פלוני נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ

עניינה של תובענה זו הינה תאונת דרכים שאירעה לתובע, יליד 1962, ביום 10.2.15. התובע נהג באופנועו בעת התאונה. התובענה היא בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן- החוק).

התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל) כתאונת עבודה.

התובע סבל משבר בטיביאל פלאטו, ברך שמאל, שבר בראש הפיבולה.

המל"ל קבע לתובע נכויות שונות כדלקמן:

100% נכות זמנית מיום 13.5.15-30.11.15.

10% נכות צמיתה החל מיום 1.12.15, בהתאם לסעיף 35 1 (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) , תשט"ז- 1956.

המל"ל מצא להפעיל את תקנה 15 במלואה "לאור הקושי בביצוע עבודתו", כך שנכותו על פי המל"ל הינה 15% לצמיתות.

נכותו הרפואית של התובע הינה נכות על פי דין, והיא מחייבת מכח סעיף 6 ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן- החוק).

השתכרות התובע ושאלת הגריעה בכושר השתכרותו

עדות התובע

התובע טען בתצהירו כי מאז התאונה הוא נותר "מוגבל וכאוב" בכל הפעולות המצריכות את הפעלת הברך השמאלית. אם כי ציין התובע, שהוא לא נמצא במצב של צליעה או אי יכולת לללכת, אך הוא סובל ממגבלה תפקודית, המצריכה אותו לנוח ולהימנע ממאמץ (סעיף 4 לתצהיר).