אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 25657-03-14 ח. נ' עירית ירושלים ואח'

ת"א 25657-03-14 ח. נ' עירית ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 20/07/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
25657-03-14
07/11/2016
בפני השופט:
עבאס עאסי

- נגד -
תובע:
י.ח.
עו"ד א. ויקסלר ואח'
נתבעת:
עירית ירושלים
עו"ד א. גדות ואח'
פסק דין
 

 

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, כאשר החליק ונפל בשוק מחנה יהודה בירושלים.

 

רקע כללי

  1. התובע יליד *****, **** במקצועו. ביום 12/10/2012 בשעות הבוקר, במהלך הליכתו בשוק מחנה יהודה בירושלים, החליק התובע ושבר את רגלו.

     

    הנתבעת כופרת באחריות וחולקת על שיעור הנזק.

     

    נסיבות התאונה

  2. התובע תיאר את נסיבות התאונה בסעיף 3 לתצהירו כדלקמן:

    "בתאריך 12.10.12 , בשעות הבוקר, בדרכי לעבודה במספרה שברשותי, צעדתי במרכז שוק מחנה יהודה. בדרך, ברחוב מחנה יהודה פינת רחוב התפוח, עצרתי לרגע באחת ה'באסטות' על מנת לקנות פירות ליום העבודה. כאשר פניתי ללכת מחנות חפירות ולהמשיך בדרכי לכיוון עבודתי, החלקתי על מנהול שהיה קבוע במדרכת הרחוב ונפלתי לאחור. כשהסתכלתי ראיתי כי המקום היה רטוב והצטברו בו מים. חשתי כאבים עזים באזור הגב והרגל, הייתה התקהלות רבה סביבי, ופינו אותי באמבולנס למרכז הרפואי שערי צדק. עקב הנפילה, נגרם לי שבר פרטרוכנטרי ושברתי את עצם הירך באמצעה (האירוע הנ"ל יכונה להלן: "התאונה").

     

    בסעיף 4 לתצהירו מציין התובע כי באותו יום לא ירד גשם, וכי הוא לא יודע מה מקור המים שהצטברו במקום נפילתו.

     

    במהלך חקירתו על תצהירו חזר התובע וציין כי, במקום נפילתו היו מים וסבון שגרמו להחלקתו (ראו: עמ' 6 לפרוטוקול ש' 11 – 12).

     

  3. עד מטעם התובע, מר ** ****, מסר בעדותו כי בעת הנפילה השוק היה רטוב ומחליק (ראו: עמ' 12 לפרוטוקול, ש 8 – 10), וכי מכסה ביוב בלט וגרם לנפילתו של התובע (ראו: עמ' 14 לפרוטוקול, ש' 4 - 6).

     

  4. העד מטעם הנתבעת, מר ** ****, שמשמש כמפקח ראשי לניקיון בשוק, מסר בעדותו כי, האירוע מושא התביעה רשום ביומן שלו; על פי רישום זה עובד מסר לו שבעל חנות ששמו אוהב ציון, שטף את החנות שלו והוציא מים החוצה, ועקב כך החליק התובע (ראו: סעיף 9 לתצהירו של מר מ. ).

     

  5. יוצא, אפוא, כי אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע החליק ונפל עקב מים שהצטברו במקום נפילתו; עיקר המחלוקת היא בשאלה מה מקור המים, והאם חלה אחריות על הנתבעת כלפי התובע בנסיבות המקרה.

     

    שאלת האחריות

  6. על פי הפסיקה, רשות מקומית נושאת בחובת הזהירות כלפי המשתמשים במרחב הציבורי שנמצא תחת שליטתה (השוו: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פד"י לז(1), 113; ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זהר, פד"י לז (3), עמ' 757; ע"א 3443/74 גרובנר נ' עיריית חיפה, פד"י ל (1), 141; ע"א 4597/91 קיבוץ אפיקים נ' כהן, פדי נ (2), 111).

     

    אומנם, נקבע כי רשות מקומית אינה חייבת להימצא בכל אתר ואתר ולא כל מפגע ברשות הרבים מקים עליה חבות, אולם עליה להראות שהיא נוהגת ונוקטת באמצעים סבירים כדי לאתר ליקויים כאמור ולתקנם (ראו ע"א 144/60 מדינת ישראל נ' חואטי, פד"י טז (1) 209, 214); ע"א (מחוזי י-ם) 6259/05 ברמן נ' עיריית אשדוד (מיום 13/12/2005); ע"א (מחוזי תל אביב) 2203/00 הדר חברה לבטוח בע"מ ואח' נ' משולם, פ"מ תשס"ב (2) 97, 106 (2002)).

