ת"א 31965-03-13 שחר ואח' נ' מושב ברק ואח'

1.בפניי תביעה לפסק דין הצהרתי ואכיפת הסכם מקרקעין, על פיה עתרו התובעים להצהיר כי הם זכאים להירשם כבעלי הזכויות של מגרש בגודל של 500 מ"ר כל אחד, וזאת בתוך הקו הכחול של מושב ברק בתכנית מס' 10508/ג' בגוש 20770 חלק מחלקות 36, 72, 71, 70, וכן בחלקות 26, 58, 64, כל זאת בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים ביום 19/01/08.

2.רקע עובדתי והעובדות שאינן שנויות במחלוקת:

א.התובעים הינם אחים, יורשיו של המנוח שחר אדמונד ז"ל (להלן: "המנוח"), שנפל במילוי תפקידו במלחמת שלום הגליל.

ב.הנתבע מס' 1 (להלן: "המושב"), הינו מושב בעמק יזרעאל.

ג.רשות מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל"), מנהל את אדמות המדינה מטעם מדינת ישראל, לרבות המקרקעין נשוא התובענה. המנהל מקצה קרקעות שבניהולו לתושבים לאחר קבלת המלצות האגודות, בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל והנחיות ההנהלה.

ד.המנוח ניהל משא ומתן עם המנהל לרכישת משק 26 אצל המושב טרם נפילתו בשנת 1982. בתיקי המנהל נרשם המנוח כבעל הנחלה, אך ככל הנראה, לאור התצהירים שהומצאו ועמדת הסוכנות היהודית (להלן: "הסוכנות") שהינה צד להסכם המשבצת, לא בוצעה העסקה, ואילו הנחלה הוקצתה ליורשי המנוח יוסף עטר ז"ל.

ה.על הרישומים בתיקי הסוכנות, לא התבקשה ולא התקבלה כל בקשה להעברת הזכויות במשק 26 במושב על שם המנוח או מי מטעמו. ברשות הסוכנות תצהיר עו"ד נילי הרפז שטיפלה במשא ומתן שנערך בזמנו בין דינה אסייג ז"ל לבין המנוח, על פיהם לא מומשה עסקה למכירת המשק ולא שולמה כל תמורה על ידי המנוח בגין המשק.

ו.ביום 13/01/08 נחתם הסכם בין התובעים למושב, לפיו סוכם כי התובעים יהיו זכאים לקבל מהמושב שני מגרשים בגודל של 500 מ"ר במסגרת ההרחבה שעתידה להתבצע בישוב (להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם נקבע עוד, כי המגרשים יוקצו בתוך 5 שנים מיום חתימתו, ובאם לא תבוצע ההרחבה עד למועד זה, יוקצו לנתבעים שני מגרשים בהרחבה הנמצאת בתוך "הקו הכחול" של המושב (ראו נספח א' לכתב התביעה).

ז.לאחר שעברו 5 שנים מיום חתימת ההסכם, טרם קיבלו התובעים מגרשים כלשהם מהמושב. לאחר דין ודברים בין הצדדים, אשר לא צלח, הגישו התובעים את התביעה שלפניי.

טענות הצדדים בתמצית:

3.בכתב התביעה המתוקן טענו התובעים, כי חרף העובדה שחלפו חמש שנים מיום חתימת ההסכם, לא הוקצה להם כל מגרש, לא בהרחבה ולא בתוך הקו הכחול. לטענתם, הם פנו מספר פעמים למושב, אולם פניותיהם לא נענו ומכאן התביעה לאכיפת ולהצהרה על זכאותם להירשם כבעלי הזכויות של מגרש בגודל 500 מ"ר כל אחד, כל זאת כמפורט בתביעה.

4.המושב בהגנתו הכחיש את טענות התובעים וטען בתמצית, כי התובעים מבקשים להירשם כבעלי זכויות בחלקות נשוא תוכנית מס' ג'/10508 אשר כלל לא הוזכרה בהסכם מיום 19/01/08. טען עוד, כי בהסכם שנחתם עם התובעים, כלל לא זוהו המקרקעין המבוקשים, וכי ההרחבה נשוא ההסכם הנ"ל היא הרחבה מכוח תכנית ג'/13843 שהינה תכנית מאושרת במסגרתה קיימים כ- 120 מגרשים בשטח של 500 מ"ר כל מגרש, ואילו תכנית ג'/10508, מכוחה מבקשים התובעים להיבנות במסגרת התביעה, עוסקת בחמישה מגרשים בגודל של 800 מ"ר כל אחד, כאשר בהסכם שנחתם עם התובעים כלל לא הייתה כוונה להחילו על תכנית זו. המושב טען, כי החתימה על ההסכם עם התובעים הייתה לפנים משורת הדין, וכי החלופה השניה נשוא ההסכם המוזכר בסעיף 3(ד) להסכם, נכתבה נוכח תפיסת עולם האומרת כי באם תתעכב האפשרות לעשות שימוש במגרשים בהרחבה, ניתן לעשות במגרשים בתוך תחום הקו הכחול שימוש מהיר יותר, אולם בפועל התברר כי מאחר ויש מספר רב של פעולות לביצוע עד שניתן יהיה לעשות בהם שימוש, הרי שפרק הזמן עד לשיווק המגרשים בתחום הקו הכחול, יעלה על פרק הזמן עד לשיווק המגרשים נשוא ההרחבה.