אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 29841-08-14

ת"א 29841-08-14

תאריך פרסום : 10/07/2019 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית גת
29841-08-14
26/06/2019
בפני השופט:
משה הולצמן

- נגד -
התובעת והנתבעת שכנגד :
נטע זרעי איכות בע"מ
עו"ד עמיר דרורי
הנת:
1. אורי מלכה [התובע שכנגד]
2. יפה מלכה

עו"ד דודו זהבי ועו"ד אלעד שרון ואח'
פסק דין

 

מבוא

  • תביעה עיקרית על סך של 196,280 ₪ בגין אי תשלום עבור הזמנת זרעים של פרחים מזנים של ליזיאנטוס.

  • תביעה שכנגד על סך של 423,000 ₪ בגין נזקים שונים שנגרמו לנתבע (התובע שכנגד) בגין הפרת הסכם ועשיית עושר שלא כדין על ידי התובעת.

    עיקרי טענות הצדדים

  • התובעת (להלן: "חברת נטע") טענה בכתב התביעה, בעיקרי הדברים, כי הנתבעים רכשו אצלה זרעים לצורך גידול שתילים אצל ספק אחר, ולאחר שהסתיימה עונת מכירת הפרחים הודיעו על סירובם לשלם עבור הזרעים; מנהלת חברת "נטע", הגב' אסתר רובינצ'ק (להלן: "אסתר") הייתה נציגה בלעדית בשנת 2013 של חברת "סקאטה" היפנית המתמחה בייצור זרעים לצמחי נוי; הנתבעים, בעל ואשה, הינם בעלים של נחלה חקלאית במושב חצבה, ועוסקים בגידול פרחים של הצמח ליזיאנטוס לשווקים בחו"ל ולשוק המקומי; בשנת 2013 הנתבע 1, אורי מלכא (להלן: "אורי") רכש זרעים של חברת "סקאטה" באמצעות חברת "נטע", לצורך גידול שתילים, שנשתלו בסתיו 2013 לצורך גידול פרחים בעונה של 2013-2014 ולא שילם עבורם; אורי הזמין את השתילים מפנחס אמיר (להלן: "פיני"), שהינו נציג בלעדי בארץ של משתלת "ואן החמונד" בהולנד; הזמנת השתילים נעשתה לפי תכנית עבודה של אורי; פיני העביר לאסתר ביום 25.6.2013 הזמנה כוללת, בכתב יד, עבור כלל מגדלי פרחי הליזיאנטוס (לרבות אורי), הכוללת את שמות הזנים ומספרי הזרעים לכל זן; חברת "נטע" העתיקה את הרשימה של פיני, אלא שבמקום הזן "רוזיטה 2 פינק" נרשם הזן "רוזיטה 2 רוז פינק"; פיני אישר את השינוי בזן הנ"ל; חברת "נטע" העבירה את הזמנת הזרעים של פיני לחברת "סקאטה" בדנמרק, וזו העבירה את הזרעים לפי הרשימה למשתלת "ואן החמונד" בהולנד, שאוחסנו במלאי הזרעים של פיני אצלם; פיני העביר את הזמנת הזרעים למשתלת "ואן החמונד" בהולנד לפי תכנית העבודה של אורי; פיני, במעמדו כיבואן, קיבל את השתילים מ"ואן החמונד" וסיפק אותם לאורי, לפי תכנית העבודה, בהתאם לזנים ומועדי השתילה; אורי ערך איקלום של זנים מסוימים (של ליזיאנטוס), והכוונה לגידולם בקנה מידה קטן על מנת לבדוק את התאמתם לגידול מסחרי; בהמשך לאיקלום אורי הזמין את הזנים "אלייזה 2 פינק" ו"דוביליני לבן" לצורך גידול מסחרי, למרות שידע על רגישותם לבוטריטיס (פטרייה התוקפת צמחים), וחרף אזהרותיה של אסתר כי המדובר בהימור; ביום 31.12.2013 חברת "נטע" הגישה לאורי חשבונית חיוב בסך של 228,143 ₪; חברת "נטע" זיכתה את אורי בסך של 19,264 ₪ (כולל מע"מ) לאור טענתו שלא הזמין את הזן "רוזיטה 2 רוז פינק" וזאת מטעמי רצון טוב, וכנגד תשלום המע"מ על העסקה על ידי אורי בסך של 31,863 ₪; אורי טען שנגרמו לו נזקים בגין חיוב במחיר זרעים גבוה, הספקת שתילים מסוג רוזיטה 1 פינק במקום רוזיטה 2 פינק, הזן "דוביליני לבן" לא נבחן כראוי טרם הפיכתו לזן מסחרי ונגרמו בגינו הפסדים; פיני, או מי מטעמו, פנה לחברת "סקאטה" בשאלה האם הזן "דוביליני לבן" שסופק בשנת 2013 היה דומה לזה שסופק בשנת 2012 ונבחן במסגרת האיקלום. נציג "סקאטה" דחה את טענותיו של פיני והשיב שיש חשיבות לניסויים מקדימים ולשינויי אקלים עונתיים; הוכחשו הטענות שהעלה אורי בעניין מחיר הזרעים ויתר הנזקים שנטענו.

