ח' נ' אחים זאיד תחזוקה מתכת וצנרת בע"מ ואח'

1. תובענת נזקי גוף בגין תאונת עבודה, כאשר ביום 26/7/16 נתתי פס"ד עפי"ו חייבתי את הנתבעים לשלם לתובע פיצויים בסך כולל של 61,256 ₪ ובו קבעתי כי 75% מהסכום הפסוק ישולם ע"י הנתבעים 1 – 2 ו- 25% ע"י הנתבעת מס' 3, מדינת ישראל.

    

2. על פסה"ד הוגש ערעור וערעור שכנגד על ידי כל הצדדים.

    

3. ערכאות הערעור הנכבדה דנה בערעורים, כאשר, גם על יסוד הסכמת הצדדים, הורתה בפסק דינה מיום 26/7/16 להחזיר את התיק אלי, לשם מתן פס"ד משלים, כאשר הנחיותיה הן כדלקמן:

    

   "לאחר שנתנו דעתנו למוצגים הרלוונטיים ולטיעוניהם של ב"כ הצדדים, בכתב ובעל פה, הצענו לצדדים, בישיבה שהתקיימה בפנינו ביום 12/7/16 כי התיק יוחזר לבית המשפט קמא על מנת לאפשר לביהמ"ש קמא להתייחס, בפסק דין משלים במפורש לכל הראיות הנוגעות לעדותו של עד התביעה מר מיכאל זאיד.

בפס"ד המשלים יציין ביהמ"ש קמא האם נותרה בעינה המסקנה שאליה הגיע בפסק דינו נשוא ערעורים אלה, או שמא חל שינוי במסקנתו. בית המשפט ינמק את המסקנה אליה יגיע בהתאם לכל הראיות, המוצגים והטיעונים שכבר מצויים בתיקו של בית המשפט קמא, ללא צורך בשמיעת ראיות נוספות ומבלי שיוגשו טיעונים נוספים, מעבר לקיים בתיקו של בית המשפט קמא.

בחנתי מכלול הדברים שוב ולהלן ממצאיי ומסקנותיי כפי שהדברים מתחייבים מפסה"ד של ערכאות הערעור:

במסגרת פסה"ד שלי מיום 4/1/16 (להלן: "פסה"ד) סקרתי את ראיות הצדדים לרבות עדותו של מר מיכאל זאיד (להלן: "זאיד"), ציטטתי בין היתר אמרתו בתצהירו כי: "זכור לי שעל המדרגות היתה פסולת ולכלוך" וכן את דבריו לפיהם התאונה אירעה לתובע עת הלך במדרגות לרגל עבודתו.