פסק דין בבקשת גבר לעריכת בדיקה גנטית כדי לבדוק האם הוא אביה הביולוגי של קטינה

לפני תביעת התובע , האב הרשום של הקטינה , מיום 9.3.25 , ליתן צו לעריכת בדיקה גנטית כדי לבדוק האם התובע הוא אביה הביולוגי של הקטינה ולשנות את שם המשפחה של הקטינה בהתאם לתוצאות הבדיקה . נטען כי התובע והנתבעת 1 הכירו בסוף שנת 2017 , כאשר התובע רווק והנתבעת 1 גרושה ואם לשני ילדים מנישואים קודמים . הצדדים נפרדו לאחר כחמישה חודשים . לאחר הפירוד הודיעה הנתבעת 1 לתובע שהיא בהריון ואינה מוכנה לקיים עמו כל קשר . לאחר לידת הקטינה התקשרה הנתבעת 2 לתובע ואמרה לו שאם לא יחתום שהוא אבי הקטינה , היא תמסור לנושיו את כתובת מגוריו . התובע טוען כי נרשם כאבי הקטינה מאונס ו/או תרמית למרות שאינו אבי הקטינה . עוד טוען התובע כי לא פגש את הקטינה מעולם . מודגש כי אין חשש ממזרות . זכותה של הקטינה לדעת מי הוא אביה ולהיות איתו בקשר .

ביום 23.4.25 הגישה הנתבעת 1 כתב הגנה במסגרתו הסכימה לביצוע בדיקה גנטית .

בהחלטה שניתנה ביום 28.4.25 , לאחר דיון במעמד הצדדים בו ניתן לב"כ היועמ"ש פטור מחובת התייצבות , הופנו הצדדים בהסכמתם לבדיקה גנטית . לבקשת ב"כ היועמ"ש עוכב ביצוע ההחלטה והוזמן תסקיר .

ביום 1.3.26 הוגש תסקיר הממליץ שלא לבצע את הבדיקה . עורכת התסקיר מתארת את גרסת הנתבעת לפיה הכירה של התובע בשנת 2017 והם ניהלו קשר במשך חצי שנה במהלכו הנתבעת הרתה . כאשר הנתבעת סיפרה לתובע על ההיריון , התובע נעלם מחייה . שבוע לפני הלידה התובע ניסה לחדש את הקשר והנתבעת סירבה . הנתבעת סיפרה כי התובע הסכים להירשם כאבי הקטינה לאחר שהנתבעת הבטיחה לו כי יחזרו לחיות יחד . הנתבעת הדגישה בפני העו"ס כי לא רצתה לחדש את הקשר עם התובע , אך אמרה את שאמרה לצורך קבלת חתימתו . עוד טענה כי התובע קנה מתנות , שילם מזונות באופן חד פעמי , טען שהקטינה אינה בתו ושוב נעלם , עד שהנתבעת הגישה נגדו תביעת מזונות . עוד ציינה הנתבעת כי התובע לא ראה את הקטינה מאז היתה בת חודש . הנתבעת כיום נשואה . הקטינה מכירה את בעלה של הנתבעת מגיל 3 ויודעת כי אינו אביה . הנתבעת אמרה לקטינה שאביה הביולוגי לא מעוניין להיות איתה בקשר . התובע סיפר לעורכת התסקיר כי יש לו ארבעה ילדים , מהם שלושה מקשר ממושך בן 16 שנים . הקשר נמשך כשנה ללא מגורים משותפים . לאחר הפירוד , הנתבעת הודיעה שהיא בהריון . התובע ביקש לשמור על קשר אך הנתבעת דחתה הצעתו והסבירה שהיא בזוגיות אחרת . התובע פגש את הקטינה במשרד הפנים כאשר הקטינה היתה בת חודש . הנתבעת מסרה לעו"ס כי אינה מתנגדת לבדיקה גנטית כיוון שהיא יודעת שהתובע הוא אבי הקטינה . עוד מסרה כי אם ימצא אחרת , היא תסיר את שם המשפחה של התובע משם משפחת הקטינה ותחזיר לאב את הסך של 1,700 ₪ אותו שילם כמזונות בעבר . התובע מסר לעו"ס כי אם ימצא שהוא אבי הקטינה בבדיקה , הוא ירצה לחדש איתה את הקשר . התובע הסביר כי יזם את ההליך לאחר שהנתבעת הגישה נגדו תביעה לחייבו במזונות הקטינה . הקטינה מסרה לעו"ס כי היא מזהה שתי דמויות אב – התובע שהוא אב ביולוגי ובעלה של אימה שהוא אביה בפועל . הקטינה מודעת להליך המשפטי ובענין זה אמרה " אני לא אוהבת לדבר עם מישהו שלא שילם לאמא מזונות " . כאשר נשאלה מה היתה רוצה לומר לאביה אמרה " מתי אתה בא?" . בהמשך אמרה שהיא ממש לא רוצה לראות אותו ובסוף אמרה "אולי" . כאשר נתבקשה לצייר את משפחתה לא הכניסה לציור את התובע . בבחינת החלופות סבורה העו"ס שאם תערך בדיקה והתשובה תהיה חיובית יתכן שהדבר יתן לתובע לגיטימציה לפעול לחידוש קשר עם הקטינה . כמו כן , הדבר ימנע ספק עתידי בנוגע לאבהות אצל ההורים והקטינה . אם התשובה תהיה שלילית , הדבר עלול לטלטל את חייה ואת בטחונה הרגשי של הקטינה . עורכת התסקיר ממליצה שלא לבצע את הבדיקה שכן טובת הקטינה לשמר את זהותה גוברת על זכות ההורה לדעת את האמת הביולוגית .