  • הנתבעים טענו בכתב ההגנה, בעיקרי הדברים, כי אין יריבות או עילת תביעה בעניינה של הנתבעת 2; חברת "נטע" לא העמידה תמורה עבור איקלום זנים חדשים על ידי אורי, ולא עמדה בהתחייבותה למכור לו זרעים במחירי עלות; לפי ההסכם בין הצדדים פירעון התשלום בגין הזרעים שנרכשו בשנת 2013 היה אמור להתבצע עם סיום עונת הגידול ומכירת הפרחים; הקדמת תשלום המע"מ בגין העסקה נעשה כחלק מהתנהלות עסקית תקינה בין הצדדים לפיה הקרן תשולם בסוף העונה, ולאחר התחשבנות בגין נזקים; הזן "דוביליני לבן" שאורי גידל בשנת 2014 אינו הזן שסופק לו בעונה הקודמת לצורך תצפית; חברת "נטע" גבתה מחיר גבוה עבור הזמנות של זרעים מחברת "סקאטה" מאורי ומחקלאים אחרים; אורי הזמין "רוזיטה 2 פינק" (ורוד בהיר) וקיבל "רוזיטה 2 רוז פינק" (ורוד כהה), והדבר התגלה רק בהגעת הזן לפריחה; הוכחשו טענות חברת "נטע" לגבי הגורמים, כגון מזג אוויר, שהשפיעו על גידול הפרחים והנזקים שנגרמו לתובע, לפי הטענה; חברת "נטע" טעתה ומסרה את השם "דוביליני לבן" במקום "רוזטה 500", והדבר גרם להזמנת שתילים שגויה; הזן "רוזטה 500" לא נמצא רגיש באיקלום לבוטריטיס, כמו גם זנים אחרים שנבחנו באותה החממה; הזן "רוזטה 500" אינו הזן שסופק באופן מסחרי לעונת הגידול 2013/2014 כ"דוביליני לבן"; לא היה סיכון בגידול "דוביליני לבן"; חברת "נטע" גרמה בהתנהלותה ורשלנותה לנזקים ניכרים לנתבע; בנסיבות העניין יש מקום לדחות את התביעה העיקרית.

  • אורי טען בכתב התביעה שכנגד, שהוגש על סך של 423,000 ₪, בעיקרי הדברים, כי חברת "נטע" לא נתנה תמורה כמקובל בגין בדיקות איקלום של זנים חדשים שבוצעו על ידו; חברת "נטע" סיפקה לאורי זנים שלא בהתאם להזמנה, ובכלל זה זנים אחרים ושונים מאלה שהוזמנו על ידו, שהיו פגומים ולא מסחריים; התנהלותה של חברת "נטע" עולה לכדי הפרת הסכם, חסר זהירות, חוסר אכפתיות, ועוד; לפי הערכתו של השמאי יעקב שפיר נגרמו לאורי נזקים כספיים בסך כולל של 281,000 ₪, ובנוסף נתבע פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 40,000 ₪.

    בכתב התביעה שכנגד הועלתה טענה להוצאת לשון הרע על ידי חברת "נטע" כלפי אורי, ונתבע פיצוי כספי בסך של 100,000 ₪ (או חלק ממנו), אלא שעילת התביעה בעניין זה נמחקה בהחלטתו כב' השופט ישראל אקסלרד, מיום 26.4.2015, תוך חיובו של אורי בהוצאות.

  • חברת "נטע" טענה בכתב ההגנה שכנגד, בעיקרי הדברים, כי אורי קיבל את הזרעים שהזמין; אין מקום לחייבה בגין זני התצפית ובדיקת האיקלום; אורי קיבל את הזנים מפיני עמיר ולכן היריבות בעניין אי ההתאמה בין ההזמנה לבין הזנים שסופקו הינה בינו לבין פיני בלבד; יכול שפיני העביר הזמנה שגויה למשתלת "ואן החמונד", או שחלה טעות אצל המשתלה, ומכל מקום האחריות לכך אינה חלה על חברת "נטע"; משתלת "ואן החמונד" עשתה שימוש במלאי הזרעים ששמור אצלה עבור פיני שאינם מיועדים למגדל מסוים; הוכחשו ממצאיו של השמאי שפיר; הסיבה האמתית לאי תשלום החוב על ידי אורי הינה העדר התלות של אורי באסתר בכל הנוגע להזמנת זרעים מחברת "סקאטה" מכיוון שבינתיים חדלה להיות נציגתה הבלעדית; חברת "נטע" הזמינה מחברת "סקאטה" זנים מסחריים בלבד שנמצאו ראויים למכירה למגדלים; חברת "נטע" לא סיפקה זרעים לאורי, אלא הזמינה אותם מחברת "סקאטה", לפי רשימה של פיני לכלל המגדלים, שהעבירה אותם למשתלת "ואן החמונד" עבור פיני; החיוב בפועל לגבי הזרעים שסופקו נעשה על פי רשימה שפיני העביר לאסתר, ולאחר הספקת השתילים בפועל; משתלת "ואן החמונד" סיפקה את השתילים לפי רשימה שאורי העביר להם במישרין או באמצעות פיני; קבלת יבול במועד מסוים תלויה בגורמים רבים, ובכלל זה מזג האוויר ועוד; זני הליזיאנטוס חשופים לבוטריטיס ובכלל זה גם הזן "דוביליני לבן". הוכחשו הסעדים שנתבעו בתביעה שכנגד.

     

    דיון והכרעה

  • התביעה הוגשה על סך של 196,280 ₪. בסיכומיה טענה חברת "נטע" שסכום החיוב הכולל עמד בתחילה על סך של 228,143 ₪, ולאחר ניכוי העלות בגין הזן "רוזיטה 2 רוז פינק", שלטענת אורי לא הוזמן על ידו, בסך של 19,264 ₪ (כולל מע"מ), ובניכוי המע"מ על העסקה ששולם על ידי אורי בסך של 31,863 ₪, יתרת החוב עומדת על 196,280 ₪ (תוך הפנייה לנספח ז' לכתב התביעה) .סבורני שנפלה שגגה אצל התובעת לגבי יתרת החוב הנטענת מכיוון שחישוב אריתמטי פשוט מראה שזו עומדת על סך של 177,016 ₪, וכך אף צוין בבירור בנספח ז' לכתב התביעה.

