ת"א 3708-07-16

מבוא

1. לפני בקשת הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי באשר לנכות שנותרה לתובע, ולמנות מומחה רפואי בתחום האורתופדיה.

2. על פי המתואר בכתב התביעה, נפגע התובע ביום 29.12.15 בתאונת דרכים (להלן- "תאונת הדרכים"), כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), שאירעה בעת שנהג ברכבו ורכב צד ג' התנגש בו מאחור.

3. ממקום התאונה פונה התובע באמצעות אמבולנס לבית החולים שערי צדק, שם אובחן כי הוא סובל, בין היתר, מחבלה במנגנון "צליפת שוט", כאבים ומגבלות תנועה בצוואר בגב ובכתף. התובע קיבל טיפול רפואי בחדר המיון והומלץ לו על מנוחה.

4. תאונת הדרכים הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, וועדה רפואית מיום 1.6.16 קבעה כי נותרה לתובע נכות צמיתה בעקבות התאונה בשיעור 10% בגין הגבלת תנועה בעמוד שדרה צווארי -בשיעור 10%, בהתאם לפרט 37(5)( א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התוספת לתקנות").

   עמדת הנתבעת

5. ביום 9.2.17 הגישה הנתבעת את בקשתה להבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית. בבקשה טענה הנתבעת כי הוועדה לא הייתה ערה לעברו הרפואי של התובע וכי התובע הסתיר ממנה את העובדה כי סבל מכאבי צוואר עוד לפני לתאונה.

6. לטענת הנתבעות, ככל שהוועדה הייתה מודעת לעברו הרפואי של התובע, אזי לא הייתה נקבעת לתובע נכות צמיתה בעקבות התאונה, או שהייתה נקבעת מחצית מהנכות.

7. הנתבעת פירטה בבקשה כי בטופס הבקשה לדמי הפגיעה ובטופס התביעה השיב התובע בשלילה עת נשאל אם סבל בעבר מכאבים בצוואר. הנתבעת הפנתה לתיעוד רפואי לפיו סבל התובע מכאבים בצוואר ונימול בידיים עוד משנת 1995 וכי תלונותיו האחרונות אודות כאבים בצוואר בפני הרופא המטפל היו באפריל 2015, מספר חודשים עובר לתאונה נושא תיק זה.