הרשקוביץ ואח׳ נ׳ נבו - חברה לנכסים ובנין השקעות ופיתוח בע״מ ואח׳

תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו זכאים התובעים להירשם כבעלים של המקרקעין.

רקע וצדדים לתובענה

1. התובעים 2-1, ה"ה הרשקוביץ ערן ויהודית, הינם בני זוג שרכשו לטענתם ביום 22.11.1989 מחצית מהזכויות במקרקעין הידועים כגוש 8002, חלקה 315 וחלקה 316, המצויים ברחוב הארז 35-33 פרדסיה (להלן: "המקרקעין") בהתאם להסכם רכישה בינם לבין ה"ה מיכאל ואסנת טישל.

2. התובעים 4-3, ה"ה ברגמן יחיאל ועופרה, הינם בני זוג שרכשו לטענתם ביום 15.02.1990 מחצית נוספת מהזכויות במקרקעין, בהתאם להסכם רכישה בינם לבין ה"ה גי וצביה נעים.

3. הנתבעת 1 – נבו חברה לנכסים ובנין השקעות ופיתוח בע"מ (להלן: "החברה") – הינה חברה משפחתית בערבון מוגבל העוסקת בתחום הנדל"ן, הרשומה בלשכת רישום המקרקעין כבעלת הזכויות בחלקה 316 שבמקרקעין. החברה הוקמה ונוהלה על ידי אביו של הנתבע 2 - מר משה אברהם ז"ל, שנפטר בשנת 1993. זכויות הבעלות בחלקה 315 שבמקרקעין רשומות על שם אנשים פרטיים.

4. ביום 28.10.2013 החליטו הגורמים המוסמכים בחברה לפרקה מרצון (נספח ח' לכתב התביעה) ובהתאם ביום 14.11.2013 נרשמה החברה ברישומי רשם החברות בסטטוס של חברה בפירוק (נספח ט' לכתב התביעה).

5. הנתבע 2 – צבי המבר, מוּנה כמפרק החברה מכוח החלטה של האסיפה הכללית מיום 6.10.2022 (נספח י"א לכתב התביעה). למען שלמות התמונה יצויין, כי עובר למינויו כמפרק החברה, כיהן עו"ד שמואל אינסלר כבעל תפקיד זה החל מיום 28.10.2013 ועד ליום 26.6.2022.

6. לטענת התובעים, בשנות ה – 70 מכרה החברה את הזכויות במקרקעין לה"ה מנהיים וצימרינג במסגרת הסכם מכר שכרתה עימם (להלן: "עסקת היסוד") ובמועדים מאוחרים בזמן לאותה עסקה, נמכרו הזכויות במקרקעין בשרשרת של מספר הסכמי מכר עד שנמכרו כאמור לתובעים.

7. הנתבעים מתנגדים לתובענה. לשיטתם, התובעים לא הציגו הסכם חתום במסגרתו מכרה החברה את הזכויות במקרקעין מלכתחילה והראיה היחידה שהציגו לעסקת היסוד מעלה שאלות מהותיות.