  • אורי העלה טענה כללית בכתב ההגנה (סע' 30 ו-60) לתביעה העיקרית לפיה אסתר גבתה ממנו מחיר גבוה על הזרעים, ובכלל זה לגבי חמשת הזנים שנבחנו על ידו בעונה הקודמת. בתצהיר עדותו, וכך גם בסיכומיו, לא חזר על הטענה לגבי חיובו ביתר לגבי כלל הזמנת הזרעים, וטען שחויב ביתר בגין חמשת הזנים שנבחנו על ידו, ולטענה זו אתייחס בהרחבה בהמשך. יוצא אפוא, שיש לראות את אורי כמי שזנח את הטענה לגבי חיוב ביתר לגבי כלל הזנים שהוזמנו על ידו (למעט חמשת זני- התצפית), ומכל מקום לא הובאו ראיות של ממש לצורך הוכחתה, ודינה להידחות.

  • אורי טען בכתבי הטענות שיש מקום לחייב את חברת "נטע" בגין הליכי האיקלום של חמישה זנים של פרחי ליזיאנטוס, ויש לפסוק לו פיצוי בסך של 32,000 ₪ לפי הערכתו של השמאי שפיר בעניין זה, אלא שאין בידי לקבל את הטענות.

    אורי טען בכתבי טענותיו להליכי איקלום של הזנים הבאים- "אקסקליבר כחול", "אקסקליבר לבן", "איוב קוקטייל", "אלייזה אפריקוט", ו-"דוביליני ורוד", בעוד שבתצהירו (וכן בתצהירו של פיני עמיר) צוינו הזנים הבאים- "אקסקליבר כחול", "אקסקליבר לבן", "רוזיטה שמפיין", "פיורטי פינק דבל", ו-וויאג' אפריקוט", ויוצא שאין התאמה לגבי שלושה זנים בין האמור בכתבי הטענות לבין האמור בתצהירים. לא מצאתי שנטען כי המדובר בשמות נרדפים של אותם זנים ממש, ובנסיבות אלה ניתן לראות בשלושת הזנים האחרונים שצוינו בתצהירים כניסיון פסול של שינוי חזית המריבה, ויש בכך כדי לגרוע ממידת המהימנות שניתן ליחס לטענות שהועלו בסוגיה זו.

    אורי טען שהליכי האיקלום לא נעשו על ידו בהתנדבות, והיה על חברת "נטע" ליתן לו תמורה כמקובל, אך היא נמנעה מכך ולא עמדה בהתחייבותה להשתתף בהוצאות הניסוי, לתת בלעדיות בגידול ומכירה של חמשת הזנים החדשים למשך שלוש שנים, ולאפשר רכישת זרעים לזנים האמורים במחירי עלות.

    סבורני שלא הובאו ראיות של ממש לצורך הוכחת קיומו של נוהג מקובל לשלם תמורה בכסף או בשווה כסף, באמצעות מתן הטבות שונות, במקרים דומים בענף גידול הפרחים בכלל, או אצל מגדלי זנים של ליזיאנטוס בפרט, ומעיון בחומר הראיות עולה תמונה שונה.

    פיני עמיר, שהובא לעדות על ידי אורי, טען בתצהירו שהוא מעורה היטב בענף גידולי הפרחים מזנים של ליזיאנטוס בארץ מזה שנים רבות, והוא נוהג לערוך ביקורים אצל המגדלים באופן סדיר. עוד טען שאורי איקלם זנים רבים במהלך השנים עבור חברת "סקאטה", אלא שלא ציין שקיים נוהג מקובל בענף לגבי השתתפות בהוצאות האיקלום על ידי חברת "נטע", או על ידי סוכנים אחרים של ספקי זרעים. בעדותו, בחקירתו הנגדית, העיד שמעולם לא שילם תמורה כספית לחקלאים שביצעו איקלום של זנים חדשים. "ש. תאשר לי, שמעולם לא שילמת לאף מגדל עבור שטחי הניסיונות והאקלום. ת. לא שילמתי" (ע' 62, ש' 11-12). עוד העיד שמתן בלעדיות למגדלים לגידול זנים מסוימים אינו מתיישב עם ההסכמים שלו מול הספקים שעמם הוא עובד, והמדיניות הנקוטה בידם הינה בדרך כלל שלא לאפשר זאת (ע' 62, ש' 7-10).

    אסתר טענה שלא שילמה למגדלים עבור איקלום של זני ליזיאנטוס (סע' 8-11 לתצהירה; עדותה ע' 28, ש' 8-12), ולתצהירה צורפו מסמכים הנוגעים לאיקלום של זני ליזיאנטוס על ידי מגדלים שונים, אורי פטקין ממושב ישע, ויונש ממושב פראן (נספח 1 לתצהירה). המגדלים שצוינו לא הובאו לעדות, אך גרסתה מתיישבת עם עדותו של פיני שהכיר מגדלים נוספים, כגון איתן פרנק, שביצעו איקלום בשיתוף פעולה עם אסתר (עמ' 58-59), והעיד שאינו נוהג להשתתף בהוצאות האיקלום או לתת בלעדיות בגידול ושיווק של זנים שאוקלמו למגדלים שעמם הוא מצוי בקשרי עבודה.

    סבורני שהטענות לגבי קיומו של הסכם בעל- פה לגבי השתתפות בהוצאות האיקלום, מתן בלעדיות בגידול זנים, ורכישה זרעים במחירי עלות, לא הוכחו בראיות של ממש. חברת "נטע" ואסתר הכחישו את הטענות, ועדותו של אורי בעניין זה הינה בבחינת עדות יחידה במשפט אזרחי שלא נמצאו לה תימוכין של ממש בחומר הראיות.

    מעבר לכך, אורי טען שהאיקלום קידם את האינטרסים העסקיים של חברת "נטע", אלא שמעיון בחומר הראיות עולה תמונה שונה, ונראה שאיקלום הזנים נועד בראש ובראשונה לקדם את האינטרסים העסקיים שלו כמגדל.

