ג.י. נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

1.         לפניי תביעה לקבלת פיצויי בגין נזקי גוף, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").

רקע

2.התובע טוען כי ביום 05.06.14, שעה 10:00 נפגע בתאונת דרכים, (להלן: "התאונה"), עת ביקש לרדת מאוטובוס, מס' רישוי 7553301, (להלן: "האוטובוס").

3.אין חולק, כי בזמנים הרלוונטיים לענייננו היה האוטובוס מבוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח חובה. כמו כן אין חולק, כי באותו זמן נהג האוטובוס, היה בעל רישיון נהיגה תקף.

4.סעיף 3 לכתב התביעה מפרט את נסיבות התאונה, ומפאת חשיבתו של סעיף זה, אביא להלן את נוסחו המלא:

"התובע יטען כי ביום 05 יוני 2014, בשעה 10:00 ו/או בסמוך לכך עת נסיעתו ברכב שפרטיו לעיל, בכביש עירוני לכיוון שכונת ספאפרה, ובתחנה עת היה התובע את נפשו לרדת מהאוטובוס, רגל אחת הייתה מחוץ לרכב והשנייה על מדרגות הרכב, פתאום החל הרכב בזינוק לנסיעה, וכתוצאה מכך נפל התובע על פניו, התובע איבד את ההכרה ומצא את עצמו לאחר שהתעורר בתוך מאפיית "חאמד חאמד" שם טיפלו בו הנוכחים עד שהתעורר, שטפו את הדם מעל פני התובע, כמו כן הניחו לו קוביות קרח על על היד והברך, (להלן: "התאונה"). (כך במקור, ס.ח'.).

5.על גירסתו זו, הנוגעת לנסיבות התאונה, וכפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 4 לעיל, חזר התובע בסעיפים 5 ו' 6 לתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמו.

6.סלע המחלוקת בין הצדדים הוא באשר לנסיבות התאונה. בעוד שהתובע טוען למעורבות בתאונת דרכים, מכחישה הנתבעת, כי התובע נפגע בנסיבות העונות על הגדרת תאונת דרכים וטוענת, כי נפגע בנסיבות אחרות.

ראיות הצדדים

7.אציין, כי בישיבה שהתקיימה ביום 27.09.16 קבעתי את התיק לשמיעת ראיות הצדדים ליום 20.02.17 והוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית, התובע תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה והנתבעת תוך 30 יום מיום קבלת תצהירי התובע.