ת"א 15286-12-13 בורנקוב ואח' נ' עיריית חיפה ואח'

העניין שבפני, בקשת הנתבעת 1 להתעלם מראיה אשר צורפה על ידי התובעים, והיא דו"ח ביקורת משרד הפנים אשר נכלל בתיק המוצגים מטעם התובעים.

לטענת המדינה, דו"ח הביקורת אינו יכול לשמש כראיה בהליך לאור הוראות חוק מבקר המדינה, מה גם שהוצג לגישת המדינה רק קטע חלקי מאותו דו"ח (דו"ח שנתי לשנת 2015).

התובעים סבורים כי יש לדחות הבקשה, שכן מדובר במסמך ציבורי שהינו נחלת הכלל, וכי הוא הוגש כראיה לעצם קיומו, אולם לגישת התובעים יש לקבלו אף כראיה לאמיתות תוכנו, בעיקר בהקשר של העובדות והמידע הסטטיסטי המצוי בו. התובעים מפנים לכך כי בדו"ח נערכת סקירת רקע נורמטיבי, המהווה ציטוט של האמור בחוק ובפסיקה.

התובעים מוסיפים, כי עקרונות של שקיפות וחופש מידע מצדיקים ומחייבים שלא לחסום את השימוש בדו"ח הביקורת.

לאחר בחינת טענות הצדדים, מצאתי לקבל את בקשת המדינה, ולא ליתן לדו"ח הביקורת כל משקל ראייתי, באשר אינו יכול לשמש ראיה בהליך שבפני.

לפי הוראות סעיף 30 (א) לחוק מבקר המדינה, "דו"חות, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר במילוי תפקידיו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי או משמעתי". לפי סעיף 10 לחוק הביקורת הפנימית תשנ"ב 1992, "דו"ח, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר הפנימי במילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי... הודעה שנתקבלה אגב מילוי תפקידיו של המבקר הפנימי לא תשמש ראיה בהליך משפטי, אך תהא כשרה לשמש ראיה בהליך משמעתי".