    האיקלום שנעשה על ידי אורי לא נערך כניסוי מקצועי או מדעי, אלא על מנת לבדוק את התאמתם של הזנים החדשים לתנאי הסביבה האופייניים והייחודיים למשק שלו בערבה (בחצבה), ולכן האפשרות להפיק לקחים מממצאי הניסוי שערך לגבי כלל מגדלי הפרחים מזנים של ליזיאנטוס באזורים שונים בארץ הינה מוגבלת למדי.

    לעניין זה העיד פיני עמיר כי האיקלום נעשה באופן לא מקצועי ולכן בוחני המו"פ במשרד החקלאות התקשו להסיק מסקנות מהניסוי. "המו"פ היה בודק זנים. הוא גידל את זה לא בצורה מקצועית חקלאית. כמעט ולא הצליחו להוציא מסקנות ממבחני זנים שהיו במו"פ" (ע' 70, ש' 8-9).

    אסתר העידה שכל מגדל מבצע את איקלום הזנים על מנת לבדוק את התאמתם לסביבת הגידול הייחודית של המשק שלו. "... מה שטוב אצלו לא טוב אצל אחר. ומה שאצל אחר, לא טוב אצלו. זה רק מתאים לתנאים שלו בערבה, במבנה. ... . יש הבדלים בין שטחים שונים בערבה. ... . יש עשרות פרמטרים" (ע' 37, ש' 4-10). עוד העידה כי אורי החל לבחון את הזנים האמורים בחורף לאחר שכבר נבחנו באביב על ידי מגדלים שונים במישור החוף (ע' 37, ש' 12-15).

    לעניין זה העיד פיני עמיר כי מגדלים נוספים ביצעו איקלום של זני ליזיאנטוס דומים, כגון איתן פרנק ומגדל נוסף מגבעת חן (עמ' 58-59), וחיים שלום מחבל הבשור (ע' 72, ש' 2). עוד העיד כי מועדי האיקלום משתנים בהתאם לאזורי הגידול, ולכן המגדלים בערבה לא יכולים ללמוד מאיקלום הזנים שנעשו במרכז הארץ או בצפון (עמ' 60-61), ועדותו מתיישבת עם גרסתה של אסתר בעניינים אלה.

    מכיוון שראיתי לנכון לדחות את הטענות לגבי קיומו של נוהג מקובל למתן תמורה בשל איקלום של זנים, וכן בעניין קיומה של הפרת ההתחייבויות שלפי הטענה ניתנה בעניין זה, הרי שאין מקום להיעתר לדרישת הפיצוי בעניין זה בסך של 32,000 ₪ לפי חוות דעתו של השמאי שפיר.

    להשלמת התמונה אציין שגם אם היה מקום להידרש לבחינת ממצאיו של השמאי שפיר בעניין הנדון, היה מקום לדחות את הערכת הנזק מטעמו לגופה, מהטעמים הבאים- השמאי ציין בחוות דעתו שחלקת האיקלום הייתה בשטח של חצי דונם, אך משקלה של הטענה לא ברור מכיוון שלא הועלתה במפורש בתצהירו של אורי, ועלתה לראשונה בחקירתו הנגדית (ע' 89, ש' 31); השמאי העריך את הנזק על פי הרווח המסחרי שניתן היה להפיק מחלקת האיקלום, למרות שהמדובר בניסוי שאינו למטרות מסחריות (ע' 43, ש' 7-8; ש' 19-22), אך לא הועלו טענות ולא הוצגו ראיות לגבי שיעור ניצול החלקות שהיו זמינות לגידולים, ולא ברור האם החלקה ששימשה לאיקלום גרעה (ועד כמה גרעה) מהיקף הגידולים המסחריים בתקופה הרלבנטית; השמאי הסתמך לצורך הערכת הנזק על נתונים של משרד החקלאות ולא על הנתונים הכספיים הקונקרטיים של המשק (ע' 46, ש' 1-10), למרות שאורי הינו מגדל ותיק של ליזיאנטוס. יכול וניתן היה לקבל את הערכתו של השמאי לגבי עלות שעות העבודה, או לפסוק פיצוי בעניין זה על דרך האומדנה, אלא שאין מקום להידרש לכך מכיוון שהטענות לגבי קיומו של נוהג מקובל או התחייבות למתן תמורה בגין האיקלום נדחו.

  • אורי טען בכתב ההגנה (סעיף 61) שבשנת 2013 הזמין מאת חברת "נטע" זן מסוג "רוזיטה 2 פינק" (תכנית השתילה, נספח ג' לתצהירו), ותחתיו הוזמנו זרעים של זן מסוג "רוזיטה 2 רוז פינק", ורק בהגיע הזן לפריחה התגלתה הטעות בהספקת הזן, כאשר להבדל בצבע יש חשיבות מבחינת היקף השיווק.

    בהמשך, בחוות דעת השמאי, בעדותו בחקירתו הנגדית, ובסיכומיו, העלה טענה שונה לפיה סופקו שתילים של הזן "רוזיטה 1 פינק" במקום שתילים של הזן "רוזיטה 2 פינק", והפנה לחוות דעתו של השמאי שפיר שהעריך את הנזק הכספי בסך של 59,183 ₪.

    לאחר שבחנתי את הטענות הנ"ל מצאתי שאין בידי לקבלן ככל שהדברים נוגעים לאחריותה של חברת "נטע".

