקוח הנדסי, בסך כולל של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

     

    הפסד דמי שכירות

  54. התובעים טוענים כי בשל בעיית הנזילה מדירת הנתבעת והרטיבות שהתפשטה בדירתם, שהביאה אחריה לקילופי צבע וטיח, כתמי רטיבות על התקרה ועל הקירות, עובש, ריח רע וכיו"ב, נמנעה מהם האפשרות להעמיד את דירתם להשכרה.

     

    בעניין זה מבקשים התובעים להבהיר כי טרם איתור הרטיבות בדירתם, דירתם הייתה מוצעת להשכרה ושוכרים פוטנציאליים הגיעו לדירתם על מנת לבחון אם הדירה מתאימה להם. אולם, בשל מצבה של דירת התובעים, השוכרים הפוטנציאליים כבר לא היו מעוניינים בדירה. כך שלמעשה, נאלצו התובעים, לטענתם, לחדול מלפרסם את דירתם להשכרה, עד אשר הנתבעות תתקנה את בעיית הנזילה, ותדאגנה לאי הישנות המקרה (איטום תקין) ותתקנה את הנזקים שאירעו בדירתם התובעים כתוצאה מהנזילה.

     

  55. התובעים בכתב תביעתם מבקשים מבית המשפט לחייב את הנתבעות בפיצוי בגין הפסד דמי שכירות מחודש אוקטובר (המועד בו התגלתה הנזילה) ועד ממועד תחילת הנזילה ועד למועד הגשת התביעה בסך של 10,650 ₪.

     

    ויודגש, כי בתצהיר עדותו הראשית של התובע 1 וגם בסיכומי התובעים, התבקש בית המשפט לחייב את הנתבעות בפיצוי בגין ראש נזק מחודש אוקטובר 2013 ועד למועד פסק הדין או לאשר לתובעים לפצל סעדים על מנת שיוכלו לתבוע את ההפרש שבין הפסד דמי שכירות שהתבקש בכתב התביעה לבין הפסד דמי שכירות שהתבקש בתצהיר התובע 1 ובסיכומי התובעים.

     

  56. התובעים תומכים טענתם בעניין זה בחוות דעתו של המומחה המהנדס מטעמם, אשר קבע כי עבור כל חודש שדירת התובעים אינה ראויה למגורים (ולטעמו בעת ביקורו בדירת התובעים, היא לא הייתה ראויה למגורים), הרי שנגרם לתובעים הפסד דמי שכירות בגובה של 3,550 ₪. עוד מבהיר המומחה מטעם התובעים כי בהנחה שתיקון הנזילה בדירת הנתבעת יהיה מידי אזי ייגרם הפסד דמי שכירות של חודשיים. דהיינו לטעמו, בהנחה שהנתבעות תתקנה את הנזילה באופן מידי, אזי עד שדירת התובעים תהיה ראויה שוב למגורים (לאחר התייבשות מצע החול ולאחר התיקונים בדירת התובעים) יעברו חודשיים. עוד ציין המומחה מטעם התובעים כי אם התיקון לא יהיה מידי אזי יש להוסיף הפסד דמי שכירות עבור כל חודש בסכום שנקבע לעיל.

     

  57. כבר עתה אומר כי המומחה המהנדס מטעם התובעים אינו שמאי מקרקעין וחוות דעתו אינה יכולה להוות תחליף לשומה כדין מאת שמאי מקרקעין שתפקידו להעריך את גובה דמי השכירות עבור נכס פלוני. יחד עם זאת, לאור ניסיונו הרב של המומחה המהנדס מטעם התובעים, ולאור העובדה, כי הוא עוסק תחת חברת "יהושע סדן שמאים ומהנדסים" העוסקת, בין היתר, בתחום השמאות, ומאחר שאין בתיק כל שומה נגדית סותרת לעניין גובה שכר הדירה שהיה נהוג באותה תקופה, הרי שאני קובע כי הערכתו של המומחה המהנדס מטעם התובעים לעניין גובה דמי שכירות, היא בבחינת אינדיקציה טובה, ואני מקבל אותה.

