ת"א 21099-01-14 פינטו נ' דר ואח'

1.בתביעה שלפניי עותר התובע לחייב את הנתבעים בתשלום סך 129,891 ₪.

2.בכתב תביעתו טוען התובע, כי בתקופה הרלוונטית לתביעה, היה בעליו של רכב מסוג BMW מ.ר 98-796-61 שנת ייצור 2008 (להלן : "הרכב") אשר ניזוק בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 28.2.2013, כאשר נהג ברכב בנו של התובע לי-דור פינטו (להלן : "לי- דור"). התובע טוען כי על הנתבעים 1 ו-2 - סוכני הביטוח באמצעותם רכש התובע פוליסת ביטוח מקיף לרכב הנ"ל מן הנתבעת מס' 3, ועל הנתבעת מס' 3 – המבטחת ומי שהפיקה את פוליסת ביטוח מקיף לרכב, לשלם לתובע את מלוא נזקי הרכוש שנגרמו לרכב.

3.ואלה העובדות שלטענת התובע מזכות אותו לקבל פיצוי או תגמולי ביטוח עפ"י הפוליסה בגין מלוא נזקי הרכוש שנגרמו לרכב הנ"ל, כפי שאלה עולות מכתב התביעה ומתצהיר עדות ראשית מטעמו: התובע טוען כי רכש מן הנתבעת מס' 3 פוליסת ביטוח מקיף ופוליסת ביטוח חובה (דהיינו פוליסה עפ"י פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) התש"ל- 1970 – פוליסה שתכונה להלן – "פוליסת חובה"), לרכב עוד בחודש 5/2012 וכי ביום 13.11.2012 ביקש הוא מן הנתבעים 1 ו- 2 סוכני הביטוח טלפונית לבצע שינוי בפוליסות ביטוח חובה ומקיף של הרכב באופן שהביטוח יכסה נהיגת נהג חדש וצעיר -בנו לי-דור אשר עבר מבחן הנהיגה המעשי באותו יום (סעיף 4 לכתב התביעה וסעיף 5 לתצהיר התובע בו טען כי בקשתו הטלפונית היתה ביום 12.11.2012). התובע טוען, כי ביום 28.20.2013 נהג לי-דור ברכב ותוך כדי נהיגה אירעה תאונה בעקבותיה ניזוק הרכב (סעיף 5 לכתב התביעה וסעיף 6 לתצהיר התובע). עפ"י התובע הגיע הוא לזירת התאונה והודיע למשטרה, מד"א ואף לנתבע, אשר לא זכר באותן שעות זהות חברת הגרר, ובכל מקרה התחייב בפני התובע כי הגרר שיוזמן ישולם ע"י המבטחת בדיעבד (ראו סעיף 7 לכתב התביעה). בהמשך, נשלח שמאי ע"י הנתבעים 1 ו- 2 לשם שומת הנזקים לרכב למוסך BMW בנשר (סעיפים 8 ו- 9 לכתב התביעה).

4.התובע טוען כי לימים, משפנה לקבלת פיצוי מן המבטחת, הודיעו לו הנתבעים 1 ו- 2 כי אין כיסוי ביטוחי מאחר והפליסה מכסה את נהיגת התובע בלבד ואינה מכסה נהיגת נהג חדש או נהג צעיר, וכי לבקשת התובע בוטח לי-דור בביטוח חובה בלבד (ראו סעיפים 12-13 לכתב התביעה וסעיפים 11 ו- 12 לתצהיר התובע).

