תביעה בגין רשלנות רפואית במהלך ביצוע בדיקת מי שפיר אשר גרמה לטענת התובעים, לעיוורון חלקי אצל העובר

1. התובעת, קטינה כבת 11 שנה, והוריה )תובעים 2 ו3-(, מבקשים לפצותם על נזקים
שנגרמו להם עקב רשלנות רפואית של הנתבעת, במהלך ביצוע בדיקת מי שפיר בתובעת מספר 2.
הבדיקה, לפי טענת התובעים, גרמה לפגיעה בעובר וכתוצאה מכך נולדה התובעת עיוורת
בעינה השמאלית.

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

2. בשנת 1985 הופנתה תובעת 2 )להלן: "האם"( לבדיקת מי שפיר בהיותה בשבוע ה- 17
להריונה, וזאת מטעמי גיל. האם הגיעה עם בעלה לבית החולים הדסה עין כרם, שם הוחתמה
על טופס הסכמה )נ3/(. אין מחלוקת כי הבדיקה בוצעה ביום 19.3.85 וכי לאחריה, נמשך
ההריון באופן תקין. ביום 27.8.85 ילדה האם את התובעת 1 )להלן: "הקטינה" או
"התובעת"( ולאחר מספר ימים הבחינה כי עינה השמאלית של הקטינה סגורה. הבדיקות שנעשו
העלו כי הקטינה סובלת ממיקרופלטמיה בעין שמאל ומהתפתחות לא תקינה של הרשתית. הקטינה
עברה ניתוחים שונים ואף נעשה ניסיון להתאים לה תותבת, אך הטיפולים לא עלו יפה, והיא
נותרה עיוורת בעין השמאלית.