     

  58. יש לציין כי המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי העבודות שיש לבצען בדירת התובעים הינן מינוריות יחסית מאחר שלא נגרם נזק בלתי הפיך (פרק ז'2 לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט), ובחקירתו הנגדית אף השלים כי משך הזמן לביצוע עבודות אלו הוא מספר שבועות, כאשר התיקון עצמו אמור לקחת עד 10 ימים, אך זמן הייבוש לוקח פרק זמן ארוך יותר של מספר שבועות (עמ' 14, שורות 31-30 לפרוטוקול).

     

  59. בפועל, וכפי שמצאתי לעיל, תיקון הנזילה בדירת הנתבעת נעשה בסמוך לאחר גילויו. תחילה, באופן נקודתי, באמצעות שרברב מטעם הנתבעת 2, ולאחר מכן, על ידי החלפת כל צנרת חדר האמבטיה בדירת הנתבעת באמצעות שרברב שהזמינה הנתבעת 1. בהקשר זה, טוענת הנתבעת 1 בתצהיר עדותה הראשית כי בחודשים נובמבר ודצמבר 2013 בוצע שיפוץ יסודי בדירה שכלל החלפת כל צנרת בדירה (סעיף 11 לתצהיר עדותה הראשית).

     

    אני מקבל את גרסתה של הנתבעת 1 לעניין מועד החלפת הצנרת, ואני יוצא מתוך הנחה כי עד לסוף חודש דצמבר 2013 הוחלפה הצנרת בחדר האמבטיה של דירת הנתבעת, ועם החלפת הצנרת בעיית הנזילה באה על פתרונה.

     

  60. לפיכך, על יסוד עדותו של המומחה מטעם בית המשפט, לפיו תהליך הייבוש אורך מספר שבועות, ועל יסוד קביעתו של המומחה המהנדס מטעם התובעים, לפיו אם תיקון הנזילה בדירת הנתבעת יהיה מידי אזי דירת התובעים לא תהיה למגורים במשך חודשיים, אני קובע כי עד לסוף חודש פברואר 2014 דירת התובעים לא הייתה ראויה למגורים, ומשכך לא ניתן היה להציע אותה להשכרה לשוכרים פוטנציאליים עד לסוף חודש פברואר 2014.

     

  61. אני דוחה מכל וכל את טענת התובעים, לפיה הדירה עודנה אינה ראויה למגורים, כך שיש לפסוק להם פיצוי בגין הפסד דמי שכירות עד למועד מתן פסק הדין. טענה זו עומדת בניגוד מוחלט לממצאיו של המומחה מטעם בית המשפט, כפי שציינתי לעיל בהרחבה.

     

  62. משכך, הפסד דמי השכירות שנגרמו לתובעים בגין הרטיבות בדירתם שמקורה מנזילה מדירת הנתבעת, החל מחודש אוקטובר 2013 ועד לסיום פרק הזמן (בן חודשיים) של ייבוש הרטיבות, הוא 5 חודשים. לכן, הסכום הכולל של ראש נזק זה שהוכח הוא חמישה חודשי הפסד דמי שכירות הוא 17,750 ₪.

     

    ירידת ערך

  63. התובעים טוענים על יסוד הערכתו של שמאי המקרקעין מטעמם, אשר חוות דעתו צורפה לתצהיר התובע 1, ואשר אף נחקר בבית המשפט, כי נגרמה להם פגיעה כספית בגין ירידת ערך לדירה, בשיעור 10% משווי הדירה, קרי בסך 120,000 ₪ (עמ' 8 לחוות דעתו של השמאי מטעם התובעים).

     

  64. אין כל שומה נגדית לעניין שווי דירת התובעים. לכן, אני מקבל את הערכתו של שמאי התובעים לעניין שווי הדירה.