    • אין מחלוקת בין הצדדים שברשימת הזרעים עבור כל המגדלים שפיני עמיר העביר לחברת "נטע" בשנת 2013 צוין הזן "רוזיטה 2 פינק", ורחל, עובדת של חברת "נטע", תיקנה את ההזמנה (על ידי הוספת המילה "רוז") לזן אחר מסוג "רוזיטה 2 רוז פינק" (נספח ד' לתצהירו של אורי). אסתר טענה שרחל קיבלה את אישורו של פיני לתיקון, אלא שרחל לא הובאה לעדות, למרות שלא הייתה מניעה לכך, ויש לזקוף זאת לכף חובתה של חברת "נטע". פיני טען שהזמין עבור אורי את הזן "רוזיטה 2 פינק" והכחיש שהשינוי בסוג הזן נעשה באישורו (סע' 19-21 לתצהירו; עדותו, ע' 66). עם זאת, יש לשים לב שפיני אישר, ביום 25.6.2013, את רשימת הזרעים שהעבירה אליו אסתר, ובכלל זה את הזן "רוזיטה 2 רוז פינק" (נספח ז' לתצהירו של אורי), וניתן לראות בכך תימוכין לטענתה של חברת "נטע" בעניין זה.

    • ראוי לציין שלאור טענתו של אורי שהזן "רוזיטה 2 רוז פינק" לא הוזמן על ידו, אסתר זיכתה אותו בעלות הזמנת הזרעים, בסך של 19,264 ₪ (כולל מע"מ), מטעם של רצון טוב, כך לטענתה.

    • בחינת חומר הראיות מעלה ספק של ממש האם הזן "רוזיטה 2 רוז פינק" אכן הוזמן עבור אורי בסופו של דבר, מכיוון שלפי הראיות שהוצגו עולה בבירור שהזן האמור לא סופק לאורי עובר לעונת השתילה הרלבנטית, בעוד שסופק לו הזן "רוזיטה 2 פינק", כפי שהזמין מלכתחילה.

      מעיון בתעודות המשלוח (נספח 4 לתצהירה של אסתר) עולה שאורי קיבל שתילים של הזן "רוזיטה 2 פינק", שאותו הזמין מלכתחילה, לפי הפירוט הבא- ת"מ 1595- 28,000 שתילים, ת"מ 1609- 50,000 שתילים, ת"מ 1621- 37,000 שתילים (סה"כ 115,000 שתילים), ולא סופק לו הזן "רוזיטה 2 רוז פינק".

      נראה שאין מחלוקת שמגשי השתילים מגיעים ממשתלת "ואן החמונד" עם תוויות לגבי סוג הזן ובהתאם לכך פיני עמיר הוציא את תעודות המשלוח (ע' 64, ש' 2-14). אורי העיד שהוא בודק את תעודות המשלוח לפי סוגי הזנים שצוינו על ידי "ואן החמונד" על מגשי השתילים (ע' 87, ש' 4-5).

    • אין מחלוקת שהשתילים סופקו לאורי על ידי פיני עמיר, הנציג הבלעדי של משתלת "ואן החמונד" בארץ. פיני העיד כי אסתר לא יכלה להזמין שתילים מ"ואן החמונד" וההזמנות נעשו על ידו (עמ' 63 סיפא- 64 רישא; ע' 65, ש' 8-9). ההזמנות שפיני שולח ל"ואן החמונד" נעשות לגבי כלל המגדלים העובדים עמו ולא לגבי מגדל מסוים. אסתר הזמינה זרעים מחברת "סקאטה" לפי הנחיותיו של פיני שהפך את הזמנת השתילים של המגדלים למספר הזרעים הדרוש להם (ע' 65, ש' 3-7). הזרעים הגיעו ל"ואן החמונד" בהולנד למאגר הזרעים המשויך לפיני (ולא למגדל מסוים), והמשתלה עשתה בו שימוש לצורך הכנת השתילים לפי הזמנתו (עמ' 65-66).

      פיני העיד שהזמין עבור אורי שתילים של הזן "רוזיטה 2 פינק" (ע' 66, ש' 19-20), ולא הזמין עבורו את הזן "רוזיטה 2 רוז פינק", אלא שלא הציג את ההזמנה, למרות שנדרש לכך על ידי בא כוחה של חברת "נטע", וטען שאינו נוהג לשמור את ההזמנות (ע' 68, ש' 6-11).

      פיני העיד שיכול ונעשתה טעות בהספקת הזרעים על ידי חברת "סקאטה", או בהכנת השתילים במשתלת "ואן החמונד" (ע' 82, ש' 5), אלא שיש לשים לב שהוא רוכש זרעים מחברת "סקאטה", מאז ביטול מעמדה של אסתר כסוכנת בלעדית, משמש כנציג הבלעדי בארץ של משתלת "ואן החמונד", ואורי נמנה על לקוחותיו, והדעת נותנת שבחר להתבטא בזהירות נוכח ניגוד האינטרסים שבו הוא מצוי.

    • אורי טען בעדותו בחקירתו הנגדית ובסיכומיו שסופקו שתילים של הזן "רוזיטה 1 פינק" במקום שתילים של הזן "רוזיטה 2 פינק", אך, כאמור, אין בידי לקבל את הטענה.

      אורי לא העלה בכתבי טענותיו טענה מפורשת לפיה סופקו לו שתילים מהזן "רוזיטה 1 פינק" במקום "רוזיטה 2 פינק", והטענה בעניין זה עלתה לראשונה בחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה שכנגד.

      אורי טען בכתב ההגנה לתביעה העיקרית כי "... הנתבע 1 הזמין רוזיטה 2 פינק (ורוד בהיר) וקיבל רוזיטה 2 רוז פינק (ורוד כהה)" ... . רק בהגעת הזן לפריחה יכולה והתגלתה הטעות בהספקת הזן ע"י הנתבע 1 ... (סעיף 61), ויוצא אפוא, לפי הטענה, שהזן שנשתל הינו "רוזיטה 2 רוז פינק" וניתן היה להבחין שסופק זן שונה מזה שהוזמן רק לאחר הפריחה.

      לאור האמור לעיל, הטענה לפיה סופקו לאורי ונשתלו על ידו שתילים מהזן "רוזיטה 1 פינק" הינה בבחינת הרחבת חזית המריבה, בשים לב לטענות שעלו בכתבי טענותיו של אורי, או טענה עובדתית חילופית, לפי העניין, ודי בכך כדי לדחותה.

