ת"א 18830-05-14

1.זהו פסק דין בתביעה ותביעה שכנגד שעניינן חוזה מכר דירה בבאר-שבע. במסגרת התביעה הראשית, עותרים התובעים לאכוף את החוזה, ובמסגרת התביעה שכנגד עותרים הנתבעים להצהיר, כי החוזה בוטל על-ידם כדין. הוחלט לדחות את התביעה הראשית, ולקבל את התביעה שכנגד, ולהלן הנימוקים.

2.ביום 13.10.13, חתמו הצדדים, על הסכם שעניינו מכירת זכויות החכירה לדורות של הנתבעים, בדירה ברחוב אברהם אמיר 92 בבאר-שבע, לתובעים (להלן: "הסכם המכר") ההסכם נוסח על ידי עורך הדין אוריאל ברששת, ונחתם במשרדו. בגוף ההסכם נכללו בין היתר, ההוראות הבאות:

במסגרת סעיף 5 להסכם, התחייבו הנתבעים למסור לתובעים את החזקה בדירה (כאשר הדירה ריקה והזכויות לגביה נקיות משעבוד, עיקול, חוב, זכות שכירות, או זכות אחרת של צד ג'), עד יום 25.7.14, כפוף לתשלום התמורה.

בסעיף 9 להסכם, נקבעה התמורה – 1,800,000 ₪. מתוך הסכום האמור, סך של 270,000 ₪, אמור היה להיות משולם במספר תשלומים, במועדים שונים, שהאחרון בהם – 5.1.14.

בס"ק 9(ה) להסכם הותנה, כי סך 1,350,000 ₪ ישולם עד ליום 20.2.14, בכפוף להמצאת אישור מס שבח וכן מכתב כוונות של הבנק, אשר לטובתו נרשמה משכנתא על זכויות הנתבעים בדירה.

בס"ק 9(ו) הוסכם, כי סך של 180,000 ₪, ישולם כנגד מסירת החזקה בדירה, בכפוף להמצאת אישורים שונים, ונקבע מנגנון של הפקדת כספים בנאמנות, למקרה שלא יומצאו כל האישורים הדרושים, עד מועד העברת החזקה.

בסעיף 13 להסכם הותנה, כי תנאי התשלום לרבות מועדי התשלום, וכן מועד מסירת החזקה הם מעיקרי החוזה, נקבע מנגנון של פיצוי מוסכם בגין פיגור בתשלום, החל מהיום השמיני, והוסכם, כי "...לאחר פיגור של למעלה מ-20 יום ... יהיו המוכרים רשאים לבטל את ההסכם בגין כך".

מנגד הוסכם, כי בגין כל יום של איחור במסירת החזקה ישלמו הנתבעים לתובעים, פיצוי מוסכם בסך של 100$, וכן הותנה, כי התובעים יהיו רשאים לבטל את ההסכם בגין איחור של 20 ימים ומעלה במסירת החזקה.

במסגרת סעיף 14 להסכם, נקבע מנגנון כללי של פיצוי מוסכם, אשר על פיו ישלם צד אשר יפר את החוזה הפרה יסודית לצד האחר, פיצוי מוסכם בסך 180,000 ₪.