     

  65. עם זאת, שוכנעתי כי לא נגרמה לדירת התובעים כל ירידת ערך. זאת, על יסוד קביעתו המפורשת של המומחה מטעם בית המשפט, אשר מצא את הנזקים בדירת התובעים כנזקים תפקודיים ואסתטיים בלבד הניתנים לתיקון באופן מוחלט וסופי תחת פיקוח הנדסי מתאים, ללא כל נזקים קונסטרוקטיביים (הרי שהמומחה מצא כי כל שנדרש לעשות הוא להסיר את הקורוזיה ממוטות הברזל באמצעות מפרשת פלדה (פרק ז' 2.2 בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט), הגם שלא כל נזק קונסטרוקטיבי גורם בהכרח לירידת ערך, כפי שהסביר המומחה בחקירתו הנגדית (עמ' 13, שורות 12-7 לפרוטוקול).

     

    עוד קבע המומחה כי הפרמטר של מספר הניסיונות שנעשה לתיקון מקור הנזק הוא פרמטר חשוב לבחינת ירידת הערך בדירה, לצד פרמטרים אחרים. אלא שבנסיבות העניין מצא המומחה כי מספר ניסיונות התיקון שנעשו לתיקון מקור הנזק הוא אחד בלבד, אשר לאחריו לא אותרה על ידי המומחה, בעת ביקורו בדירת הנתבעת, רטיבות פעילה, כאשר נתון זה יחד עם קביעתי כי הוכח כי צנרת דירת הנתבעת הוחלפה, מעידים על תיקון מקור הנזילה באופן מספק. כמו כן, מצא המומחה כי פרק הזמן בו קיימת נזילה פעילה הינו מוגבל, מספר חודשים, לכל היותר.

     

    כך שלא נגרמה כל ירידת ערך לדירת התובעים.

     

    מכאן, שדינו של ראש נזק זה להידחות.

     

    הוצאות שונות

  66. באשר לראש הנזק של הוצאות השונות הנטענות שנגרמו לתובעים, בדמות הוצאות דלק ונסיעות, אומר, מבלי להכביר במילים, כי על אף שלא הוצגו קבלות בגינן, אולם מאחר שמדובר בסכום ריאלי, הרי שאני מקבל אותו.

     

    לפיכך, תשלמנה הנתבעות לתובעים סך של 2,000 ₪ בגין ראש נזק זה.

     

    עגמת נפש, טרדה ומטרד 

  67. התובעים מעמידים ראש נזק של עגמת נפש, טרדה ומטרד שנגרמו להם, על סך של 20,000 ₪;

     

    התובעים לא הוכיחו היקפו של ראש נזק זה. אמנם, התובעים ניסו להראות עד כמה הם סבלו, וטורטרו מהתנהלותן של הנתבעות בעניין הטיפול בבעיית הנזילה אל דירתם. אולם, התובעים הגזימו בתיאוריהם את סבלם, את עגמת הנפש והטרדה שנגרמה להם.

     

    באשר לרכיב המטרד יש לבחון את סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], העוסק בו, וזו לשונו:

    "מיטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מיטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק."

    על פי הסיפא של הוראת חוק זו, לא מצאתי כי נגרם לתובעים כל מטרד בעקבות בעיית הנזילה, הרי שהם ממילא לא היו מתגוררים בדירה אלא התעתדו להשכירה לשוכרים. לכן, ברי כי הם לא סבלו מהבעיה, עד כדי מטרד. אולם כן סבלו ממנה עגמת נפש וטרדה ועל ידי הפסד דמי שכירות, אשר נתבע בראש נזק נפרד.

     

    על כן, אני מוצא לפסוק לטובת התובעים בגין עגמת נפש וטרדה סך של 3,500 ₪.

     

    שכ"ט מומחים

  68. ראש נזק זה מורכב משניים: האחד, החזר שכ"ט ששולם בגין חוות דעת המומחים בסך 16,414 ₪. השני, החזר שכ"ט ששולם בגין עדותם של המומחים, לרבות שכר עדותו של המומחה מטעם בית המשפט, כפי שנפסק בדיון, בסך 8,584 ₪.

     

    הסכום של 16,414 ₪ מורכב מתשלום שכ"ט למומחי אינפרטק בגין הדוחות בסך 4,715 ₪, תשלום שכ"ט בגין חוות דעת המהנדס מטעם התובעים והשמאי מטעמם בסך 6,610 ₪ ותשלום מחצית שכ"ט בגין חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בסך של 5,089 ₪.

