ת"א 34413-05-14 כהן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

בפני בקשה למחיקת סעיפים בכתב ההגנה, בנימוק כי מפורטות בהם טענות שאינן מופיעות במכתב דחיית תביעת המבקשת מהמשיבה, מיום 7.4.13, אשר צורף כנספח ג' לכתב ההגנה (להלן "הבקשה" ו-"מכתב הדחיה", בהתאמה).

לבקשה הוגשה תגובה ותשובה לתגובה. לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה, הנני סבורה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

המסגרת הנורמטיבית

רבות נכתב בפסיקת בתי המשפט בנוגע להנחית המפקח על הביטוח מיום 9.12.98, הקובעת כי, חברת הביטוח חייבת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו של מבוטח בהזדמנות הראשונה, שאם לא כן, לא תוכל להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אשר היה בידה להעלות קודם לכן (להלן "ההנחיה הראשונה").

להנחיה זו חריגים שנקבעו הן על ידי המפקח על הביטוח, בהנחיתו מיום 29.5.02 (להלן "ההנחיה השניה") והן בפסיקת בתי המשפט.

כך, בהתאם להנחיה השניה, חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לאלה שהועלו בהזדמנות הראשונה מקום שבו מדובר בעובדות או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם היא לא יכולה הייתה לדעת עליהן במועד דחיית התביעה.

כך גם, נקבע בפסיקה כי, חברת הביטוח תהא רשאית להעלות נימוקי נוספים, מקום שאי מתן היתר להעלאתם תרחיב את הכיסוי הביטוחי לסיכונים שלא היו מבוטחים מלכתחילה וכן במקרים בהם "הצדק זועק כנגד יישום ההנחיה", לרבות מקום בו נטענת על ידי חברת הביטוח טענת תרמית [רע"א 10641/05, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נגד אסולין, פורסם בנבו (להלן "החלטה בעניין אסולין") ורע"א 2121/14, אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד אייש ואח', מיום 8.7.14, פורסם בנבו, להלן "ההחלטה בעניין אייש")].