המצאת כתב תביעה לנתבע זר בידי מורשה בהנהלת עסקים

1. לפניי בקשת המבקשת ליתן פסק דין נגד המשיבות 1 ו-2 בהעדר הגנה.

2. המבקשת טענה כי משיבה 3 שמקום מושבה בישראל משמשת כמורשית בהנהלת עסקים של המשיבות 1 ו-2 שמקום מושבן בשוויץ. מאחר שכתב התביעה נמסר למשיבה 3 עוד ביום 21.8.2013 ומאחר שאלה לא הגישו כתב הגנה הרי שיש ליתן פסק דין נגדן לטובתה.

 (לשם הנוחות מעתה ואילך יכונו המשיבות 1 ו-2 "הנתבעות הזרות" והמשיבה 3 "המשיבה").

השתלשלות העניינים בתמצית

3. טרם אדון בטענות הצדדים ראוי להביא את השתלשלות העניינים בתיק אשר יש בה כדי להאיר על הסוגיה שבמחלוקת ולהבהיר את דרך הדיון בה.

4. המבקשת היא אלמנתו של המנוח, מר עמנואל שפר ז"ל, אשר ניהל משך עשרות שנים באמצעות תאגיד נאמנות בשם "מוהבר" שהתאגד במדינת ליכטנשטיין חשבון השקעות בבנק קרדיט סוויס בשוויץ. ביום 31.10.2012 המחה תאגיד מוהבר את זכויות התביעה בקשר עם החשבון למנוח. המבקשת "נכנסה לנעליו" של המנוח בהתאם לצו ירושה והגישה נגד הנתבעות הזרות והמשיבה תביעה כספית בגין הפסדים ונזקים שנגרמו בקשר עם ניהול החשבון.

5. המשיבה הגישה בקשה לסילוק התביעה שהוגשה נגדה על הסף. היא טענה כי אין היא מכירה את המבקשת, את המנוח או את חברת הנאמנות, מעולם לא התקשרה עם מי מהם בהסכם כלשהו, לא התבקשה ולא סיפקה למי מהם כל שירות, לא קיבלה ממי מהם כל תמורה, לא קיבלה ממי מהם כל הוראה או הנחייה, וממילא מעולם לא הפרה הוראה של מי מהם. המשיבה הוסיפה כי בכתב התביעה אין כל טענה מפורשת או מסמך המעידים אחרת.

6. בהחלטתי שניתנה לאחר קבלת תשובת המבקשת ולאחר שהתקיים דיון במעמד המבקשת והמשיבה קיבלתי את הבקשה לסילוק על הסף. בין היתר קבעתי כי מתיאור העובדות המקימות את עילת התביעה, ניתן ללמוד כי אין כל טענה אותה ניתן לייחס למשיבה וכי כל הפעולות להן טענה המבקשת יוחסו לנתבעות הזרות והתקיימו בשוויץ. עוד קבעתי כי העובדה כי המשיבה היא חברה בת בשליטה של מי מהנתבעות הזרות אינה משנה דבר לעניין היריבות המשפטית בינה לבין המבקשת, שכן כלל יסוד בדיני תאגידים הוא כי ישות משפטית נפרדת מבעליה.

7. בעקבות החלטתי נתתי ביום 12.1.2014 פסק דין שמחק את התביעה נגד המשיבה. על כך הגישה המבקשת הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי וזו נדחתה ביום 25.3.2015.