ת"א 13864-08

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

1. ביום 10.6.08 ניתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעה שהגישו המשיבים 1 ו-2 (להלן: "התובעים") כנגד המשיב 3 (להלן: "הנתבע").

2. פסק הדין קבע כי התובע 1 הינו הבעלים הבלעדיים של כל זכויותיו הקנייניות והאישיות של התובע 2 ואלה שקיבל בירושה מאת אביו המנוח ואחותו המנוחה בחלקות מס' 11, 127, 130 בגוש 30605. כן קבע פסק הדין, כי התובע 2 הינו הבעלים הבלעדיים של חלקו האישי וחלקו שקיבל בירושה מאת אביו המנוח בחלקה 126 בגוש 30605; חלקה מס ' 325 בגוש 30614, חלקה מס' 7 בגוש 30616.כן ניתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבע המונע ממנו לעשות כל פעולה משפטית בחלקות המקרקעין שפורטו לעיל.

3. המבקשת עותרת לביטולו של פסק הדין. המבקשת טוענת כי לא היתה צד להליך, פסק הדין לא הומצא לידה בסמוך לנתינתו וכי נחשפה לפסק הדין במסגרת טיפול בת.א. 16994-06-14, שם הגיש התובע 1 את פסק הדין לבית המשפט.

4. המבקשת טוענת כי בהתאם לסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט, בית משפט השלום אינו מוסמך לדון בתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין שאינן חזקה או שימוש במקרקעין. מכאן, כי פסק הדין המצהיר כי התובע הינו הבעלים של המקרקעין אינו בסמכות בית משפט השלום. המבקשת מוסיפה וטוענת כי פסק הדין פוגע לא רק בנתבע, אלא גם בבעלי הזכויות הרשומים, אשר לא היו צד להליך.

5. בתגובה טוען התובע 1, כי במסגרת פסק הדין ניתן סעד הצהרתי כי התובע 1 הינו הבעלים של זכויותיו הקנייניות של התובע 2, אותם קיבל בירושה מאת אביו המנוח. התובע 1 טוען, כי במסגרת פסק הדין ביקש לקבל צו מניעה ופסק דין הצהרתי על בעלות הרשומה כבר בנסחי הרישום ומכוח צו ירושה כדין. התביעה הוגשה כנגד הנתבע בשל ניסיונותיו לבצע פעולת מרמה ולמכור את הקרקע לאחרים.

6. לטענת התובע 1, הקביעה במסגרת פסק הדין כי התובעים הינם בעלי הזכויות במקרקעין, הינה קביעה שהיתה רשומה אצל המבקשת, ולעניין הקביעה בעניין העברת הזכויות מהתובע 2 לתובע 1, הרי שמדובר על העברת זכויות חוזיות, שהינה בסמכות בית המשפט השלום.

7. עוד נטען, כי בקשת המבקשת לבטל פסק דין שניתן לפני 7 שנים היא בעלת השלכות קשות, שכן התובע 2 והנתבע הלכו לעולמם.