פס"ד בתביעה כספית של הורים כנגד בנם וכנגד גרושתו

לפני תביעה כספית ע"ס 270,000 ₪, אשר הגישו התובעים - הורי הנתבע 2, כנגד בנם וכנגד גרושתו – הנתבעת 1.

רקע עובדתי ודיוני

1. התובעים הינם הורים לארבעה ילדים, ביניהם נתבע 2 (להלן: "הנתבע").

2. הנתבעים בני זוג לשעבר, נישאו בשנת ***והתגרשו בשנת ***. הנתבעים ערכו ביניהם הסכם גירושין שקיבל תוקף של פס"ד ביום *** . בס' 25 להסכם צוין כי "הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות ביחס לעניין חוב ההלוואות הנטען כלפי הורי הבעל ועניין זה נותר פתוח וכל צד שומר על טענותיו".

3. התובענה הוגשה במקור כנגד הנתבעת 1 בלבד (להלן: "הנתבעת"). בהחלטתי מיום 14.11.19 התרתי לבקשת התובעים הגשת כתב תביעה מתוקן על דרך צירוף הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") ועדכון סכום התביעה. כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 3.12.19.

4. לטענת התובעים המפורטת בכתב התביעה המתוקן הם הלוו לנתבעים במהלך השנים סך מצטבר של 340,000 ₪ מתוכם הושבו להם 70,000 ₪  בלבד כמפורט להלן:

ביום 31.5.2012 העבירו התובעים לנתבעים סך של 90,000 וביום 4.7.2012 סך נוסף של 30,000 ₪  לצורך רכישת דירת מגורים בעיר ***.

ביום 19.5.2017  הועבר לנתבעים סך של 220,000 ₪ לצורך רכישת בית מגורים ביישוב *** וחלף דירת המגורים ב- ***.

המדובר בנכסים שנרשמו על שם הנתבעים בחלקים שווים.

אין מחלוקת באשר לעצם העברת הכספים לידי הנתבעים. כמו כן אין מחלוקת כי ביום 9.7.17 הנתבעים החזירו לתובעים  סך של 70,000 ₪ שמקורו בתשלום האחרון שהתקבל בגין מכירת הדירה ב *** (ר' נספח יא' לתצהיר עדות ראשית של הנתבעת).

5. ודוק, בעוד הנתבע אישר גרסת התובעים כי הסכומים האמורים ניתנו כהלוואה ואף ניתן  לבקשתו ביום 2.8.20 פסק דין המחייב אותו בתשלום מחצית הסכום (135,000 ₪ ) על פי הסדר תשלומים מוסכם,  טוענת הנתבעת  כי המדובר בכספים שניתנו במתנה ואין לה כל חובה שבדין להשיבם לתובעים.

      יודגש, כי פס"ד חלקי זה, אשר ניתן בהסכמת הצדדים לו, אינו מהווה קביעה עובדתית כלשהי בשאלה האם הכספים ניתנו כמתנה או כהלוואה לנתבעים, ואינו מחייב את הנתבעת.