     

  7. העד מטעם הנתבעת, מר מ. מסר בתצהירו כי, הנתבעת מפעילה בשוק שתי משמרות של עובדי ניקיון: משמרת בוקר מהשעה 06:00 עד השעה 15:00 ובה יש 22 עובדים, ומשמרת שנייה מהשעה 15:00 עד סגירת החנות האחרונה בשוק, לעיתים עד השעה 23:00 או 24:00 בקיץ, שבה יש 24 עובדי ניקיון; העובדים מפנים את האשפה, ולצורך כך הם משתמשים בעגלות חשמליות וידניות; הניקיון נעשה לפי אזורים בתוך השוק; יש חלוקת עובדים לפי צרכים, ומנהלי העבודה קובעים בכל בוקר את מקומות העבודה של העובדים השונים על פי סידור עבודה שבועי, כך שבמשך כל יום, מהשעה 06:00 ועד השעה 24:00, ישנם עובדים בשוק שתפקידם לנקות את השוק; לדבריו, "אין שוק בארץ שבו מועסקים מספר עובדים גדול יותר בניקיון, גם במקומות האחרים באירופה אין מספר ועובדים כזה" (ראו: סעיפים 4 ו-5 לתצהירו של מר מ. );

     

    בנוסף לעובדי הניקיון יש גם שני מנהלי עבודה וראש צוות במשמרת בוקר, שתפקידם לפקח ולבקר את הנעשה בשוק על ידי העובדים ועל רמת הניקיון; אחה"צ ישנו מנהל עבודה וראש צוות אחד. בנוסף לכך מסתובבים בשוק עובדי הפיקוח העירוני, שתפקידם להשגיח שלא תהיינה חריגות ופעולות אסורות כמו זריקת מים, ירקות ופירות במרחב הציבורי, ובמקרים חריגים נרשמים דו"חות ומוטלים קנסות.

     

  8. למעשה הנתבעת ביקשה להראות בתצהירו של מר מ. כי היא נקטה ונוקטת באמצעי זהירות סבירים המצופים ממנה, על מנת למנוע תאונה מסוג שבה נפגע התובע.

     

    ואכן, אילו הדברים היו עומדים ונשארים כפי שצוין בתצהירו של מר מ. , ייתכן והיתה עומדת הגנה טובה לנתבעת בדבר נקיטה באמצעי זהירות סבירים והעדר התרשלות; ואולם במהלך חקירתו על תצהירו, מסר מר מ. כי, למעשה העובד שלו וכל עובר אורח אחר ראה שנשפכו מים במקום הנפילה, אולם אין זה מתפקידו של העובד לעשות ספונג'ה ולנקות מים, אלא רק לאסוף אשפה קשה (ראו: עמ' 20 לפרוטוקול, ש' 17 - 30):

    ש. אתה אומר שהפועל ראה שהיו מים מאוהב ציון לפני התאונה אבל זה לא מתפקידו לנקות את זה ואין לו אמצעים גם?

    ת. כל עובד שלי במקום וכל עובר אורח רואה שנשפכו מים. אבל זה לא מתפקידו לעשות ספונג'ה. אין לו גם את האמצעים, כמו שאמרתי.

    ש. אז במקרה כזה, מה הוא עושה הפועל?

    ת. תפקידו לנקות את שוק מחנה יהודה, לאסוף אשפה.

    ש. מה הוא עושה כשהוא כן רואה ששפכו מים?

    ת. זה לא תפקידו. יש מנהלים במקום שמבצעים פיקוח ובקרה שוטף במשך כל היום ואם מהנהלים נתקלים בזה ואני, בטוח שמעבירים את זה לאכיפה עירונית וזה שיקול דעתם מה לשעות.

    ש. הפועל לא צריך לדווח?

    ת. לא. הפועל לא מדווח. זה גם מיותר כי הפועל יש לו לעשות תפקידו. בשביל זה אנו מקבלים כסף לפיקוח ובקרה.

    ש. אם הפועלים האלה, 22, רואם מים, אין להם מבחינתך נוהל שהם צריכים לדווח למישהו?

    ת. זה לא אחריותם. אני יכול להגיד לך כזה דבר.

    ש. יש להם הנחיה לדווח הלאה?"

     

    ראו בהמשך גם עמ' 21 לפרוטוקול, ש' 1 – 5, ש' 13 - 14:

    "ת. יש להם הנחיה מפורשת לדווח על כל נושא שקורא. ורשמתי את זה בתצהיר גם. לכל אירוע חריג שקורה בשוק, אבל האחריות לא מוטלת עליהם. גם אם לא יודיע לי לא אעשה לו כלום. יש מנהלי צוות וזה אחריות שלנו.

    ש. 22 הפועלים זה לא תפקיד שלהם גם אם הם רואים מים, לטפל בעניין?

