ת"א 12037-08-13 וקנין נ' ברקן

עניינה של תביעה זו הוא החזר הלוואה על סך 200,000 ₪ שניתנה על ידי התובע לנתבעת ולאחיו (הנתבע 1) שהיה בעת הרלבנטית למתן ההלוואה - בעלה.

כנגד הנתבע 1 ניתן ביום 23.12.13 פסק דין בהעדר הגנה על מלוא סכום התביעה.

ביחס לנתבעת 2 התקיימו 4 בתיק ישיבות קדם משפט במסגרתן לובנו נושאים מקדמיים שונים לרבות סוגיית הסמכות העניינית והעברת התיק לבית משפט לענייני משפחה.

ביום 19.5.15 התקיימה בתיק ישיבת הוכחות במהלכה נשמעו מספר עדים.

לאחר דיון ההוכחות שהתקיים בתיק ודיון לא פורמאלי שהתקיים לאחריו הסכימה הנתבעת על פי המלצתי למתן פסק דין על מלוא סכום קרן ההלוואה בסך 200,000 ₪ (ר' לעניין זה בקשה מס' 29).

עוד הסכימו שני הצדדים להותיר את סוגית הפרשי הריבית וההצמדה על קרן החוב וכן את סוגיות הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד לשיקול דעת בית המשפט באופן שפסק הדין לעניין רכיבים אלה יינתן לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט ללא הנמקה (ר' בקשה מס' 31).

בהתאם להסדר דיוני שגובש הוגשו סיכומים קצרים מטעם הצדדים לעניין הרכיבים הנ"ל.

לאחר עיון בכתבי הטענות, על נספחיהם, במסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט, שמיעת העדים מטעם הצדדים, עיון בסיכומי הצדדים ושקילת מכלול נסיבות העניין לרבות הקשרים המשפחתיים והאישיים בין הצדדים להליך אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א.קרן החוב -נוכח הסכמת הנתבעת אני מחייבת אותה לשלם לתובע את קרן ההלוואה בסך של 200,000 ₪ (מאתיים אלף ₪);

ב.לעניין הפרשי הצמדה על קרן ההלוואה - אני מחייבת את הנתבעת לשאת במלוא הפרשי ההצמדה ממועד מתן ההלוואה (6.5.07) ועד היום ,בסך של 41,731 ₪;

ג.לעניין רכיב הריבית - בהתחשב במכלול נסיבות העניין לרבות הסכמתם המקורית של הצדדים בכל הנוגע לתנאי פירעון ההלוואה כפי שהתבררו במסגרת הראיות, הודאת הנתבעת במסגרת כתב ההגנה שהוגש ביום 24.12.13 בנטילת ההלוואה מהתובע והמתווה הדיוני המוסכם לפיו הסתיים ההליך - אני מעמידה את רכיב הריבית על סך כולל של 3,235 ₪ נכון להיום;