פס"ד הדוחה תביעה לביצוע בדיקת אבהות

לפניי בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו, התובע (להלן: "האב הנטען/י. ") הוא אביה של הקטינה ש. , ילידת 18.2.2014 (להלן: "ש. /הקטינה"), וזאת הואיל ובין התובע לנתבעת 1 (להלן: "האם") התנהל קשר במשך כעשור במהלכו נולדה הקטינה אשר נרשמה בתעודת הזהות כביתו של הנתבע 3 (להלן: "י.ח. ") (נתבע זה הצטרף במהלך ההליך לבקשתו ובאישור בית המשפט).

טענות התובע בתמצית:

לדבריו האם קיימה עימו קשר במקביל לקשר שקיימה עם י.ח. , עימו הביאה לעולם חמישה ילדים. האם הרתה מהתובע אשר סייע במהלך ההיריון ובמהלך גידולה של הקטינה עד אשר פגשה האם בבעלה הנוכחי (להלן: "צ. "), עימו נישאה בשנת 2023, אז ניתקה את הקשר בין התובע לקטינה.

במהלך השנים התגוררה הקטינה עם י.ח. והאם, אך הקפיד לשמור על קשר הדוק עם הקטינה, נפגש עימה מידי יום, אירח את הקטינה בחגים, ערך אירועים משותפים עימה ועם האם, סידר לקטינה חדר בביתו עם כלל הנדרש בעבורה.

בדצמבר 2022 גילה שהאם עתידה להינשא וכי נפתח הליך ברשויות הרווחה בעניינה של הקטינה בשל אי מסוגלותה של האם לטפל בה ולכן בסופו של דבר גמלה בליבו ההחלטה לפנות בתובענה שלפניי.

י. ביקש לדחות המלצות הגורמים המקצועיים כפי שיפורטו מטה, שכן לדבריו ניתן לבצע הבדיקה תוך דאגה למצבה הריגשי של הקטינה, וזאת מתוך החשיבות לכך שהקטינה צריכה לדעת זהות אביה, שכן כיום מצבה מבולבל, ויש בו כדי לגרום לה נזק.

טענותיו של י.ח.  בתמצית:

טען כי האם מתעלמת מטובתה ועושה בה שימוש לסחיטת כספים, כאשר תחילה סבר שאין לבצע הבדיקה על מנת למנוע מהקטינה נזק, אך כיום סבור שיש וחייב לבצע הבדיקה, בטענה כי האם נהגה כלפיו וכלפי ילדיהם המשותפים באלימות פיזית, נפשית וכלכלית, ניהלה מערכות יחסים מקבילות, והכל כאשר י. מעורב בחיי הקטינה. טענות רבות הופנו כלפי התנהגות האם לי.ח. ובכלל. באשר לקטינה טען כי בסבירות גבוהה התובע הוא אביה, הגם שי.ח. משלם עבור מזונותיה, והואיל וכיום רואה בצ. דמות אב, יש לוודא המידע האמיתי.