ת"א 25228-01-14

בהחלטתי מיום 9/3/15 הוריתי כי לאור הטענות שהועלו על ידי הצדדים במסגרת בקשת הנתבעת מיום 17/12/14 (בקשה מס' 23), ותגובת הנתבע לה מיום 9/1/15 (בקשה מס' 25), יבהיר ב"כ הנתבעת מהם המסמכים שגילויים מתבקש מאת הנתבע.

ביום 24/3/15 הגישה הנתבעת הבהרתה וצמצמה את הדרישות לעיון מ-19 מסמכים שהתבקשו במסגרת סעיפים 5 ו-6 לבקשתה מיום 17/12/14 ל-15 מסמכים שונים.

למחרת הגשת ההבהרה, הגיש הנתבע בקשה למחיקת בקשת הנתבעת. בתגובתה לבקשה מיום 19/4/15, הנתבעת שבה וחוזרת על דרישתה לגילוי 15 המסמכים שהתבקשו.

לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים, להלן הכרעתי באשר למסמכים שנותרו במחלוקת בסופו של יום (למען הנוחות המספור של המסמכים יהיה על פי מספוּרם בהבהרה מטעם הנתבעת שהוגשה ביום 25/3/15 (במסגרת בקשה 23) :

• בכל הנוגע למסמכים נשוא סעיפים 1, 2, 3, 6, 8, 9 ו-10 – לא מצאתי להורות על גילויים. הנתבע פירט בתגובתו מיום 9/1/15 (בקשה מס' 25), את "מראה המקום" של אותם המסמכים במסגרת תצהירי הגילוי של הנתבעת בעצמה ו/או תצהיר הגילוי מטעם התובע. הנתבעת לא חלקה על הימצאות המסמכים בהפניות אלה, ובנסיבות אלה, דרישת הנתבעת להורות על גילויים הינה דווקנית וטרחנית ואין להיעתר לה. הוא הדין באשר לטענתה כי "אין נפקות אם הומצאו ע"י אחר לבית המשפט", וכן לגבי הטענה הלא ברורה לעניין "הבדלי גרסאות" שייתכן וקיימים בין "מסמך אחד למשנהו".

   

• באשר למסמכים נשוא סעיפים 4, 5, 7, 11, 12, 13 ו-14 - המדבור במסמכים לגביהם הצהיר הנתבע כי הם אינם ברשותו. על כן לא ברור מדוע הנתבעת חוזרת על בקשתה בנדון. יש להסכים עם הנתבע כי ככל שהנתבעת סבורה כי יש במסמכים אלה כדי לסייע לה, היא יכולה כבעלת הזכויות המגרש לפנות אל הגופים הרלבנטיים ולדרוש העתק מהם (גישה דומה בה נקט ב"כ הנתבעת כפי שנלמד ממכתבו מיום 21/12/14 שצורף לתגובת הנתבע מיום 9/1/15). בתגובתה לא נטען כל ידי הנתבעת כי הינה מנועה מלקבל את המסמכים מגוף כזה אחר. בנסיבות אלה, דין הדרישה בגין מסמכים אלה להידחות גם כן.