ת"א 26591-05-14 מלאכי ואח' נ' 610 בית יצחק בע"מ ואח'

1.לפניי בקשת הנתבעים לעיכוב הליכים ולהעברת התובענה לבוררות.

2.הצדדים התקשרו בהסכם לפיו התובעים רכשו מאת הנתבעת 1 דירה בפרויקט מגורים בירושלים (להלן- ההסכם).

התובעים מבקשים סעד הצהרתי לפיו הם בעלי זכויות הבעלות והחזקה הבלעדיים בדירה ,

וכן צו מניעה שימנע מהנתבעים לפגוע בביצוע ההסכם ולהטיל עיקולים ושעבודים על הדירה.

3.לטענת הנתבעים, בסעיף 18 להסכם קבוע במפורש כי כל סכסוך שיתגלע בין הצדדים יתברר בדין תורה בפני בית דין או רב עליו יסכימו הצדדים כבורר, וכן נקבע כי ההסכם מהווה שטר בוררות מחייב.

4הנתבעים ציינו כי התובעים מנהלים נגדם בפועל הליך בוררות בפני בית הדין לממונות שבמועצה הדתית בירושלים בעניין הקשור להסכם.

5.התובעים מתנגדים לבקשה, וטוענים כי תניית הבוררות שבהסכם מתייחסת לבירור של סכסוך שעשוי להתגלע בין הצדדים, מה שאין כן בתביעה זו, שהיא הצהרתית במהותה.

התובעים ציינו, כי פנייתם הקודמת בתביעה לבית הדין לממונות הייתה בעקבות סכסוך שעלה בקנה אחד עם תניית הבוררות שבהסכם, ומכוח תנייה זו פנו לבית הדין לממונות ולא לבית המשפט.

לטענת התובעים, הנתבעים הסתבכו בחובות לנושים רבים וקיים חשש ממשי שבעקבות מצבם הכספי הקשה הם ינסו לשבש את ביצוע ההסכם, הנמצא באיחור ממילא, ו/או לבצע דיספוזיציה או מניפולציות אחרות עם צדדים שלישיים בקשר לנכס , ומכאן תביעה זו.

6.לאחר שבחנתי את כל טענות הצדדים - הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין אין מקום לקבל את הבקשה הואיל ותניית הבוררות איננה חלה בענייננו.