    ת. לטפל, לא."

    ...

    ש. אם היו שם מים ועובד ניקיון עם המטאטא שלו לא מטפל?

    ת. זה לא מתפקידו. 

     

  9. מדבריו אלה של מר מ. עולה כי כל מערך הניקיון והפיקוח המתואר בתצהירו, לא היה ואין בו כדי למנוע או להסיר את הסיכון שנוצר עקב שפיכת מים בשוק. לדבריו של מ. , הסרת מפגע זה אינה כלל באחריותם ומתפקידם של עובדי הניקיון והמערך המפקח עליו.

     

    סבורני כי בנסיבות אלה, יש לקבוע שהנתבעת הפרה את חובת הזהירות החלה עליה; אין זה מתקבל על הדעת שעובד ניקיון מטעם הנתבעת מבחין במים שנשפכים במרחב הציבורי בשוק, שמטבע הדברים יוצרים סיכון בלתי-סביר להחלקה של ההולכים ושבים בשוק עמוס וסואן, במיוחד בימי שישי, ואינו נוקט בכל עולה נדרשת כדי לטפל במפגע; הדברים אמורים במיוחד, משום שניתן למנוע את הסיכון על ידי פעולות פשוטות של חסימת האזור למעבר בני אדם, בשלב ראשון, וניקוי המים שהצטברו במקום.

     

    בכל הכבוד, לא ניתן להשלים עם ההסבר של מר מ. , שלפיו העובד שלו אינו יכול לבצע פעולה קלה ופשוטה זו, רק משום שאין בידיו ספונג'ה או כלי מתאים אחר לגריפת וניגוב המים; שכן, ראשית, אין סיבה סבירה שעובדי הניקיון לא יצוידו בכלים פשוטים וזולים כאלה; שנית, גם אם אין בידי עובד הניקיון כלים מתאימים לטיפול במפגע, סביר לצפות שידווח על המפגע ויחסום את מקום המפגע על מנת למנוע את הסיכון הנובע ממנו, עד לטיפול בו על ידי גורם מתאים.

     

    אשם תורם

  10. על פי הפסיקה, על האדם מוטלת חובת זהירות כלפי עצמו, הגם שרמתה של זו פחותה מרמת חובתו כלפי הזולת; הפרתה של חובה זו גוררת הפחתת הפיצוי. לצורך בחינת האשם התורם יש להציב את מעשה הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה כדי להשוות ולהעריך את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד. המבחנים המקובלים לקביעת שיעור האשם התורם הם מבחן האשמה המוסרית ומבחן האחריות היחסית של הצדדים. השוו: ע"א 417/81 מלון רמאדה שלום נ' אמסלם, פד"י לח (1) 72, 81; ת"א (י-ם) 6043/01 יואב נגד המועצה האזורית גזר (19.12.2005) והאסמכתאות המובאות שם.

     

    בנסיבות העניין, סבורני כי סביר להניח כי אילו התובע היה שם לב למקום ולאופן הליכתו, הוא היה יכול למנוע את התאונה, כפי שרבים נוספים שהלכו בשוק באותה העת נהגו. בנסיבות אלה, כאשר מציבים את אשמתו המוסרית של התובע מול אשמתו המוסרית של הנתבעת, סביר להטיל על התובע אשם תורם בשיעור 40%.

     

    שאלת הנזק

    הנכות הרפואית

  11. עקב התאונה סבל התובע משבר בצוואר הירך; טופל בניתוח לקיבוע השבר ואושפז בבי"ח במשך 12 ימים, ולאחר מכן שהה במרכז שיקום גריאטרי במשך 49 ימים.

     

    מומחה רפואי מטעם התובע, דר' לבני, ציין בחוות דעתו כי התובע סובל מנכות בשיעור 20% בגין פציעה, חולשת שרירים קלה והגבלה קלה בתנועות פרק הירך; בנוסף יש מקום להפעיל תקנה 15 בשיעור של 10% נוספים.

     

    מומחה רפואי מטעם הנתבעת, דר' וייס, ציין בחוות דעתו כי התובע סובל מנכות צמיתה בשיעור 15% בגין הגבלה קלה בתנועות פרק הירך.

     

  12. מומחה רפואי מטעם בית המשפט, פרופ' מאיר ליברגל, ציין בחוות דעתו כי למרות שהשבר החלים, נותרה הגבלה בכושר הפעולה הכללי כולל תנועות המפרק; בשים לב לגילו של התובע יש לראות השפעת כושר הפעולה מעבר לפעולות תפקוד המפרק, ולפיכך העריך את נכותו בשיעור 15% בגין הגבלה קלה עד בינונית בכושר הפעולה, כאשר להערכה זו יש ביטוי של השפעה על כושר עבודתו של התובע אשר נדרש לעמוד במהלך עבודתו.

