ת"א 18062-05-17 פלונית נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות

1.ניתוח להסרת תוספתן שהתחיל בגישה לפרוסקופית והסתיים בפתיחת בטנה של התובעת עומד ביסוד התביעה בגין רשלנות רפואית המיוחסת לצוות בית החולים רמב"ם של הנתבעת.

2.התובעת, ילידת 2.9.85 פנתה ביום 27.4.12 לביה"ח, אובחנה כסובלת מדלקת חריפה של התוספתן והועברה לאשפוז לצורך ביצוע ניתוח לכריתת התוספתן בשיטה הלפרוסקופית.

3.אין חולק כי במהלך הניתוח, ולאחר החדרת מחט וורס נפגע עורק הכסל המשותף מימין והצוות הרפואי ביצע פתיחת בטנה של התובעת, תיקון הפגיעה, כריתת התוספתן ופתיחה נוספת. הואיל והדופק לא נמוש, בוצע חתף במפשעה לצורך ניקוי העורק והדופק חזר.

בהמשך התובעת טופלה תרופתית בגין בעיות רפואיות שלשיטתה היו תוצאת הניתוח.

4.התובעת טוענת כי הצוות הרפואי התרשל בשל הפעלת כוח מופרז ואגרסיבי על ידי המנתח, ובשל חוסר ניסיונו. כמו כן טענה לאי מתן הסבר בדבר שיטות הניתוח השונות בהן יכול היה הצוות הרפואי לבצע את הניתוח.

מנגד, הנתבעת מכחישה, שוללת את הנטען ע"י התובעת וטוענת כי הצוות הרפואי העניק לתובעת טיפול מיומן ומקצועי, ביצע אנמנזה כראוי, נקט בזהירות סבירה והפעיל שיקול דעת סביר בנסיבות תוך בחינת כל נתון רפואי בזמן אמת או כל ממצא רפואי בזמן סביר ובפועל אירע לתובעת סיבוך נדיר במהלך הניתוח.

תרחיש עובדתי

5.על פי כלל הראיות והעדויות התברר התרחיש העובדתי, שלמעשה לא היה שנוי במחלוקת ברובו, לפני ואחרי הניתוח.

ביום 27.4.12 שעה 07:27 התובעת התקבלה בחדר המיון של ביה"ח עקב כאבי בטן, בחילות והקאות ואובחנה לאחר בדיקה כסובלת מדלקת חריפה של התוספתן.

בשעה 17:07 במסגרת הכנה לניתוח התובעת נפגשה עם הרופא, ד"ר סאפי, וחתמה בפניו על טופס הסכמה לניתוח לכריתת התוספתן. גם המנתח הבכיר ד"ר גרונר מנה בפני התובעת יתרונותיה של שיטת הניתוח הלפרסקופית.

התובעת הוכנסה לניתוח שהחל בשעה 20:15 והסתיים בשעה 21:59.