ת"א 13885-05-13 יורם האן חברה לבנין בע"מ נ' שועה ואח'

1.לפניי תביעתה הכספית של התובעת נגד הנתבעים לסך של 194,740 ₪, בטענה לחוב של דמי שכירות ושל הוצאות שכירות.

תמצית טענות הצדדים בכתבי הטענות

2.בכתב התביעה נטען כך:

א.התובעת היא הבעלים של נכס ברח' פנקס 45 באזור התעשייה בנתניה (להלן: "הנכס").

ב.הנתבע 1 הוא בעליה של הנתבעת 2. הנכס הושכר לנתבעים, אשר ניהלו בו עסק לחומרי עבודה ולשיפוצים וזאת החל משנת 2006 ועד לחודש פברואר 2013. בין הצדדים לא נחתם הסכם בכתב וכל ההסכמות היו בעל פה.

ג. ע"פ ההסכמות היה על הנתבעים לשלם דמי שכירות חודשיים בסך של 2,193 ₪ +מע"מ ובנוסף 900 ₪ עבור הוצאות המושכר דוגמת מים, חשמל וארנונה. בשנים 2006 ו- 2007 הנתבעים שילמו את דמי השכירות ללא ההוצאות.

ד.החל משנת 2008 דמי השכירות החודשיים עמדו על 2,859 ₪ בתוספת 900 ₪ עבור הוצאות המושכר. הנתבעים לא שילמו את דמי שכירות ואת הוצאות המושכר, אלא באופן חלקי ובלתי סדיר. חוב דמי השכירות הצטבר ל- 119,857 ₪ בתוספת מע"מ וחוב הוצאות השכירות הצטבר ל- 32,533 ₪.

ה.אי התשלום מהווה הפרה של הסכם השכירות ועל כן התובעת זכאית פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 17,850 ₪ + מע"מ (15% מחוב הנתבעים).

ו.התובעת פנתה אל הנתבעים והתריעה על הפרות ההסכם ללא הועיל. התובעת שלחה אל הנתבעים הודעת פינוי ודרישה מיום 23/12/12, שנותרה ללא מענה. מיום זה ועד ליום הפינוי 1/3/13 על הנתבעים לשלם 300 ₪ ליום ובסה"כ 19,500 ₪ + מע"מ או לחילופין דמי שימוש ראויים.