ת"א 10255-09-14 מחול נ' עיריית חיפה ואח'

בפני בקשה לצרף את המוסד לביטוח לאומי כתובע נוסף.

בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בשל נפילה בתחום המוניציפלי של הנתבעת.

התובעת לא הגישה חוות דעת לתיק ואינה טוענת לנכות והתיק קבוע בפניי לדיון סופי אשר עשוי לסיים את התיק , במהלכו יחקרו בקצרה הצדדים והנני עשוי לתת את פסק הדין במהלך ישיבה זו.

אכן, ככלל יש יתרון בניהול תביעותיהם של הניזוק ושל המוסד נגד המזיק במאוחד, שכן רבות הסוגיות המשותפות לשתי התביעות, וניהולן בנפרד אף עשוי להביא לידי הכרעות סותרות באותו עניין. השקפה זו מוצאת את ביטויה אף בסעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי.

בית המשפט העליון בפסק דינו ברע"א 1033/11 המוסד לביטוח לאומי נגד סמניה ואח' (20.11.2011) קבע: "עם זאת, אין ללמוד מכך כי בכל מקרה מחויב בית המשפט לאחד את הדיון בתביעות או אף לצרף את המוסד כתובע בתביעתו של הניזוק. על בית המשפט ליתן משקל משמעותי ליתרונות שבדיון משותף בתביעות ואולם במקרים מסוימים עשוי בית המשפט להגיע למסקנה כי הוספת המוסד כתובע נוסף לתביעת הניזוק לא תאפשר לפסוק בה ביעילות."

התובעת במסגרת תיק זה אינה טוענת לנכות, ואילו המוסד לביטוח לאומי פירט בהרחבה את התקבולים אשר דורש והכוליים כספים ששולמו בגין נכות שנקבעה. הדבר מחייב מינוי מומחים, ודיון ממושך בסוגיות רפואיות.

סבורני כי צירוף המל"ל בשלב זה יביא לסרבול ההליכים בתיק ולהחזרתו לשלבי הפתיחה מחדש, בין אם משיקולים עניינים ובין אם משיקולים טקטיים של מי מבעלי הדין . זאת ועוד, כאמור התיק נמצא בשלב מעין "ההוכחות" וצפוי להסתיים בפסק דין בתוך זמן סביר. פסד דין זה אמור ליצור מעשה בית דין גם בעניינו של המל"ל, ולחסוך התדיינות נוספת בתביעת השיבוב (השוו תא"ק 11079/07 המוסד לביטוח לאומי והאסמכתאות שם).

צירוף המל"ל בנסיבות תיק זה עלול לסרבל את ההליך ולהאריכו , עקב הבדל עצום, בטענת במישור הרפואי (התובעת אין טענת נכות לעומת המוסד לביטוח לאומי), הבדל זה עלול לגרום לסרבול בניהול התביעה ומכאן שלא מצאתי כל יעילות לצירופו המוסד לביטוח לאומי , כתובע נוסף.

הבקשה נדחית.