    • מכל מקום, גם אם היה מקום להידרש לטענה שלפיה סופקו לאורי שתילים של הזן "רוזיטה 1 פינק", סבורני שלא היה מקום לייחס אחריות בעניין זה לחברת "נטע". כל שנטען בכתבי הטענות לגבי הטעות בהזמנת הזרעים מחברת "סקאטה" הינו שהוזמן הזן "רוזיטה 2 רוז פינק" במקום הזן "רוזיטה 2 פינק", ולא נטען כלל, ואף לא הוכח, שחברת "נטע" הזמינה את הזן "רוזיטה 1 פינק", או שחברת "סקאטה" סיפקה זרעים מהזן האמור למשתלת "ואן החמונד" עבור פיני עמיר, ולא ניתן לייחס לחברת "נטע" אחריות לגבי הספקת שתילים של זן שכלל לא צוין בהזמנת הזרעים, ולא הוזמן על ידה מחברת "סקאטה".

    • בהינתן הקביעה שחברת "נטע" אינה נושאת באחריות לשתילים שלפי הטענה סופקו, הרי שאין מקום להידרש לבחינת ממצאי השמאי בעניין זה.

      עם זאת, ועל מנת שלא להותיר את יריעת הדיון חסרה, סבורני שגם לגופו של עניין לא ניתן לקבל את ממצאיו של השמאי לגבי הנזק שנגרם, לפי הטענה, בשל שתילת הזן "רוזיטה 1 פינק".

      השמאי ציין בחוות דעתו (נספח ו' למוצגי אורי) לגבי היבול הממוצע מדונם ליזיאנטוס, ואיכויות הגידול (סעיף 7.5), ולגבי הכמות שנשתלה (מהזן "רוזיטה 1 פינק"), תכנית השתילה, קבלת יבול בגלי הפריחה עם ענפים קצרים (במקום ענפים ארוכים המתקבלים ב"רוזיטה 2 פינק") ועוד (סעיף 9.2). השמאי העיד שאינו יודע להבחין בין זנים שונים של פרחי ליזיאנטוס, והסתמך במיוחד ובעיקר על המידע שאורי מסר לו, וכן על נתונים של משרד החקלאות (סעיף 7.4 לחוות הדעת)(עדותו, עמ' 46-48). אורי לא פירט בתצהירו את העובדות הקונקרטיות המהוות מסד עובדתי לחוות דעתו של השמאי, ויוצא אפוא שהמידע שפורט בחוות הדעת הינו בגדר עדות שמיעה שלא ניתן להכשירה באמצעות מומחיותו של השמאי מכיוון שמדובר בעובדות קונקרטיות שהינן בידיעתו של אורי בלבד.

      לפי תעודות המשלוח סופקו 115,000 שתילים של הזן "רוזיטה 2 פינק", בעוד שלפי חוות דעת השמאי סופקו 163,000 שתילים של הזן "רוזיטה 1 פינק" (תחת התווית של הזן שהוזמן, כך לפי הטענה), והדברים אינם מתיישבים.

      השמאי הניח שהזן שסופק בפועל הינו "רוזיטה 1 פינק", לפי המידע שנמסר לו על ידי אורי, אך סבורני שהטענה בעניין זה לא הוכחה די הצורך. השמאי העיד שאינו יודע להבחין בין זנים שונים של ליזיאנטוס, אורי הינו בעל אינטרס בתוצאתו של ההליך המשפטי, ולא הוגשה חוות דעת של מומחה הבקיא בזנים של ליזיאנטוס לצורך תמיכה בטענה.

      מעבר לכך, השמאי שפיר לא התייחס לנתונים קונקרטיים משנים קודמות של ההוצאות שהיו כרוכות בגידול וההכנסות שהתקבלו בפועל משיווק הפרחים, והסתמך על נתונים של משרד החקלאות. "ש. אתה בדקת בשנת 2012 כמה היה הרווח של אורי מדונם של ליזינטוס. ת. לא. ש. לא בדקת אף שנה. ת. נדמה לי מסרו לי נתונים של 2013 ו-2014 של רווחים. ש. עשית לפי 2014. ת. לא עשיתי לפי תחשיב של משרד החקלאות. לשאלת בית משפט לא עמדו בפני נתונים קונקרטיים לגבי ההוצאות והרווחים של אורי מכל דונם של ליזינטוס אני משיב שלא עמדו בפני נתונים קונקרטיים, במפורש לא" (ע' 46, ש' 1-10; הדגשות לא במקור- מ.ה.). בהמשך העיד שהסתמך גם על דו"חות שיווק שהוצגו לפניו, אלא שלא ידע לציין לגבי מידת הסתמכותו לגבי כל אחד ממקורות אלה לצורך הערכת הנזק (ע' 47, ש' 13-16; ע' 48, ש' 2-3; ע' 49, ש' 16-17; ע' 51, ש' 1-2). בשים לב לכך שאורי הינו מגדל ותיק של לזיאינטוס מזנים שונים, היה מקום להסתמך על כל הנתונים הקונקרטיים של העסק, ובכלל זה הדו"חות הכספיים, ולא על נתוני משרד החקלאות, או לכל הפחות לערוך אבחנה ברורה לגבי מקור הנתונים תוך מתן ביאור מתאים אך הדבר לא נעשה לגבי כל הנתונים הרלבנטיים.

  • אורי טען בכתב ההגנה לתביעה העיקרית שחברת "נטע" הזמינה זן מסוג "דוביליני לבן" שהיה רגיש לבוטריטיס במקום הזן שאוקלם על ידו בעונה הקודמת, "רוזיטה 500", שלא היה רגיש לבוטריטיס (סעיף 64 לכתב ההגנה). בכתב התביעה שכנגד נטען באופן כללי כי סופקו זנים אחרים מאלה שהוזמנו, או סופקו זרעים פגומים שאינם סחירים (סעיף 14). אורי טען בתצהיר עדותו כי הזמין זרעים של הזן "דוביליני לבן" אלא שמחמת טעות נעשתה הזמנה של זן מסוג "פיורטי לבן" כפי שנטען במכתביה של אסתר מימים 27.5.2014 ו-23.6.2014 (נספח ט' לתצהירו), שהינו זן בעייתי שלא בוצע בו ניסוי ראוי, ובפועל לא סופקו לו זרעים של "דוביליני לבן" כפי שהוזמנו על ידו. אורי הפנה לחוות דעתו של השמאי שפיר שהעריך את הנזקים בסך של 191,736 ₪.

    לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון לדחות את הטענות שהעלה אורי בסוגיה זו.

    • עיון בכל רשימות הזרעים שהוצגו מעלה בבירור שהוזמן, בין היתר, הזן "דוביליני לבן" ולא צוין כלל הזן מסוג "פיורטי לבן", ומכאן שלא סביר שחברת "נטע" הזמינה זן שכלל לא צוין ברשימות ההזמנה.

    • בתעודות המשלוח שמספרן 1595, 1608, ו-1621 צוין בבירור שסופק "דוביליני לבן". בתעודת משלוח שמספרה 1629 צוין שסופק "פיורטי לבן" אלא שבשולי התעודה צוין על ידי פיני עמיר "התעודה הזאת רשם הבן שלי עמיר, ובמקום דוביליני רשם פיורטי" (נספח ג' לתצהירה של אסתר), ויוצא אפוא שהזן שסופק לאורי היה "דוביליני לבן".

      גם אם אניח (חרף הבהרתו של פיני על תעודת המשלוח הנ"ל) שבמגש מסוים היו שתילים של "פיורטי לבן", הרי שאורי היה צריך להבחין ברישום הזן על התווית של משתלת "ואן החמונד", ומכל מקום המדובר בכמות קטנה יחסית של זרעים.

    • אסתר טענה שחברת "סקאטה" היפנית מוציאה זרעים לשוק המסחרי רק לאחר בדיקות מקיפות, ובכלל זה את הזן "דובליני לבן, וגרסתה בעניין זה נתמכת בעדותו של פיני שהזרעים מוצעים למכירה לאחר חקירה ובדיקה ביפן ומכירת זן מסוים למדינה אחרת נעשית לאחר בחינתו באותה המדינה (ע' 72, ש' 17-24).

    • סבורני שהטענה שהזן שסופק מסוג "דוביליני לבן" היה שונה מזה שנבחן בהליך האיקלום, ובכלל זה רגישותו היתרה לבוטריטיס, לא הוכחה די הצורך. לא הוצגו נתונים לגבי תוצאות האיקלום של הזן הנ"ל אצל אורי מול התוצאות של הגידול המסחרי, ולא הוגשה חוות דעת של מומחה הבקיא בזנים של ליזיאנטוס לצורך תמיכה בטענה זו.

      השמאי שפיר העיד שהבוטריטיס תוקף צמחים רבים לרבות ירקות, תות שדה ועוד, והמדובר ב"מחלה מאוד בסיסית בצמחים", שיכולה להתפשט על כל השטח בהעדר טיפול וריסוס נאותים, ועם זאת הבהיר שאינו מומחה לבוטריטיס לגבי ליזיאנטוס (עמ' 53-54).

    • יש לשים לב שאורי הזמין כמות משמעותית של שתילים מהזן "דוביליני לבן" לאחר בחינה של 20 שתילים בלבד, בשנה הקודמת, ולעניין זה ציין במכתבו לאסתר מיום 27.5.2014 (בסעיף 9), כי "דוביליני לבן לא נבחן כראוי אלא על פי 20 שתילים שניתנו בדרך אגב- רגישות גבוהה לבוטריטיס קיץ וחורף" (נספח ח' לתצהיר אסתר; עדותו, ע' 95, ש' 27-30; הדגשה לא במקור- מ.ה.).

      לא מן הנמנע, אפוא, שאורי הזמין כמות משמעותית של הזן האמור מבלי שבוצע איקלום של ממש על מנת לבחון את התאמתו לסביבת הגידול על מאפייניה הייחודיים במשקו בערבה, ויכול שהיה מקום לבחון את הזן באופן הדרגתי, תחת נטילת סיכון של גידול בהיקף משמעותי.

      לעניין זה העיד פיני על נטייתו של אורי לגדל זני נישה יותר ממשקים אחרים (ע' 63, ש' 7-9).

      אסתר טענה ששמו הקודם של הזן "דוביליני לבן" היה "פיורטי דבל לבן". אורי גידל בעבר זן מסוג "פיורטי לבן" שהתברר ככישלון מסחרי מכיוון שהענף שנשא את הפרחים היה שביר, והיא מצאה לנכון להתריע לפניו על הכמות הגדולה שהזמין מהזן "דוביליני לבן" לאור איקלום של כמות קטנה של שתילים, ולמרות שידע שהזן הינו מאותה המשפחה הגנטית של "פיורטי לבן" (סע' 40-44 לתצהירה).

      בחקירתה הנגדית העידה שבמכתבה מיום 27.5.2014 צוין הזן "פיורטי לבן" מחמת טעות קולמוס והכוונה הייתה ל"דוביליני לבן", ואורי ידע שהמדובר בטעות קולמוס מכיוון שבעבר גידל פרחים מהזן "פיורטי לבן" שהתברר כזן לא מוצלח מבחינה שיווקית (ע' 34, ש' 7-11).

      עדותה הנ"ל נתמכת בתעודות המשלוח שמהן עולה בבירור שסופקו לאורי שתילים מהזן "דוביליני לבן".

