ת"א 12709-01-15 תובנה מיחשוב בע"מ ואח' נ' ווין איט בע"מ ואח'

עניינה של החלטה זו הינו בהכרעת שתי בקשות של התובעת והנתבעות שכנגד (להלן: המבקשות 1 ו-2 בהתאמה) להגשת תצהיר עדות ראשית מטעמן ("כנתבעות שכנגד") ולפסיקת הוצאות בגין אי גילוי מסמכים והתנהלות שלא בתום לב מאת הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: המשיבה).

אזכיר בתמצית כי ברקע הבקשה, מערכת תביעות (תביעה ותביעה שכנגד) אודות מחלוקות כספיות שונות בין הצדדים שמקורן בהתקשרות שביניהם אודות השׂמת כח אדם בחברות שונות.

לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים ובמסמכי התיק, נחה דעתי כי דין שתי הבקשות להידחות.

אזכיר כי במסגרת הסיפא של החלטתי מיום 6/11/15 (שניתנה בבקשת הנתבעת והתובעת שכנגד לחייב את התובעת והנתבעות שכנגד על גילוי מסמכים ספציפיים ומתן מענה מלא על שאלון), נקצבו המועדים להגשת תצהירי הצדדים ובתוך כך נקבע כי המבקשות תגשנה תצהיריהן בתוך 30 יום ממועד ההחלטה והמשיבה בתוך 30 יום נוספים.

ביום 23/12/15 הוגשו תצהיריהן של המבקשות. המבקשת 2 אמנם אינה מוגדרת כתובעת בתביעה אשר פתחה את ההליך שבפניי, אולם בהתאם להחלטתי האמורה (בה לא מצאתי להורות על הגשת תצהיר נוסף לאחר הגשת תצהירי המשיבה) ומקום בו המבקשת 2 הייתה מנכ"לית התובעת בזמנים הרלוונטיים, הייתה האחרונה אמורה לפרט בתצהיר עדותה הראשית את מלוא גרסתה העובדתית לאירועים נשוא התביעה, ללא קשר למסמכים שיש ברשות המשיבה.

בנסיבות אלה, יש להחיל על המבקשת 2 את הכלל לפיו בעל דין מגיש ראיותיו "בחבילה אחת", ולא טיפין טיפין וכי תובע מביא את ראיותיו לפני הנתבע. אמנם בית המשפט, רשאי במקרים המתאימים, להתיר סטיה מכלל זה אולם הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימות נסיבות יוצאות דופן, המצדיקות סטיה מסדר הדין הרגיל, מוטל על התובע (ר' ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין מק צפורה בן-נון, פ"ד מו(3)) 738. לא מצאתי כי במקרה זה מתקיימות נסיבות המצדיקות סטיה מן הכלל לאור הזיקה שבין שתי המבקשות כאמור. וודאי שאין בניסוח שהובא בסעיף 2 לפתח תצהירה של המבקשת 2, כדי להקנות זכות עתידית להגשת תצהיר שכזה.