פלונית נ' עיריית דימונה ואח'

לפי תביעה לתשלום פיצויים לתובעת, י.א., ילידת 25.3.99, בגין נפילה אשר ארעה , לטענתה, ביום 1.10.15 עת צעדה על המדשאה שלאורך שדרות ירושלים בעיר דימונה. כתוצאה מהנפילה נשברה זרת יד שמאל של התובעת.

מטעם התובעת הוגשה חוו"ד של ד"ר נאסים אלקרינאוי שקבע נכות בשיעור 5% בגין העיוות בזרת שמאל לפי פרט 44(4) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן:- "תקנות הביטוח הלאומי") וכן נכות נוספת בשיעור 5% לפי פרט 35(1)(ב) במחצית בגין "מגבלתה התפקודית והקושי העתידי להשתלב בעיסוקים רבים שונים המצריכים שימוש מרבי באצבעות הידיים".

מטעם הנתבעת הוגשה חוו"ד של ד"ר משיח אברהם שקבע כי לא נותרה כל נכות.

בנסיבות אלו מונה כמומחה מטעם בית המשפט ד"ר אנדרחוב אנדריי שקבע נכות בשיעור 5% לפי פרט 44(4) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי בשל הגבלה ואי נוחות בתפקוד אצבעות IV ו- V בכף יד שמאל וכן כאבים שמוחמרים בעת פעילות מאומצת.

לאחר שהצעת בית המשפט לפשרה לא התקבלה, נשמעו ביום 27.11.22 העדויות בתיק (איש מהצדדים לא ביקש לחקור את המומחה). בסיום הדיון ניתנה החלטה על הגשת סיכומים. לאחר מספר הארכות זמן הוגשו הסיכומים מטעם שני הצדדים.

בהתאם לתקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, יכלול פסק הדין פירוט קצר של המחלוקת, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות שדרושות להכרעה וכן הנימוקים, והכל באופן תמציתי שכן אין בפסק דין זה חידוש משמעותי או חשיבות מיוחדת.

לטענת התובעת היא ואחותה הגיעו למקום עם אימה, כאשר האם נוהגת ברכב. האם עצרה את הרכב בשדרות ירושלים (במפרץ חניה) והתובעת ואחותה פנו ללכת לבית הדודה שגרה בסמוך. כדי לקצר את הדרך, ולא ללכת על המדרכה, בחרו התובעת ואחותה ללכת על דשא ציבורי שנמצא במקום במקביל למדרכה, תוך כדי הליכה נפלה התובעת, את הנפילה היא בלמה ביד שמאל.