המגדלים טענו כי משווקת הזרעים דרשה מהם מחיר גבוה, לא שילמה עבור אקלום והזמינה זנים שונים מאלה שביקשו, ותבעו ממנה פיצויים של יותר מ-400 אלף שקל. טענותיהם נדחו אחת לאחת.
בית משפט השלום בקריית גת קיבל לאחרונה תביעה לתשלום עבור הזמנת זרעי פרחים של מגוון זני ליזיאנטוס, וחייב מגדלי פרחים מהערבה לשלם למשווקת הזרעים כ-210 אלף שקל. בתוך כך דחה השופט משה הולצמן תביעה נגדית לפיצויים של 423 אלף שקל על הפרת הסכם ועשיית עושר שלא במשפט, תוך שנקבע כי המגדלים לא הוכיחו עילה כלשהי המצדיקה פיצוי ומכשירה את סירובם לשלם עבור הסחורה.
בתביעה שהוגשה לפני כ-5 שנים באמצעות עו"ד עמיר דרורי נטען כי ב-2013 המגדלים (בני זוג, בעלי נחלה חקלאית במושב חצבה שבערבה) הזמינו מהתובעת, שהייתה אז נציגה בלעדית של חברת זרעים יפנית, זרעי ליזיאנטוס לצורך גידול פרחים אך סירבו לשלם את התמורה.
לפי הנטען, ההזמנה נעשתה באמצעות נציג בלעדי של משתלה בהולנד, שהעביר לתובעת את רשימת הזנים המבוקשים ומספרם, והם סופקו בהתאם. בדצמבר 2013 הוצגה למגדלים חשבונית לתשלום, שכללה זיכוי עבור אחד הזנים שהתכחשו להזמנתם מטעמי רצון טוב, אך הם סירבו לשלם.
המגדלים, שיוצגו על ידי עורכי הדין דודו זהבי ואלעד שרון, טענו מנגד כי החברה הפרה את התחייבותה לשלם עבור נסיון אקלום כנהוג בתחום ולמכור את הזרעים במחירי עלות. עוד נטען כי הזנים שסופקו היו שונים מאלה שהוזמנו ואי אפשר היה לגדל אותם לשיווק מסחרי, מה שגרם לנזקים רבים.
בתביעה נגדית שהוגשה נדרשו פיצויים על הפרת הסכם, חוסר הזהירות וחוסר האכפתיות של משווקת הזרעים, וכן פיצוי על עגמת נפש (יצוין כי בתחילה נתבעו גם פיצויי לשון הרע אך רכיב זה נדחה בשלב מוקדם של ההליך והמגדלים חויבו בהוצאות).
תנאי הסביבה
השופט הולצמן קיבל את התביעה העיקרית ודחה את התביעה הנגדית. השופט קבע כי לא הובאו ראיות לחיוב ביתר, וכי לא הוכח קיומו של נוהג המחייב את משווקת הזרעים בתשלום עבור אקלום. תצהירים מטעם מגדלים שונים שהוצגו בבית המשפט אף תמכו בעדותו של נציג המשתלה ההולנדית שלפיה מעולם לא שילם תמורה עבור אקלום.
מעבר לכך השופט ציין כי לא הוכח שהיה למשווקת אינטרס כלשהו באקלום, וניכר כי המניע היה של המגדלים עצמם, שרצו לבחון האם יוכלו לגדל את הפרחים למסחר בסביבה הייחודית של המשק שלהם.
כמו כן השופט דחה את הטענה כי המשווקת אחראית למשלוח זנים שגויים, וזאת בין היתר משום שנציג החברה ההולנדית אישר את רשימת הזרעים שהועברה לו ואף לא הוכח שסופקו למגדלים זנים שגויים בפועל.
בנוסף התגלו סתירות בין הנטען בעדות המגדל לבין חוות הדעת השמאית שהוגשה מטעמו בעניין זה. באופן כללי, לאורך פסק הדין דחה השופט את ממצאי השמאי וקבע כי ככל הנראה הגידולים לא צלחו בשל תנאי הסביבה, הקרקע ומזג האוויר.
לפיכך נקבע כי המגדלים לא זכאים לפיצוי ומנגד עליהם לשלם כ-210 אלף שקל וזאת עבור מלוא התמורה (כולל הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה), הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 18,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין