ת"א 33828-03-16

בתיק זה מונה בתחילה דר" נסים אוחנה בתחום האורתופדיה לצורך מתן חוות דעת רפואית בעניינה של התובעת, בעטיה של תאונת דרכים שאירעה ביום 18.3.2010.

התובעת בקשה להורות על החלפתו של ד"ר נסים אוחנה, שמרפאתו בהרצליה, במומחה אחר מאזור הדרום.

בהחלטתי מיום 2.2.2017 ראיתי לנכון להיעתר לבקשה, מבלי להידרש לקבלת תגובה, לבטל את מינויו של ד"ר נסים אוחנה, ולמנות את ד"ר שלומי בלום מאזור הדרום.

הנתבעת 1 ביקשה לבטל ההחלטה הנ"ל מהטעם שניתנה במעמד צד אחד ומטעמים נוספים.

הוגשו תגובה, תשובה, תצהיר מטעם התובעת, והבהרות נוספות מטעם הצדדים.

מצאתי לנכון, בשים לב לנסיבות העניין, להעמיד לעיון מחדש את ההחלטה הנדונה.

לאחר עיון חוזר, סבורני שהיה מקום להידרש לקבלת תגובה לבקשה להחלפת המומחה טרם מתן ההחלטה הנדונה. עם זאת, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להותיר את ההחלטה על כנה.

התובעת, שהינה בגיל 70, מתגוררת בדימונה, ולטענתה מתקשה בניידות בשל מצבה הרפואי. עיון בתיעוד הרפואי שהוגש לתיק זה מעלה שהתובעת סובלת מכאבים בברכיים, ויכול שיש בכך כדי להצביע על קושי מסוים בניידות.

התובעת טענה בתצהירה- "מאז התאונה ובעקבותיה אני מתקשה מאוד לבצע נסיעות ארוכות. יש לי כאבים חזקים בהליכה ומגבלות בתנועה בברך".

הגם שיש להניח שהתובעת תתייצב בפני מומחה באזור המרכז, ככל שתידרש לכך, חרף קשייה, סבורני שאין מקום להקשות עליה שלא לצורך, ויש לשים לב לכך שהתובעת מתגוררת בדימונה.

הנתבעת טענה שהבקשה הוגשה מטעמים פסולים הנוגעים לזהותו של המומחה, אלא שלא מצאתי לכך תימוכין. זהות המומחה נקבעה על ידי בית המשפט, ובחירת המומחים שמונו, בתחילה ד"ר נסים אוחנה, ובהמשך ד"ר שלומי בלום, נעשתה באופן אקראי, מבין מומחים נוספים שניתן היה למנותם.

ההחלטה על מינויו של ד"ר נסים אוחנה ניתנה ביום 8.1.2017, שכרו טרם שולם, והוא לא החל בעבודתו לצורך מתן חוות הדעת.

מהמקובץ לעיל מצאתי לנכון לדחות את הבקשה לביטול ההחלטה הנדונה.

הצדדים יפעלו לפי ההחלטה שניתנה ביום 2.2.2017, ובכלל זה, מינויו של ד"ר שלומי בלום נותר בתוקף, והנתבעות 1 ו-3 יישאו בשכרו, בחלקים שווים, כמימון ביניים.

בנסיבות העניין לא ראיתי לנכון לעשות צו להוצאות על מי מהצדדים.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ז, 10 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.