     

    מאחר שהתביעה התקבלה בחלקה, ולמעשה, מדובר בתביעה מוצדקת, אם כי לא במלוא סכומה, הנתבעות חייבות לשלם לתובעים את הוצאותיה המוכחות בגין ניהול התובענה.

     

    לפיכך, הנתבעות תשלמנה לתובעים את הכספים שהוצאו כתשלום שכ"ט בגין חוות דעתם, זולת שכ"ט ששולם לחברת אינפרטק בגין הדוחות, מאחר שהזמנת הבדיקות של חברת אינפרטק בדירת התובעים הייתה הרבה לאחר שבעיית הנזילה בדירת הנתבעת פסקה, ושוכנעתי כי התובעים לא פעלו למזעור נזקיהם. דהיינו, הנתבעות תשלמנה לתובעים סכום של 11,699 ₪.

     

    הסכום של 8,584 ₪ מורכב מתשלום שכר עדותם של המומחים השונים כדלקמן: שכר עדותו של מנכ"ל חברת אינפרטק בסך 1,404 ₪, שכר עדותו של המומחה המהנדס מטעם התובעים ושל המומחה השמאי מטעמם בסך 4,680 ₪ ושכר עדותו של המומחה מטעם בית המשפט בסך 2,500 ₪.

     

    מאחר שהתביעה התקבלה בחלקה, ולמעשה, מדובר בתביעה מוצדקת, אם כי לא במלוא סכומה, הנתבעות חייבות לשלם לתובעים את הוצאותיה המוכחות בגין ניהול התובענה. יחד עם זאת, מאחר שהתובעים התעקשו, שלא לצורך, על העדת המומחים מטעמם, חרף חוות דעתו הברורה ועדותו המפורטת של המומחה מטעם בית המשפט שהינו נטול אינטרסים והתרשמתי ממנו כי מדובר במומחה ניטרלי לחלוטין, בזמן שהנתבעות ויתרו על העדת המומחים מטעמן, הרי לא מצאתי לחייב את הנתבעות בתשלום שכר עדותם של מומחי התובעים.

     

    לפיכך, הנתבעות תשלמנה לתובעים את שכר עדותו של המומחה מטעם בית המשפט, כפי שנפסק בדיון, בסך 2,500 ₪.

     

    לסיכום, תשלמנה הנתבעות לתובעים בגין ראש נזק זה סכום של 14,199 ₪.

     

    פיצול סעדים

  69. התובעים מבקשים מבית המשפט שיורה על פיצול סעדים בגין אותו אירוע נזק של נזילת מים מדירת הנתבעת, מאחר שלטענתם אין הם יודעים אילו נזקים נוספים צפויים להיגרם להם ואשר יתגלו בעתיד, לרבות בגין הפסד דמי שכירות שממשיך להיגרם להם מאחר שדירת התובעים עודנה אינה ראויה למגורים ומשום כך אינה מוצעת להשכרה על ידם.

     

    על מנת שלא להאריך יתר על המידה אומר כי אין מקום להורות על פיצול סעדים.

     

    לא אמורים להיגרם בדירת התובעים נזקים נוספים בגין בעיית הנזילה מדירת הנתבעת שבאה על פתרונה עוד בסוף חודש פברואר 2014, לאחר תיקון הבעיה ומתן פרק זמן של חודשיים לייבוש הרטיבות.

     

    כמו כן, וכפי שציינתי לעיל הפסד דמי שכירות, ככל שנגרם לתובעים, הרי שהוא חדל בסוף חודש פברואר 2014.

    ככל שבעיית הרטיבות בדירת התובעים תחזור הרי שלא בהכרח היא קשורה לאותו אירוע דנן וברור כי עומדת בפני התובעים האפשרות למצות את ההליכים המשפטיים מול הגורם המזיק באותן נסיבות.

     

    סוף דבר

     

  70. על יסוד האמור בסעיפים 53, 62 ו- 68-66 לעיל, הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובעים את הסכומים הבאים:

     

    1. סך של 52,449 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט ששולמה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

       

    2. שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.

       

      הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

       

  71. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

     

     

     

     

     

     

    ניתן היום, ו' טבת תשע"ז, 04 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