גורן נ' ישיבת מיר

תובענה שעיקרה קבלת פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים של התובע בהגדרות תוכנה מיוחדות שיצר עבור הנתבעת, וכן צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעת לעשות שימוש בתוכנות ובהגדרות המיוחדות שיצר עבורה.

רקע עובדתי ודיוני

1. התובע, טכנאי מחשבים, מנהל מערכות ומנהל רשת, סיפק לנתבעת, ישיבת מיר (להלן: "הנתבעת" או "הישיבה"), שירותי תחזוקה למערכת המחשוב בתקופה שבין חודש פברואר 2006 ועד לראשית חודש אוקטובר 2013 (למעלה מ-7 שנים).

    

2. עד לשנת 2012, עת מונה מר חיים משה פאלרז למנהל כספים של הישיבה (להלן: "מר פאלרז"), התנהל הסדר בעל-פה בין התובע לבין מנהלת הכספים דאז בישיבה, הגב' בת-ציון קרליבך (להלן: "הגב' קרליבך").

   ההסדר כלל תשלום ריטיינר חודשי עבור שירותי תחזוקה ותשלום נוסף עבור פרויקטים מיוחדים, לפי שעות, הכל בהתאם לדרישת התובע. התובע היה מגיש חשבונית והנתבעת הייתה מעבירה אליו את התשלום בהתאם.

    

3. עם כניסתו של מר פארלז לתפקיד החלה הנתבעת להתנהל בכתב מול התובע, ודרשה ממנו הצעות מחיר בכתב ואסמכתאות לתשלום עבור עלות חומרה וציוד שרכש. כמו כן, בעקבות בקשת התובע להעלות את שכרו, החלה הנתבעת לבדוק את כדאיות שירותיו עבורה.

    

4. בחודש יוני 2013 קיבלה הנתבעת, על פי בקשתה, חוות דעת של יועץ חיצוני בתחום המערכות, מר שאול מרקוס (להלן: "מר מרקוס"), שלפיה תשלום הריטיינר החודשי שדרש התובע גבוה מן המקובל בשוק. לפיכך, במהלך החודשים יוני – אוקטובר 2013 ניהלה הנתבעת משא ומתן עם התובע, בניסיון להפחית את גובה תשלום הריטיינר.

   ניסיון זה לא צלח, וביום 11.10.13 הודיעה הנתבעת לתובע במכתב על הפסקת ההתקשרות ביניהם.