אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 15364-07 מדינת ישראל/מינהל מקרקעי ישראל נ' החברה הכלכלית לפיתוח קרית אתא

ת"א 15364-07 מדינת ישראל/מינהל מקרקעי ישראל נ' החברה הכלכלית לפיתוח קרית אתא

תאריך פרסום : 10/09/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
15364-07
02/01/2015
בפני השופט:
שלמה לבנוני

- נגד -
התובעת:
מדינת ישראל/מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד רן עמיאל
הנתבעת:
החברה הכלכלית לפיתוח קרית אתא
עו"ד איילה סגל-גבסי
החלטה
 

 

נתוני רקע וקורות ההליך

1.התובע (להלן, גם "המינהל") הינו הבעלים של מגרש 78 המצוי בגוש 10257 חלקה 19 (בחלק) (להלן – "המגרש"). הנתבעת (להלן, גם "החברה הכלכלית") היא חברה עירונית המופקדת על פיתוחה הכלכלי של קרית אתא. החברה הכלכלית זכתה במכרז לבניית דיור מוגן לקשיש הכולל 54 יחידות דיור ושטחי שירות. לנוכח זאת, ביום 13.3.02 נחתם בין המינהל לבין החברה הכלכלית חוזה פיתוח (להלן – "חוזה הפיתוח").

 

בחודש יולי 02' הגישה החברה הכלכלית בקשה לאישור תוכנית מפורטת מס' כ/מק/255ד, המהווה שינוי לתוכנית מפורטת כ/במ/255. מטרת הבקשה הייתה לשנות את מספר יחידות הדיור עבור הדיור המוגן מ- 54 יחידות ל- 126 יחידות ללא שינוי באחוזי הבנייה, עם שתי קומות נוספות. נתבקשו אישור וחתימת המינהל על הבקשה להיתר בנייה. המינהל דרש עקב כך שתינתן התחייבות לתשלום דמי היתר. לנוכח זאת ניתנה ביום 12.8.02 התחייבות החברה הכלכלית, ומשום חשיבותה תובא להלן:

 

"בהמשך לבקשתנו ושיחתנו, הרינו מתחייבים בזאת לשלם את הפרשי ערך הקרקע בגין הגדלת מספר יחידות הדיור, במידה ויהיו, על פי שומת השמאי הממשלתי ובכפוף לכל דין" 

 

ההתחייבות נחתמה על ידי עו"ד אהרון אזולאי, מנכ"ל החברה הכלכלית , וגב' אסתר אברמסון (להלן – "אברמסון"), מנהלת הכספים שלה. ההתחייבות הייתה כלפי המינהל ונמסרה שם לידי הגב' ג'וזפין אליאל.

 

2.בהמשך הדרך, כך נטען על ידי המינהל בכתב תביעה בסדר דין מקוצר שהגיש, נישומו הפרשי ערך הקרקע על ידי נציג השמאי הממשלתי, השמאי דב רובינשטיין (להלן – "רובינשטיין"). אלו עלו לסך של 755,000 ₪. בהתאם לחוזה הפיתוח חויבה החברה הכלכלית ב- 91% בתוספת מע"מ. סכום זה משוערך ליום התביעה עולה לסך של 956,026 ₪. משעה שסכום זה לא שולם, חרף חליפת מכתבים ארוכה וממושכת, הונחה התובענה שבפניי.

 

3. החברה הכלכלית ביקשה וקיבלה רשות להתגונן. בקשתה נתמכה בתצהירה של אברמסון. לשיטתה של החברה הכלכלית, ובהתאם למותנה בהתחייבות, נרשם כזכור כי ההתחייבות היא "בכפוף לכל דין" . החברה הכלכלית ביקשה במפגיע שיצביעו לה על המקור המשפטי המחייב אותה בתשלום דמי היתר. משעה שלא נענתה, מכל מקום להנחת דעתה, סירבה לשלם התשלום האמור. מכל מקום החברה הכלכלית כופרת הן בעצם החבות בתשלום דמי היתר והן בגובה החבות. ככל שעסקינן בגובה החבות הונחה מטעמה חוות דעת נוגדת של השמאי גרשון פנחסיק (להלן – "פנחסיק"). מחוות דעתו עולה, שמאית, כי אין מקום לכל הפרשי ערך קרקע בגין שינוי התוכניות.

 

4. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות והמצהירות נחקרו על תצהיריהן. מטעם המינהל הוגש תצהירה של גב' מירי סבא (להלן – "סבא"), מנהלת מחלקת עסקאות, שיווק ותעשיה. מטעם החברה הכלכלית הייתה הסתמכות על תצהירה של אברמסון. אברמסון, איפוא, נחקרה גם בשלב בקשת הרשות להתגונן בפני כב' הרשם (כתוארו אז) רובס, וגם בפניי.

 

5.בפסק דיני מיום 12.9.10 דחיתי את תביעת המינהל. כך עשיתי, לאחר שקלא וטריא בשיקולי החבות, וכמפורט שם. אכן, כך חתמתי את פסק דיני, הרי "לנוכח כל אלו מסתמנת דחייתה של תביעת המינהל. עם זאת, כמבואר מעלה, נותר טעם מר ככל שעסקינן בהתנהלותה של החברה הכלכלית בזמן-אמת. אכן מצפה הייתי מהחברה הכלכלית, שאף עליה חלים כללי ההגינות של המשפט הציבורי, שלא תערפל את כוונותיה, באופן שייראה לימים כמזימותיה, על ידי הכללת הביטוי העמום 'בכפוף לכל דין'. כך, כאשר מלכתחילה ניתן היה להגדיר את המחלוקת באופן ממוקד ומאותר, דהיינו האם לנוכח נוסחו של חוזה הפיתוח, אף לנוכח הפרשנות של פסיקת בית המשפט העליון, יש או אין לשלם דמי היתר. אכן נתון זה לא משנה כהוא-זה את מאזן שיקוליי המהותי. המינהל מוחזק על ידי כמי שאמור לשקול צעדיו שעה שהוא נושא ונותן באשר למסמך משפטי. משלא עשה כן אין לו להלין אלא על עצמו, ולו בנתון להתנהלותה של החברה הכלכלית. ואולם השיקול האמור יעמוד לנגד עיניי שעה שאבוא לפסוק הוצאות" (סעיף 23).

 

6.פסק דיני הותקף בערעור שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה ב-ע"א 34306-10-10. בפסק דינה מיום 11.6.12 של אב"ד ההרכב כב' השופטת שטמר, התקבל הערעור על פסק דיני. ראוי למקד המבט לסעיף 31 האחרון בפסק דינה. השופטת שטמר רשמה שם ש"פסק הדין קמא לא דן בנושא השומה עצמה, והשאלות העולות בעניינה, כמו האם יכולה הייתה המשיבה להגיש שומה נגדית כשנה לאחר שהייתה אמורה לעשות כן, ואילו מן השומות יש להעדיף בהתחשב כי המינהל הסכים למעשה, שלמשיבה יש זכות להשיג על השומה ולהציג שומה משל עצמה. לפיכך, מוצע לעמיתיי להרכב להורות על החזרת התיק לבית משפט קמא שידון ויקבע על כמה יש להעמיד את דמי ההיתר".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