פאר נ' איוב

בפניי תביעה שטרית על סך של- 1,375,500 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבע בגין 16 שיקים שנמשכו על ידי הנתבע. לטענת התובע, מידי פעם הוא הלווה לנתבע סכומי כסף. הנתבע מסר לו מידי פעם שיקים של צדדים שלישיים וקיבל בתמורה מזומנים. על מנת להבטיח שהתובע יקבל את התמורה עבור השיקים של הצדדים השלישיים, מסר לו הנתבע שיקים אישיים משוכים מחשבון הבנק שלו.

מטעם הנתבע הוגשה בקשת רשות להתגונן, אשר התקבלה במסגרת החלטה מיום 27/08/2020 (כב' השופטת אוסילה אבו-אסעד), תוך שנקבע כי תצהירו של הנתבע שצורף לבקשה ישמש ככתב הגנה. בבקשה ובתצהיר טען הנתבע, כי התובע מעולם לא הלווה לו כספים כלשהם והוא אינו חייב לו כל סכום. לטענתו הוא מעולם לא מסר לתובע שיקים כלשהם וכל השיקים אשר העתקם צורף לכתב התביעה נגנבו ממשרדו. הנתבע הוסיף וטען, כי התובע עבד אצלו וקיבל ממנו משכורת ולא היה יכול להלוות לו את הסכומים הנטענים.

יצוין, כי בין הצדדים מתנהלים שני הליכים נוספים בבית משפט המחוזי בנצרת, אחד מהם בעניין זכויות הבעלות בדירת מגורים אשר לטענת התובע הוא רכש מכספו אולם משיקולים אישיים וכלכליים רשם אותה על שם הנתבע (ת"א 74197-12-19), והשני לעניין עסקי הנתבע – פיצוצייה ומוסך – אשר לטענת התובע הוא שותף בהם (ת"א 21428-05-20).

ביום 07/06/2022 התקיים דיון הוכחות בפני במהלכו העידו התובע והנתבע בלבד, ובסיומו ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב. הצדדים ביקשו מספר פעמים להאריך להם את המועד להגשת הסיכומים לטובת משא ומתן שהתנהל ביניהם בניסיון לסיים את הסכסוך בהסכמה, אולם מאחר שבסופו של יום ניסיון זה לא צלח, הוגשו הסיכומים.

הצדדים נחלקו בסיכומיהם על מי מוטל נטל ההוכחה, לרבות הנסיבות הקשורות בהוצאת השיקים ובעסקת היסוד הנטענת.

תמצית טענות הצדדים

התובע טען, כי הוא והנתבע היו חברים קרובים עד אשר פרץ ביניהם סכסוך באמצע שנת 2018 לערך, ובמסגרת מערכת היחסים ביניהם הוא סייע לנתבע וגייס עבורו כספים לבקשתו. לטענת התובע, יש לו זכות לתבוע את ביצוע השיקים על אף שנרשמו לפקודת צדדים שלישיים ולפקודת הנתבע עצמו, שכן הוא בגדר אוחז כשורה לפי סעיף 28 לפקודת השטרות [נוסח חדש]. נטען, כי בתביעה שטרית מוטל הנטל על הנתבע להוכיח את נכונות טענותיו וגרסתו בעניין השטרות, כי עליו להוכיח את טענת הגניבה על מנת להעביר את הנטל אל כתפי התובע, וכי הנתבע לא עמד בנטל זה. כן נטען, כי בעדותו של הנתבע נפלו סתירות שונות ואין לתת אמון בגרסתו.