ת"א 29630-12-15

התובע, יליד 1953, עותר לחייב את הנתבעת בגין נזקי גוף שנגרמו לו ביום 10/12/14 בתאונת דרכים.

ביום 05/09/16 נדחתה בקשת התובע למינוי מומחה, כך שאין לתובע טענת נכות.

הצדדים הסכימו לקבל פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 4ג לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

התובע טוען שסבל מכאבי ראש, גב וצוואר שלא חלפו. אך פנה לקבלת טיפול לראשונה ביום 16/12/14. בבדיקות ההדמיה לא נמצא ממצא גרמי חריג, הודגמו שינויים ניווניים והתובע שוחרר מבחינה אורתופדית ללא ממצאים. בבדיקה נוירולוגית, צוין כי התובע סובל מכאבי ראש על רקע whiplash, לא ניתן לשלול כאבים על רקע סינוסיטיס. שוחרר מבחינה נוירולוגית. ביחס לפה ולסת נמצא כי שתלי שיניים בעמדה גבוהה מימין והומלץ על שטיפות עם מי מלח. ביום 23/12/14 הופנה לפיזיותרפיה נוכח תלונותיו על כאבי גב, צוואר וכתפיים.

ביום 09/03/15 אובחן כסובל מדלקת בסינוסים, וביום 13/03/15 החל להתלונן על ירידה בשמיעה.

בדיקת CT מיום 31/08/15 הדגימה שינויים ניווניים.

התובע טופל בפיזיותרפיה (3 סדרות של 14 טיפולים כל אחת), ו 5 טיפולי אוסטאופתיה לגב.

התובע, צלם במקצועו, נעדר לטענתו מעבודתו עד 25/01/15 ( 47 ימים), נאלץ לבטל צילומי אירועים ונגרם לו לטענתו הפסד שכר של כ – 30,000 ₪. בנוסף תובע כאב וסבל בסך 25,000 ₪, והוצאות בסך 5,000 ₪.