     

    סבורני כי סביר לאמץ את הערכתו של פרופ' ליברגל, ולהעמיד את נכותו של התובע על 15%.

     

    הפסדי שכר וגריעה מכושר השתכרות

  13. בעת התאונה התובע היה ספר במקצועו, בן כ- 67; לדבריו הוא התכוון להמשיך לעבוד עד גיל 75.

     

    מדו"חות המס של התובע שצורפו לתצהירו, עולה כי הכנסתו בשנת 2011 עמדה על 69,400 ₪, ובשנת 2012 עמדה על כ- 68,900 ₪. מנתונים אלה עולה כי לתובע לא היתה ירידה בהכנסות שנת 2012. לא ניתן לדבר הסבר בתצהירו של התובע, אולם במהלך חקירתו בבית המשפט מסר התובע כי בתקופת המחלה שלו הוא העסיק ספר שכיר תמורת מחצית מהכנסת המספרה. אמנם התובע גם ציין כי הספר השכיר לא הפיק כל רווח, אולם הדבר אינו מתיישב עם העובדה שבשנת 2012 לא היתה ירידה בהכנסות התובע למרות תקופת המחלה של 3 חודשים (ראו: עמ' 10 לפרוטוקול, ש' 23 – 33).

     

  14. התובע מסר כי בשנת 2013 לא היו לו הכנסות ובשנת 2014 הכנסתו עמדה על כ 6,000 ₪. התובע אישר במהלך עדותו כי הוא התחיל לקבל קצבת זקנה בעת הגיעו לגיל 67.

     

    עוד ציין התובע במהלך חקירתו, כי הוא המשיך וימשיך ללכת לעבודה משום שהדבר חשוב לו מאד, ללא קשר להכנסה (ראו: 10 לפרוטוקול ש' 3 – 4).

     

    בנסיבות העניין, סבורני כי סביר לקבל את דברי התובע שהוא היה ממשיך לעבוד בעבודתו כספר עד גיל 75, אולם לדעתי עבודתו לא הייתה נמשכת באותו קצב שבו עבד לפני גיל 67, במיוחד נוכח גילו של התובע, אופי עובדתו בעמידה, והעובדה שהוא התחיל לקבל קצבת זקנה. לפיכך, סביר להעמיד את בסיס ההשתכרות שלו מתחילת 2013 ועד גיל 75 על 4,000 ₪, ולהעריך את הגריעה מכושר ההשתכרות על 15%, וזאת לנוכח האמור בחוות דעתו של פרופ' ליברגל שלפיה הנכות שהוערכה על ידו מביאה בחשבון את ההשפעה על תפקודו הכללי של התובע כספר שעבודתו מתבצעת בעמידה.

     

    יוצא , אפוא, שיש לפסוק לתובע בגין הפסדי השכר לעבר, מתחילת שנת 2013 עד היום, סך של 28,000 ₪ במעוגל, ובגין העתיד עד גיל 75, על סך של 10,100 ₪ במעוגל.

     

  15. בקביעת בסיס השכר של התובע הובאה בחשבון הכנסה הכוללת שלו, כולל ההפרשה לפנסיה שמוטלת עליו בתור עצמאי, ולפיכך אין מקום לפסוק לו פיצוי נוסף בגין הפסד זכויות סוציאליות.

     

     

     

    כאב וסבל

  16. בשים לב לאופי פגיעתו של התובע, ימי אשפוזו והנכות הצמיתה שנגרמה לו עקב התאונה, סבורני כי סביר לפסוק לו פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 90,000 ₪.

     

    הוצאות ועזרת הזולת

  17. התובע לא טען כי הוא נזקק לעזרה בשכר ולא המציא קבלות על הוצאות מיוחדות. בנסיבות אלה, בשים לב לאופי פגיעתו והנכות שנותרה לו בעקבותיה, סבורני כי סביר לפסוק לו בגין הוצאות ועזרת הזולת סכום גלובלי בסך של 50,000 ₪.

     

    סוף דבר

  18. לנוכח כל האמור, התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים כדלקמן:

    א. הפסדי שכר לעבר28,000 ₪

    ב. גריעה מכושר השתכרות 10,100 ₪

    ג. כאב וסבל90,000 ₪

    ד. הוצאות ועזרת הזולת50,000 ₪

    178,100 ₪

    -

    בניכוי אשם תורם-40% (71,240)

    106,860

     

    לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% ומע"מ, וכן הוצאות משפט שכוללות שכר המומחים שבהם נשא התובע, שכר עדים והחזר אגרה. הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

     

     

     

     

     

     

     

     

    ניתן היום, ו' חשוון תשע"ז, 07 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