חיוב כתובה בתובעת גירושין בטענת רועה זונות

• רקע עובדתי

לפנינו בני זוג שנישאו בתאריך י"ב תמוז תשס"א (3/7/2001). לצדדים 3 ילדים משותפים.

הדיון שלפנינו – תביעת האישה לכתובה בסך של 400,000 ₪. להלן תיאור העובדות:

האישה פתחה תיק גירושין בתאריך 11/2/2014. בכתב התביעה נכתב: "הצדדים לא מסתדרים. פרטים ימסרו בדיון."

בתאריך 17/2/2014, שלחה ב"כ האישה מכתב לבעל, ובין השאר נכתב בו כדלהלן:

1. הבעל נתפס כשהוא נמצא בבית אישה זרה.
2. האישה מגדלת לבדה שלושה ילדים קטנים והבעל גרר את האישה לחובות עתק, כאשר בקרנות שהאישה חסכה במשך שנים כוסו חלק מהחובות שנגרמו כתוצאה מפתיחת עסק על ידי הבעל, והאישה דורשת את השבתם.
3. הבעל מתנהג באופן אלים מילולית.
4. הבעל ביצע עסקת מכר על ידי זיוף חתימת האישה וללא הסכמתה.
5. מעשי הבגידה של הבעל ובחירתו לחיות עם אישה אחרת, גרם לאישה השפלות ועלבונות, ולכן מבקשת להתגרש באופן מידי.

בדיון הראשון שהתקיים בתאריך י"ז אדר ב' תשע"ד (19/3/2014):

האישה טוענת שיותר מחצי שנה יש בעיות והבעל בגד עם בחורה בשם [ע'], רוסיה גרושה.

הבעל טוען שמדובר בלקוחה שלו ולא בגד באישה מעולם. הייתה הסתבכות כלכלית, סיכמו למכור את הבית ותוך כדי טיפול הוגשה על ידי האישה תביעת גירושין. מבקש שלום בית.

בתאריך 4/5/2014, פתחה האישה תיק כתובה. בכתב התביעה נכתב בין השאר:

1. האישה מזה זמן רב ספגה עלבונות ובמשך שנה שלמה לא הבינה לאן בעלה הולך ונעלם וחוזר בשעות מאוחרות ולא דואג לצרכי הילדים... האישה נאלצה במשך כל השנים לדאוג לילדים להאכיל ולפרנס לבדה במעט שהיא השתכרה מעבודתה כפקידה בבית החולים סורוקה.
2. המשפחה נכנסה לחובות עתק, ולא נותרה ברירה, בני הזוג נטלו הלוואות שגרמו למפלה כלכלית.
3. בחודש 2/2014, האישה תפסה את הבעל בדירת מגורי האישה עמה הוא בוגד, ועל כן, הבעל הוא הגורם לגירושין.

בתאריך כ"א אייר תשע"ד 21/5/2014, התקיים דיון נוסף: