פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

בקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור.

עסקינן בתביעה בהמשך לתאונת דרכים מיום 8.5.13 שהוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה.

במסגרת התאונה, למרבה הצער, נפגע התובע באופן קשה ביותר ונקבעו לו נכויות בהיקף משוקלל של 99%. הנכות הגבוהה ביותר הינה בשל פגיעה בעין שמאל; 90% לאחריה 65% בתחום הסוכרת; 40% בתחום הנירולוגי; 30% פגיעת שדה ראיה עין ימין; 20% בתחום הנפשי; 10% פגיעת שדה ראיה עין שמאל.

לשיטת הנתבעת יש למנות מומחה בתחום הסוכרת (אנדוקרינולוגיה) לקביעת קיצור תוחלת חיי התובע וכן להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בתחום הסוכרת וכפועל יוצא בתחום העיניים ולמנות מומחה שיקבע את הקשר הסיבתי בין מחלקת הסוכרת לתאונה.

לשיטת הנתבעת, כשבע שנים לפני התאונה, ביום 13.12.06 נמצא ערך גלוקוז של 110 מ"ג בדמו של התובע וכן ביום התאונה ולאחר התאונה, נמצא ערך גלוקוז של 412 מ"ג וכי לא יכול להיות שרק בשל התאונה הגיע ערך הסוכר לשיעור כה גבוה.

התובע טען כי לא ראוי לנסות להביא ראיות לסתור כאשר אין מידע רפואי לסוכרת לפני התאונה וכי אין כל תשתית ראיה לקיצור תוחלת חייו של התובע.

בתשובה טענה הנתבעת, כי העובדה שהתובע אובחן כחולה סוכרת לאחר התאונה, אין משמעותה שלא סבל מסוכרת קודם לכן וכי העובדה ולפיה בשנת 2006 נמצאו בדמו ערכי סוכר של 110 מ"ג מדברת בעד עצמה, לפיכך חזרה וטענה כי בפני וועדות המל"ל לא עמדו הנתונים הנכונים ואף ישנם נתונים סותרים.

דיון:

לא מצאתי מקום לקבל את הבקשה.

הנתבעת לא צרפה כל מסמך רפואי המתייחס לשנים הסמוכות שלפני התאונה.