    • יש מקום לקביעה שמאפייני סביבת הגידול, לרבות מצב הקרקע, הדישון, מזג האוויר, עונות השנה, ועוד, משליכים על איכותו של היבול, ופיני העיד שחברת "סקאטה" משווקת זרעים דומים לכלל המגדלים, ובגידול ניסיון של "דוביליני לבן" אצל חיים שלום בחבל הבשור "הגידול היה יותר גבוה" (ע' 57; ע' 72, ש' 1-2).

    • אורי ופיני הציגו גרסאות שונות לגבי הסיבה העיקרית לקושי בשיווק הפרחים מהזן "דוביליני לבן", ובעוד שאורי טען לרגישות של הזן לבוטריטיס (מכתבו מיום 27.5.2014; נספח ח' לתצהירה של אסתר), פיני טען שהקושי בשיווק נבע מאורך חיי מדף קצרים ולא מהבוטריטיס (ע' 73, ש' 19-20; ע' 78, ש' 23-27).

    • בהינתן הקביעה שלא הוכח כי הזן המסחרי של "דוביליני לבן" היה שונה מהזן שנבחן בחלקת הניסוי, וכך גם לגבי רגישותו לבוטריטיס, הרי שאין מקום להידרש להערכת השמאי שפיר בעניין הנדון.

      עם זאת, ועל מנת שלא להותיר את יריעת הדיון חסרה, סבורני שגם לגופו של עניין לא ניתן לקבל את ממצאיו של השמאי לגבי הנזק שנגרם, לפי הטענה, בשל שתילת הזן האמור, בסך של 191,736 ₪.

      השמאי ציין בחוות דעתו (נספח ו' למוצגי אורי) נתונים לגבי היבול הממוצע מדונם ליזיאנטוס, ואיכויות הגידול (סעיף 7.5), ולגבי הכמות שנשתלה (מהזן "דוביליני לבן"), תכנית השתילה, היבול שהתקבל ועוד (סעיף 9.1). השמאי העיד שאינו יודע להבחין בין זנים שונים של פרחי ליזיאנטוס, והסתמך במיוחד ובעיקר על המידע שאורי מסר לו, וכן על נתונים של משרד החקלאות (סעיף 7.4 לחוות הדעת)(עדותו, עמ' 46-48). השמאי הציג תמונה תחת הכותרת "גבעולי דוביליני לבן נגועים בבוטריטיס", אך העיד שהמדובר במחלה בסיסית התוקפת צמחים רבים שניתן להתמודד עמה באמצעות טיפול מתאים, והוא אינו מומחה לחשיפת זנים של ליזיאנטוס לבוטריטיס (עמ' 53-54). אורי לא פירט בתצהירו את העובדות הקונקרטיות המהוות מסד עובדתי לחוות דעתו של השמאי, ויוצא אפוא שהמידע שפורט בחוות הדעת הינו בגדר עדות שמיעה שלא ניתן להכשירה באמצעות מומחיותו של השמאי מכיוון שמדובר בעובדות קונקרטיות שהינן בידיעתו של אורי בלבד.

      מעבר לכך, השמאי שפיר לא התייחס לנתונים קונקרטיים משנים קודמות של ההוצאות שהיו כרוכות בגידול וההכנסות שהתקבלו בפועל משיווק הפרחים, והסתמך על נתונים של משרד החקלאות (ע' 46, ש' 1-10). בהמשך העיד שהסתמך גם על דו"חות שיווק שהוצגו לפניו, אלא שלא ידע לציין לגבי מידת הסתמכותו לגבי כל אחד ממקורות אלה לצורך הערכת הנזק (ע' 47, ש' 13-16; ע' 48, ש' 2-3; ע' 49, ש' 16-17; ע' 51, ש' 1-2). בשים לב לכך שאורי הינו מגדל ותיק של ליזיאנטוס מזנים שונים, היה מקום להסתמך על כל הנתונים הקונקרטיים של העסק, ובכלל זה הדו"חות הכספיים, ולא על נתוני משרד החקלאות, או לכל הפחות לערוך אבחנה ברורה לגבי מקור הנתונים תוך מתן ביאור מתאים אך הדבר לא נעשה לגבי כל הנתונים הרלבנטיים.

  • הנתבעים טענו בכתב ההגנה לתביעה העיקרית להעדר יריבות בין חברת "נטע" לבין הנתבעת 2, שהינה רעייתו של אורי, אלא שאין בידי לקבל את הטענה. בכתב התביעה ובתצהירה של אסתר נטען לקיומה של שותפות בין אורי לרעייתו, שהינם בעלי המשק בחצבה, לצורך הפעילות העסקית של גידול ושיווק פרחים. חשבוניות החיוב בגין רכישת הזרעים הוצאו ל"אורי מלכה- שותפות מלכה" (נספחים ו' ו-ז' לכתב התביעה; נספח ה' לתצהירו של אורי). גרסתה של אסתר בעניין זה לא הועמדה למבחן בחקירתה הנגדית. אורי לא התייחס כלל לעניין השותפות הנטענת בתצהיר עדותו, ולא העלה טענות קונקרטיות בעניין זה בסיכומיו, ובנסיבות אלה יש מקום לדחיית הטענה לגבי העדר יריבות בעניינה של הנתבעת 2.

    התוצאה

  • התוצאה הינה שהתביעה העיקרית מתקבלת והתביעה הנגדית נדחית.

  • הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת, נטע זרעי איכות בע"מ, את החיובים הכספיים הבאים-

    • סך של 177,016 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

    • אגרות בית המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה ועד לתשלום בפועל.

    • שכר הטרחה של ב"כ התובעת בסכום כולל של 18,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

      בקביעת שכר הטרחה הבאתי בחשבון את הצורך להידרש לפרשת ההגנה בתביעה שכנגד.

  • ערעור בזכות ניתן להגיש בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

  • המזכירות תודיע לצדדים ותסגור את התיק.

    ניתנה היום, כ"ג סיוון תשע"ט, 26 יוני 2019, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

 

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