הנתבעת מאמצת המלצות התסקיר , הן בדבריה לעו"ס בגוף התסקיר והן בתגובה מיום 19.3.26 .

התובע לא מקבל את המלצות התסקיר , הן בתגובתו לעו"ס והן בתגובה מיום 30.4.26 . נטען כי זכות הקטינה לדעת מי הוא אביה הביולוגי ולהיות עמו בקשר משפחתי . זכות זו הוכרה בפסיקה ובאמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד אותה אישרה מדינת ישראל . בדיקת סיווג רקמות היא הראיה הטובה ביותר להוכחת אבהות . כיוון ששני ההורים מסרו לעו"ס על הסכמתם לביצוע הבדיקה , יש לבצע את הבדיקה . רישום התובע כאבי הקטינה אינו ראיה מדעית לאבהות ואינו תחליף לבדיקה גנטית . מהתסקיר עולה כי לדברי הנתבעת עצמה , הסכמת התובע להירשם כאבי הקטינה הושגה במרמה ובכפייה . אין חשש לממזרות . כיוון שהקטינה כבר נחשפה ע"י האם למידע מורכב אודות מערכת היחסים , אין בבירור האמת ע"י בדיקה גנטית כדי לערער מציאות יציבה , אלא כדי להסדיר מציאות שכבר נסדקה . התסקיר לא מצביע על נזק קונקרטי שיגרם לקטינה מבירור האבהות . הימנעות מבדיקה שוללת מהקטינה אפשרות לקשר עם אביה הביולוגי ומימוש זכויותיה .

ביום 11.5.26 הוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש התומכת בהמלצות התסקיר .

בהחלטה מיום 11.5.26 ניתנה לצדדים שהות להביע עמדה בשאלה האם יש צורך בשמיעת ראיות או מינוי מומחה טרם הכרעה בנושא הבדיקה הגנטית . הובהר בהחלטה שאי הגשת עמדה תתפרש כהסכמה להכרעה על בסיס החומר המצוי בתיק . ההחלטה נצפתה ע"י ב"כ התובע והנתבעת 1 ביום 11.5.26 וע"י ב"כ היועמ"ש ביום 13.5.26 . לא הוגשה כל עמדה עד המועד שנקבע לעיון . בהתאם אכריע במחלוקת על בסיס החומר המצוי בתיק .

לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות מהטעמים שיפורטו להלן .

ראשית , בדרך כלל יאמץ בית המשפט את המלצות העו"ס נוכח המקצועיות והנייטרליות של העו"ס . כך בפרט כאשר ב"כ היועמ"ש , גורם מקצועי ונייטרלי נוסף , תומכת בהמלצת העו"ס .

