ת"א 29841-08-14

מבוא

• תביעה עיקרית על סך של 196,280 ₪ בגין אי תשלום עבור הזמנת זרעים של פרחים מזנים של ליזיאנטוס.

• תביעה שכנגד על סך של 423,000 ₪ בגין נזקים שונים שנגרמו לנתבע (התובע שכנגד) בגין הפרת הסכם ועשיית עושר שלא כדין על ידי התובעת.

  עיקרי טענות הצדדים

• התובעת (להלן: "חברת נטע") טענה בכתב התביעה, בעיקרי הדברים, כי הנתבעים רכשו אצלה זרעים לצורך גידול שתילים אצל ספק אחר, ולאחר שהסתיימה עונת מכירת הפרחים הודיעו על סירובם לשלם עבור הזרעים; מנהלת חברת "נטע", הגב' אסתר רובינצ'ק (להלן: "אסתר") הייתה נציגה בלעדית בשנת 2013 של חברת "סקאטה" היפנית המתמחה בייצור זרעים לצמחי נוי; הנתבעים, בעל ואשה, הינם בעלים של נחלה חקלאית במושב חצבה, ועוסקים בגידול פרחים של הצמח ליזיאנטוס לשווקים בחו"ל ולשוק המקומי; בשנת 2013 הנתבע 1, אורי מלכא (להלן: "אורי") רכש זרעים של חברת "סקאטה" באמצעות חברת "נטע", לצורך גידול שתילים, שנשתלו בסתיו 2013 לצורך גידול פרחים בעונה של 2013-2014 ולא שילם עבורם; אורי הזמין את השתילים מפנחס אמיר (להלן: "פיני"), שהינו נציג בלעדי בארץ של משתלת "ואן החמונד" בהולנד; הזמנת השתילים נעשתה לפי תכנית עבודה של אורי; פיני העביר לאסתר ביום 25.6.2013 הזמנה כוללת, בכתב יד, עבור כלל מגדלי פרחי הליזיאנטוס (לרבות אורי), הכוללת את שמות הזנים ומספרי הזרעים לכל זן; חברת "נטע" העתיקה את הרשימה של פיני, אלא שבמקום הזן "רוזיטה 2 פינק" נרשם הזן "רוזיטה 2 רוז פינק"; פיני אישר את השינוי בזן הנ"ל; חברת "נטע" העבירה את הזמנת הזרעים של פיני לחברת "סקאטה" בדנמרק, וזו העבירה את הזרעים לפי הרשימה למשתלת "ואן החמונד" בהולנד, שאוחסנו במלאי הזרעים של פיני אצלם; פיני העביר את הזמנת הזרעים למשתלת "ואן החמונד" בהולנד לפי תכנית העבודה של אורי; פיני, במעמדו כיבואן, קיבל את השתילים מ"ואן החמונד" וסיפק אותם לאורי, לפי תכנית העבודה, בהתאם לזנים ומועדי השתילה; אורי ערך איקלום של זנים מסוימים (של ליזיאנטוס), והכוונה לגידולם בקנה מידה קטן על מנת לבדוק את התאמתם לגידול מסחרי; בהמשך לאיקלום אורי הזמין את הזנים "אלייזה 2 פינק" ו"דוביליני לבן" לצורך גידול מסחרי, למרות שידע על רגישותם לבוטריטיס (פטרייה התוקפת צמחים), וחרף אזהרותיה של אסתר כי המדובר בהימור; ביום 31.12.2013 חברת "נטע" הגישה לאורי חשבונית חיוב בסך של 228,143 ₪; חברת "נטע" זיכתה את אורי בסך של 19,264 ₪ (כולל מע"מ) לאור טענתו שלא הזמין את הזן "רוזיטה 2 רוז פינק" וזאת מטעמי רצון טוב, וכנגד תשלום המע"מ על העסקה על ידי אורי בסך של 31,863 ₪; אורי טען שנגרמו לו נזקים בגין חיוב במחיר זרעים גבוה, הספקת שתילים מסוג רוזיטה 1 פינק במקום רוזיטה 2 פינק, הזן "דוביליני לבן" לא נבחן כראוי טרם הפיכתו לזן מסחרי ונגרמו בגינו הפסדים; פיני, או מי מטעמו, פנה לחברת "סקאטה" בשאלה האם הזן "דוביליני לבן" שסופק בשנת 2013 היה דומה לזה שסופק בשנת 2012 ונבחן במסגרת האיקלום. נציג "סקאטה" דחה את טענותיו של פיני והשיב שיש חשיבות לניסויים מקדימים ולשינויי אקלים עונתיים; הוכחשו הטענות שהעלה אורי בעניין מחיר הזרעים ויתר הנזקים שנטענו.