5.התובע טוען כי מאז בקשתו להוסיף את בנו לי-דור לפוליסה ועד ליום התאונה לא קיבל הוא מן הנתבעים מסמך כלשהוא המעיד על השינוי בפוליסה, ורק לאחר התאונה התברר לו כי הופקה עבורו פוליסה אחרת שתוקפה הוא מיום 15.11.2012 ועד ליום 30.4.2013 שמעולם לא ידע על קיומה (סעיף 14 לכתב התביעה וסעיף 16 לתצהיר התובע). עוד התברר לתובע כי הפוליסה המקורית שביטחה את הרכב בביטוח מקיף בוטלה, וכי הופקה פוליסה חלופית ואף חוייב בסך 4,129 ₪ בגין הפרמיה "וגם עפ"י תנאי הפוליסה החדשה לא היה כיסוי ביטוחי ללי-דור" (סעיף 14 לכתב התביעה). עפ"י התובע מעולם לא קיבל הודעה מטעם המבטחת לפיה נדחתה תביעתו.

6.התובע טוען כי הנתבעים התרשלו כלפיו כאשר לא ביצעו את השינוי המבוקש וכאשר לא המציאו לו הפוליסה החדשה שהופקה (סעיפים 20 ו- 21 לכתב התביעה); כי מסמך הנחזה להיות חתום על ידי התובע ואשר בו מאשר הוא כי ידוע לו כי בנו לי- דור אינו מכוסה בפוליסת המקיף, אינו חתום על ידו וכי מדובר במסמך מזוייף (סעיף 22 לכתב התביעה); וכי לא היה נוכח במשרד הנתבעים 1 ו- 2 לא נכח במשרד הסוכנים ביום שבו נחתם המסמך עפ"י הנטען.

7.באשר לנתבעת מס' 3 טוען התובע, כי היא ידעה על השינוי המבוקש והיה עליה להוסיף את לי- דור כמבוטח עפ"י הפוליסה וכי בכל מקרה, חבה היא כלפיו בגין רשלנות הסוכנים מטעמה.

8.התובע טוען כי עפ"י חוות דעת שמאי מטעמו הוערך שווי הרכב ב- 188,700 ₪, ועלות התיקונים בסך 97,538 ₪ בנוסף לסך 24,531 ₪ בגין ירידת ערך, ולפיכך קבעה חוות הדעת כי הנזק שנגרם לתובע מגיע כדי סך 122,069 ₪. על כן, נוכח עלות התיקון הגבוהה, התובע החליט למכור את הרכב במצבו לפני תיקון. התובע טען כי מגעים לו סכומים נוספים כדלהלן: עלות חוות הדעת- סך 1,755 ₪; עלות הגרר- סך 370 ₪; שכירת רכב חלופי – סך 766 ₪; אובדן זמן וטרחה - סך 5,000 ₪. בסך הכל העמיד התובע תביעתו ע"ס 129,891 ₪.

9.הנתבעים כפרו בטענות התובע והם מעלים מספר טענות; ראשית, טוענים הנתבעים כי ביום 12.11.2012 פנה התובע את הנתבעים 1 ו- 2 בבקשה לבצע בפוליסות המקיף והחובה שינוי על מנת לכלול כיסוי ביטוחי לנהיגת בנו לי-דור שקיבל זה עתה רישיון נהיגה, ולאחר שנמסרה לתובע עלות השינוי שנע בין 16,000 ₪ ועד ל- 38,000 ₪ החליט התובע לוותר על רכישת כיסוי מקיף לנהיגת בנו והסתפק בשינוי פוליסת החובה כל זאת למרות ניסיונות השכנוע מצד הנתבעים 1 ו- 2 (סעיף 3 לתצהיר עדות ראשית מטעם שמואל דר). לאור בקשתו של התובע, חתם הוא על מסמך (ת/1 וכן נספח א' לתצהיר מר שמואל דר) בו הוא הצהיר, כי הוא מבקש כי ביטוח החובה יכסה נהיגת כל נהג ואילו לגבי הביטוח המקיף הוא מבקש שלא לבצע שינויים כלשהם. על כן הנתבעים טוענים כי התובע רכש במודע כיסוי ביטוחי לבנו בפוליסת החובה והיה מודע כי נהיגת בנו אינה מכוסה בביטוח מקיף או בנזק לצד שלישי.