שנית , כפי שמציינת ב"כ היועמ"ש , סעיף 28ד(א) לחוק מידע גנטי התשס"א 2000 קובע כי כאשר אדם רשום במרשם כאביו של קטין וממצאי הבדיקה עלולים לשלול את אבהותו , בית המשפט לא יורה על ביצוע הבדיקה , אלא אם שוכנע שיש בעריכתה צורך ממשי הגובר על פגיעה שעלולה להיגרם מהבדיקה . הנטל להראות הצדקה לקיום הבדיקה מוטל על התובע והוא נטל כבד , מעבר למאזן הסתברויות . השוו – תמ"ש 33384-01-24 , פסק דין מיום 14.4.26 . במקרה שלפני , עלה בידי התובע להצביע על נסיבות מיוחדות בדמות הסכמת התובע והנתבעת 1 לביצוע הבדיקה ובדמות הנסיבות שגרמו לו להסכים להירשם כאבי הקטינה . עם זאת , לא עלה בידי התובע לשכנע כי קיים אותו צורך ממשי בביצוע הבדיקה הגובר על הפגיעה שעלולה להיגרם לקטינה מביצוע הבדיקה . כפי שמתארת העו"ס , מפי הקטינה עצמה , לקטינה בת ה 8 יש תמונה ברורה של זהות אביה הביולוגי ושל הבעל של אימה , המשמש לה דמות אב בפועל . ביצוע הבדיקה הגנטית עלול לערער תמונה זו אם יתברר שהתובע אינו האב הביולוגי של הקטינה ולהותיר את הקטינה ללא אב רשום . ב"כ התובע עצמו הפנה בס' 9 לתגובתו מיום 30.4.26 למקורות המשפט העברי על הרצון למנוע מצב בו הקטינה תהיה בחזקת "שתוקי" המכירה את אימה ואינה מכירה את אביה .

שלישית , את הסכמת הנתבעת לביצוע הבדיקה יש לבחון לאור ההסבר שניתן להסכמה במסגרת התסקיר לפיו הנתבעת בטוחה שהתובע הוא אביה הביולוגי של הקטינה . לאחר שהעו"ס הציגה לנתבעת את מלוא התמונה , הנתבעת קיבלה את עמדת העו"ס לפיה אין לבצע את הבדיקה .

רביעית , הפסיקה קבעה כי הרצון של האב שלא לשלם מזונות בגין קטינה שהאב הרשום אינו בטוח כי הינה בתו הביולוגית , אינו שקול כנגד הפגיעה שעלולה להיגרם לקטינה אם תתבצע בדיקה אשר תוצאתה תהיה כי התובע אינו האב הביולוגי של הקטינה .

חמישית , גם לתובע יש תרומה לתוצאה הקשה לפיה סוגיית האבהות הובאה לבירור בבית המשפט לאחר שהקטינה גדלה והחל להיות מודעת להליכים המשפטיים בעניינה . גם אם התובע נאלץ תחת כפיה להירשם כאבי הקטינה , היה באפשרותו לפנות לבית המשפט מיד לאחר שהכפייה הסתיימה , אך הוא לא עשה זאת ולדבריו אף לא היה עושה זאת מעולם , אלמלא נזכרה הנתבעת לאחר כמה שנים לתבוע ממנו לשלם את מזונות הקטינה .

שישית , לפי החומר שלפני הסיכוי שהתובע יפעל לחדש קשר עם הקטינה ככל שתתבצע בדיקה והתוצאה תהיה חיובית , אינו גדול . התובע עצמו מתאר כיצד במשך שנים לא הביע כל ענין בקשר עם הקטינה למרות שהיה לו ספק באבהות . עיון בתיק הקשור מלמד כי לאחר שהוגשה תביעת המזונות נזקקה הנתבעת למאמצים רבים כדי לגרום לתובע להביע עמדה במסגרת ההליך וליטול בו חלק פעיל . התובע עצמו מאשר לעו"ס כי אלמלא תביעת הנתבעת לחייבו במזונות הקטינה , התובע לא היה עושה דבר בענין זה ואף לא היה מגיש את התביעה בנושא האבהות .

על כן , אני דוחה את התביעה . לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה , כיוון שהתביעה הוכרעה ללא שמיעת ראיות , כיוון שהנתבעת 1 הסכימה בתחילה לביצוע הבדיקה ויוצגה ע"י הסיוע המשפטי , אין צו להוצאות במסגרת פסק הדין .

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ולעו"ס ( נהריה ) ותסגור את התיק .

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין .

פסק הדין מותר לפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה .

נוסח מותר לפרסום של פסק הדין יוכן בתיקיית גרסאות ביום 21.6.26 או בסמוך לאחר מכן .

פסק הדין המקורי ניתן ביום 14.6.26 .

ניתן היום, ו' תמוז תשפ"ו, 21 יוני 2026, בהעדר הצדדים.