• הנתבעים טענו בכתב ההגנה, בעיקרי הדברים, כי אין יריבות או עילת תביעה בעניינה של הנתבעת 2; חברת "נטע" לא העמידה תמורה עבור איקלום זנים חדשים על ידי אורי, ולא עמדה בהתחייבותה למכור לו זרעים במחירי עלות; לפי ההסכם בין הצדדים פירעון התשלום בגין הזרעים שנרכשו בשנת 2013 היה אמור להתבצע עם סיום עונת הגידול ומכירת הפרחים; הקדמת תשלום המע"מ בגין העסקה נעשה כחלק מהתנהלות עסקית תקינה בין הצדדים לפיה הקרן תשולם בסוף העונה, ולאחר התחשבנות בגין נזקים; הזן "דוביליני לבן" שאורי גידל בשנת 2014 אינו הזן שסופק לו בעונה הקודמת לצורך תצפית; חברת "נטע" גבתה מחיר גבוה עבור הזמנות של זרעים מחברת "סקאטה" מאורי ומחקלאים אחרים; אורי הזמין "רוזיטה 2 פינק" (ורוד בהיר) וקיבל "רוזיטה 2 רוז פינק" (ורוד כהה), והדבר התגלה רק בהגעת הזן לפריחה; הוכחשו טענות חברת "נטע" לגבי הגורמים, כגון מזג אוויר, שהשפיעו על גידול הפרחים והנזקים שנגרמו לתובע, לפי הטענה; חברת "נטע" טעתה ומסרה את השם "דוביליני לבן" במקום "רוזטה 500", והדבר גרם להזמנת שתילים שגויה; הזן "רוזטה 500" לא נמצא רגיש באיקלום לבוטריטיס, כמו גם זנים אחרים שנבחנו באותה החממה; הזן "רוזטה 500" אינו הזן שסופק באופן מסחרי לעונת הגידול 2013/2014 כ"דוביליני לבן"; לא היה סיכון בגידול "דוביליני לבן"; חברת "נטע" גרמה בהתנהלותה ורשלנותה לנזקים ניכרים לנתבע; בנסיבות העניין יש מקום לדחות את התביעה העיקרית.

• אורי טען בכתב התביעה שכנגד, שהוגש על סך של 423,000 ₪, בעיקרי הדברים, כי חברת "נטע" לא נתנה תמורה כמקובל בגין בדיקות איקלום של זנים חדשים שבוצעו על ידו; חברת "נטע" סיפקה לאורי זנים שלא בהתאם להזמנה, ובכלל זה זנים אחרים ושונים מאלה שהוזמנו על ידו, שהיו פגומים ולא מסחריים; התנהלותה של חברת "נטע" עולה לכדי הפרת הסכם, חסר זהירות, חוסר אכפתיות, ועוד; לפי הערכתו של השמאי יעקב שפיר נגרמו לאורי נזקים כספיים בסך כולל של 281,000 ₪, ובנוסף נתבע פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 40,000 ₪.

  בכתב התביעה שכנגד הועלתה טענה להוצאת לשון הרע על ידי חברת "נטע" כלפי אורי, ונתבע פיצוי כספי בסך של 100,000 ₪ (או חלק ממנו), אלא שעילת התביעה בעניין זה נמחקה בהחלטתו כב' השופט ישראל אקסלרד, מיום 26.4.2015, תוך חיובו של אורי בהוצאות.

• חברת "נטע" טענה בכתב ההגנה שכנגד, בעיקרי הדברים, כי אורי קיבל את הזרעים שהזמין; אין מקום לחייבה בגין זני התצפית ובדיקת האיקלום; אורי קיבל את הזנים מפיני עמיר ולכן היריבות בעניין אי ההתאמה בין ההזמנה לבין הזנים שסופקו הינה בינו לבין פיני בלבד; יכול שפיני העביר הזמנה שגויה למשתלת "ואן החמונד", או שחלה טעות אצל המשתלה, ומכל מקום האחריות לכך אינה חלה על חברת "נטע"; משתלת "ואן החמונד" עשתה שימוש במלאי הזרעים ששמור אצלה עבור פיני שאינם מיועדים למגדל מסוים; הוכחשו ממצאיו של השמאי שפיר; הסיבה האמתית לאי תשלום החוב על ידי אורי הינה העדר התלות של אורי באסתר בכל הנוגע להזמנת זרעים מחברת "סקאטה" מכיוון שבינתיים חדלה להיות נציגתה הבלעדית; חברת "נטע" הזמינה מחברת "סקאטה" זנים מסחריים בלבד שנמצאו ראויים למכירה למגדלים; חברת "נטע" לא סיפקה זרעים לאורי, אלא הזמינה אותם מחברת "סקאטה", לפי רשימה של פיני לכלל המגדלים, שהעבירה אותם למשתלת "ואן החמונד" עבור פיני; החיוב בפועל לגבי הזרעים שסופקו נעשה על פי רשימה שפיני העביר לאסתר, ולאחר הספקת השתילים בפועל; משתלת "ואן החמונד" סיפקה את השתילים לפי רשימה שאורי העביר להם במישרין או באמצעות פיני; קבלת יבול במועד מסוים תלויה בגורמים רבים, ובכלל זה מזג האוויר ועוד; זני הליזיאנטוס חשופים לבוטריטיס ובכלל זה גם הזן "דוביליני לבן". הוכחשו הסעדים שנתבעו בתביעה שכנגד.

   

  דיון והכרעה